ספרי לימוד אירניים, כגון "הקוראן והחיים" (כיתה י"ב), מכשירים את הנוער האירני למלחמה אפוקליפטית, נוראה, נגד ארה"ב והמערב "היהירים והעושקים", המובלים על-ידי "מנהיגים עובדי אלילים". אומנם "המושיע" - המהדי - שהוא, לכאורה, חף מטעות ופועל מכוח השגחה אלוהית, עדיין לא הופיע, אך הנוער לומד שהמאבק העולמי החל ומצפה להקרבה.
ספרי לימוד הם הבבואה האמינה ביותר של תפישת עולם, ערכים ויעדים של משטרים ועמים. ספרי הלימוד באירן מבטאים את האסטרטגיה והטקטיקה של האייתולות. הם אמינים יותר מנאומים, ראיונות והצהרות של הנשיא רוחאני ושר החוץ זאריף, המצטיינים באומנות ה"טאקייה": כפל לשון והונאה למען האיסלאם, וחתימה על הסכמים עם "כופרים", הניתנים להפרה עם שינוי מאזן הכוחות.
ספרי הלימוד מהווים אמצעי קריטי לגיוס הנוער האירני למערכה גורלית נגד ארה"ב והמערב, ומכאן הדחיפות בשילובם בדיון על הסכם עם אירן - לפני גיבוש הסכם - ועל האיום האירני על שלום העולם. קיום שימועים ודיונים בנושא בשני בתי הקונגרס בוושינגטון - לפני גיבוש הסכמה בלוזאן - עשוי למנוע הסכם שיוביל למלחמה גרעינית.
"גם ללא הסכמת ההורים" פרופסור אלדד פרדו מהאוניברסיטה העברית, החוקר את ספרי הלימוד האירנים מאז 2004,
פרסם במאי 2015 דוח עבור "המכון לחקר שלום וסובלנות במזרח התיכון". לפי פרופ' פרדו, "אירן גיבשה תוכנית לימודים קרבית להכשרת דור שלם למלחמה עולמית לפי חזון ההקרבה הקולקטיבית... בין האיסלאם החדש האירני 'הטוב' לבין התרבות המערבית 'הזדונית'".
פרדו מתעד את המוטיב האפוקליפטי בספרי הלימוד, כמו "כוננות ביטחונית" (כיתה י"א), המהללים את 500,000 הילדים שנשלחו לפנות שדות מוקשים במלחמת עירק-אירן, 1980-88. כתבת ה"וושינגטון פוסט", רובין רייט, דיווחה בספרה Sacred Rage: The Wrath of Militant Islam: "הילדים פינו את שדות המוקשים ולראשם סרט לבן המסמל את קורבנם, וזעקו: שאהיד, שאהיד. הם התפוצצו בדרכם ל'גן עדן'".
החינוך להתאבדות למען האיסלאם - כולל נערות - מתקיים בכל 12 שנות החינוך. "חובת המוסלמים להגן על האיסלאם, גם ללא הסכמת ההורים" ('פסיקות דתיות, כיתה י"א').
להתגייס תוך ציות עיוור החזון האפוקליפטי מתוגבר על-ידי מוטיב הג'יהאד ("כוננות ביטחונית" ו"פסיקות דתיות", כיתה י"א): הג'יהאד הנצחי והעולמי מונחה על-ידי האלוהים להגנת מוסלמים ונדכאים; הוא מתבטא בהרג, טבח, רצח או מלחמה; על הנוער להתגייס תוך ציות עיוור.
"דת וחיים" (כיתה י"ב) מבהיר שבשעת הצורך יש לחתום על הסכמי-הונאה זמניים גם עם עובדי אלילים, אך להפר אותם כאשר המציאות מאפשרת. פרופסור פרדו מציין ש
כך פועל חמינאי בהקשר המו"מ הגרעיני. הוא מונחה על-ידי הסכם 661 לספירה בין האימאם חסן לבין החליף מועאוייה. חסן הכיר במגבלות זמניות, לא זנח את החזון הקבוע ופעל להחלשת יריבו.
ספרי לימוד מהווים גלאי אמת של כוונות האייתולות, והשימוש שיעשה ביכולות גרעיניות על-ידי משטר פורע חוק, אפוקליפטי ומגלומני. הסכם שלא יהיה מותנה בשינוי דרמטי של אופי משטר האייתולות - כולל ספרי הלימוד - ישפוך שמן על מדורה גרעינית.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
