כמעט ולא מדברים על בתי החולים הפסיכיאטרים - הטיפול בנפגעי נפש והתקציב המועבר לכל אותם בתי החולים. כנס משפחות ארצי של עמותת אנוש, המשקמת את פגועי הנפש בקהילה, שנערך השבוע והסתיים אתמול (ג', 13.6.06), דיבר בהרחבה על נפגעי נפש ומומחים רבים שהשתתפו בכנס מתחו ביקורת על המתרחש בבתי החולים הפסיכיאטריים.
פרופ' יורם ברק, מנהל החטיבה הפסיכוגריאטרית במרכז לבריאות הנפש באברבנאל מסר: "איכות החיים בבית חולים פסיכיאטרי בארץ יותר גרועה משל החיים בכלא".
החולים לא לוקחים תרופות
לדבריו, חולים רבים אינם דבקים כלל בטיפול התרופתי ואי דבקות בלקיחת תרופות הוא "מכה" כלל עולמית לא רק בקרב נפגעי נפש, אלא בקרב חולים כרוניים בכלל. "אפילו בקרב חולי איידס, שזו מחלה הורגת, נמצא ש- 38% מהם אינם לוקחים את התרופה שנרשמה להם. הרבה יותר זול למדינה לקנות את התרופות, מאשר להשקיע בטיפול בסיבוכים הנגרמים מכך שלא לקחו אותן", אמר והוסיף כי "אם אנחנו יכולים להציע גם למטפלים וגם למטופלים ולבני משפחותיהם להשקיע בטיפול התרופתי - הרי שזה בסופו של דבר ישתלם לכולם".
פרופ' ברק ציין, כי הסיבות לאי לקיחת התרופות נובעות מגורמים רבים, ביניהם קשיים בתקשורת (רבים מהם עולים חדשים), מגבלות גופיות (בעיות ניידות, שמיעה, עיכול), הבדלי תרבויות, מגבלות קוגנטיביות (זיכרון) ובמקרה של חולי סכיזופרניה - הרבה פעמים נובע הדבר ממחשבות שווא שמישהו מנסה להרעיל אותם. כשחולה הלוקה בנפשו אינו לוקח את התרופה, ברוב המקרים ימצא את עצמו שוב באשפוז.
מתקצביפ פחות את החולים בבית החולים הפסיכיאטרים
עוד הוסיף, כי "המדינה עושה עוול בכך שהיא מתקצבת את בתי החולים הפסיכיאטריים פי 3 פחות מאשר את בתי החולים הרגילים. יום אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי מתוקצב ב- 517 שקלים, לעומת 1,500 שקלים ליום בבית חולים רגיל".
לדבריו, הגורמים שיסייעו לכך שאחוז גבוה יותר של מטופלים ייקח את התרופות שנרשמו לו הם - האמונה של החולה ברופא ובכך שהתרופה אכן תסייע לו, הכרה בכך שהתרופה מעניקה לו שליטה גדולה יותר על חייו, ואם הטיפול אכן מעניק לו תחושה של תקווה גדולה לחיים ארוכים וטובים יותר. לכך צריכים לחבור כל הגורמים יחד - הצוות המטפל, חברות התרופות, הגופים המשקמים, וכמובן מעל לכל - בני המשפחה עצמם.
לדבר על מחלות הנפש כמחלה רגילה
אריה רוטליין, נציג המשפחות, קרא לנוכחים להגיע לארבעת מרכזי הייעוץ החדשים של אנוש, שיקומו בקרוב בנתניה, אשדוד, נתניה וירושלים, לאחר שאנוש זכתה במכרז של משרד הבריאות להפעלתם וכמו-כן קרא למשפחות להיחשף בגלוי ובאמצעי התקשורת כדי למגר את הסטיגמה שדבקה בפגועי הנפש: "רק אם אנחנו נחשוב על המחלה כעל מחלה רגילה, שניתן לדבר עליה בגלוי, ללא בושה וללא מבוכה, רק אז תקבל החברה באורח שווה אותנו ואת ילדינו ובני משפחותינו הפגועים", אמר.
יחיאל שרשבסקי, ראש תחום השיקום בבריאות הנפש במשרד הבריאות, התייחס לעובדה שבשל הרפורמה, המערכת הטיפולית עומדת לעבור מבתי החולים לקופות החולים (החל מ- 1.1.07), ואמר: "העובדה שאו-טו-טו עוברים למערכת ביטוחית, גורמת להקפאה של תהליכים, והדבר גורם לבעיות רבות בתוך המערכת. נראה שהפעם יש רצינות מצד הקופות, ומשרדי האוצר והבריאות לממש את הרפורמה, וזו תקדם גם את הטיפול בתוך המערכות של המרפאות הרגילות. הדבר יגרום ליכולת גדולה יותר להגיע לרופאים פרטיים באמצעות הקופות, מה שיתרום להפחתת הסטיגמה".
