ביום קודם הבחירות אמר נשיא טורקיה
ארדואן: "היום, יכול להיות אבן דרך לקראת טורקיה חדשה".ואכן, על-פי נתונים לא רשמיים,כ-86% מתוך 53.7 מיליון בעלי זכות הבחירה יצאו לבחור באחת ממערכות הבחירות המתוחות שנראו אי-פעם בטורקיה.
מפלגת השלטון AKP זכתה בכ-40.7% מהקולות, כ-258 מושבים בפרלמנט. מפלגת HDP הכורדית זכתה בכ-13% מהקולות - מעט יותר מאחוז החסימה העומד על - 10%. בתום ספירת 99%. מהקולות בבחירות הכלליות בטורקיה שנערכו אמש, מסתמנת היחלשות למפלגת השלטון, ולראשונה בהיסטוריה - כניסה לפרלמנט של המפלגה הכורדית. מפלגת העם הרפובליקנית CHP זכתה בכ-25% מהקולות, ומפלגת התנועה הלאומנית MHP בכ-16.3% מהקולות.
רק לאחר פרסום תוצאות האמת ושמיעת עמדתו של הנשיא ארדואן נדע לאן פניה של טורקיה ממחר! התסריט הסביר שנראה כעת הוא שמפלגת השלטון של ארדואן תחפש שותפה קואליציונית. זו יכולה להיות שותפות עם אחת משלוש המפלגות האחרות כאשר ההימור עומד דווקא על מפלגת MHP שזכתה בכ-16%,מפלגת CHP היוותה אופוזיציה לוחמת למפלגת השלטון AKP ולא נראה כי תחבור אליה ומנהיג המפלגה הכורדית הבהיר כבר כי לא יצטרף לממשלה עם ארדואן. קיים סיכוי פחות סביר לבניית גוש חוסם של יתר המפלגות מול מפלגת השלטון והם כבר הוכיחו זאת בתמיכה במועמד מפלגה אחת לנשיאות בשנה שעברה.כמובן, שכניסתה של המפלגה הכורדית לפרלמנט צפויה להקשות על מפלגת AKP של הנשיא ארדואן לקדם שינוי שיטת הממשל בשורת רפורמות שתעניק לו סמכויות חסרות תקדים כנשיא.
יותר מ-12 שנים שולטת מפלגת הצדק והפיתוח כמעט ללא מצרים. הבחירות שהעלו את המפלגה לשלטון בשנת 2002 נחשבות לחשובות משום שהן הניבו תוצאה שהבריאה את כלכלתה של טורקיה בצורה מרשימה, שהייתה שקועה עד צווארה במשבר כלכלי עמוק והן עצרו את הכאוס הפוליטי שאפיין את טורקיה שנקרעה עד אז בין קואליציות שלא תפקדו. בשיאה קצרה המפלגה ניצחונות מרשימים, כמו בבחירות בשנת 2011 שבהן זכתה לתמיכה של 49% מן המצביעים.
יש הטוענים כי גם אם לא תצליח מפלגת השלטון להקים ממשלה פעילה בהובלתה הברורה, כדי להעביר רפורמות חוקתיות על-ידי הפרלמנט באופן עצמאי יש צורך ברוב של שני שלישים מהמושבים (367 מתוך 550). כדי להעביר שינויים חוקתיים למשאל עם יש צורך ברוב של שלוש חמישיות מהמושבים (330 מתוך 550). הרי גם אם יקטן כוחה של מפלגת הצדק והפיתוח, היא עדיין תהיה המפלגה הגדולה בפרלמנט והנשיא יוכל לטעון שחלק ניכר מהציבור הטורקי בחר במפלגתו ועומד מאחוריו. לטענתם, הנשיא ארדואןימשיך להפעיל את ראש הממשלה, ולא יהסס להשתמש בסמכויות הביצוע שהחוקה מעניקה לו כבר עתה, בהן מינוי ראש הממשלה, הכרזה על מצב חרום, כינוס הפרלמנט בעת הצורך וניהול הממשלה והמועצה לביטחון לאומי אם הנסיבות מצדיקות זאת. אמר מי שאמר כבר כי "נסיבות מוצדקות", כידוע, "הן בעיני המתבונן".
ומה על החלום של טורקים רבים להיכנס לאיחוד האירופי?
יש הטוענים כי חלום זה הולך ומתרחק. הקשיים בהגעה לפתרון בסכסוך בקפריסין, השורה הארוכה של אמצעים אנטי-דמוקרטים שנוקטת ממשלת טורקיה, ההתנגדות הגלויה של חברות מרכזיות באיחוד לכניסתה, הכחשתה של טורקיה את רצח העם הארמני (שלאחרונה עוררה משבר דיפלומטי בינה לבין הוותיקן) וכן המשבר בתוך גוש האירו עצמו - כל אלה מטילים צל כבד על חברותה הפוטנציאלית של טורקיה, לפחות כל עוד לא יחולו שינויים מהותיים במבנה הנוכחי של האיחוד. נושאים אלה ואחרים יעמדו לסדר היום של הממשלה החדשה שתקום.
לסיכום, כמי ששב אך לפני כמה ימים מביקור חטוף באיסטנבול שבטורקיה, חשתי בהתרחשויות הללו בשבוע האחרון לבחירות בשיחותיי עם חברים ובהתרשמות מהנוכחות הפוליטית בשטח, כפי שהיה ברור שמפלגת השלטון תישאר המפלגה הגדולה גם לאחר הבחירות, ברור היה גם שהמפלגה הכורדית ששדרגה את חזונה ופתחה את דלתה לקבוצות נוספות בטורקיה הולכת להיות הפתעת הבחירות האלה. הימים הקרובים יקבעו איזה הרכב קואליציוני ינהיג את טורקיה לשנים הקרובות וכיצד יטפל בבעיות השונות שעל סדר היום לרבות פתרון המשבר בין טורקיה וישראל שהיה קרוב לסיום.
