אני מציע ל
מירי רגב להעלות לסדר היום בכנסת דרישה להפסקת תמיכה כספית באוניברסיטת חיפה, שאישרה עבודת דוקטורט, בה נחשף מקרה רצח של 35 פועלים מצריים במלחמת סיני על-ידי חיילי צה"ל. על אותה אבחת הצעה אני מצפה שהיא תעמיס עוד דרישה להפסיק תמיכה כספית להנצחת זכרו של ראש הממשלה משה שרת ז"ל, כי בנו יעקב שרת מייחס לחברי קיבוץ חצרים רצח בדם קר של אזרחים בדואים.
טרם קום המדינה הוקם בנגב קיבוץ חצרים, בין מייסדיו נמנה צעיר שלימים אביו יהיה ראש הממשלה השני, משה שרת. הבן פרסם כעבור חמישים שנה על אירוע כואב, בו חברי קיבוץ חצרים ציוו על שני בדואים, אב ובנו, לחפור במעדרים שני בורות. השניים הצטוו לעמוד על שפת הבורות, שהם עצמם חפרו, שם נורו והוטמנו. זו הייתה פעולת נקמה חייתית של חברי הקיבוץ, כי חשדו שחברם נרצח על-ידי בדואים. ברור היה לחברי הקיבוץ שלשני הבדואים לא היה כל קשר לפגיעה בחבר הקיבוץ. כשהבינו את חומרת החייתיות שברצח החליטו לקבור את הסוד, שאותו החליט לגלות יעקב שרת.
הכי מוסרי בעולם
הסיפור פורסם בכתב העת "אלפיים". אני מציע לשרה רגב לשלול כל הקצבה לכתב העת הזה, כי הסיפור מצא את דרכו ליותר מדי כתבי עת רבים באירופה ובאמריקה. פורסם בכלי תקשורת רבים. פה בישראל התעלמו לחלוטין מהסיפור.
שרת התרבות חייבת ליזום הפסקת כל תקצוב למימון זכרו של משה שרת כעונש על מעשה בנו, יעקב שרת, שסיפורו אינו מקוטלג בקטלוג הדרישות שלה לכתוב רק על מחננו כמחנה הכי מוסרי בעולם.
אני מציע לשרה מירי רגב לשלול את התואר האקדמי של פרופ'
זאב צחור, כי בספרו "היינו תקומה" מתייחס לכל סיפור חצרים בעמ' 215 באריכות רבה. בעמ' 213 הוא גם מתייחס לרצח שלושים וחמישה הפועלים המצריים על-ידי חיילי גדוד הצנחנים 890, שצנחו במעבר המתלה במלחמת סיני ב-1956.
פרופ' זאב צחור כותב: "... תפסו הצנחנים בפיקודו של
רפאל איתן שלושים וחמישה פועלים מצריים, שעבדו בסביבה וריכזו אותם סמוך למצבת פרקר. כעבור כמה ימים, כשהגדוד קיבל פקודה לעבור ממצבת פרקר למקום אחר, הצנחנים כפתו אותם והרגו אותם".
מירי רגב, את חייבת לפעול לשלילת כל התקציבים מאוניברסיטת חיפה, שאישרה את התואר דוקטור לחוקר מוטי גולני, שבעבודת הדוקטורט שלו היה הראשון שחשף את העובדות, כי צנחנים מגדוד 890 ביצעו רצח אזרחים שנתפסו במעבר המתלה. לימים מפקד בגדוד היה לרמטכ"ל, שמו רפאל איתן. מפקדו של גדוד 890 היה לראש ממשלה בישראל, שמו
אריאל שרון.
