ביום 20.06.15 דיווחנו כאן על דבריו של עו"ד
רונאל פישר, שמסר לגורם מקורב: "
סחטתי את עמוס שוקן". כתבנו: "עו"ד רונאל פישר מסר לגורם מקורב, כי הוא כפה גניזת התחקיר נגדו שהוכן ב
עיתון הארץ לאחר שאיים על בכיר בקבוצת שוקן: אם תפרסמו נגדי את התחקיר, אדאג לפרסם בתקשורת מידע שיפיל את עמוס שוקן" (התחקיר נגנז). כתבנו עוד, כי "בידי News1 מידע חמור ומטריד בעניינו של שוקן" ולכך נתייחס, ככל שנידרש.
בעקבות הפרסום ביום 20.06.15 קיבלנו מכתב מאיים, בשמו של שוקן, מעו"ד זאב ליאונד (22.06.15). שוקן העלה שורה של טענות ודרישות, לרבות: פרסום הודעת תיקון ומחיקת הפרסום מאתרנו. שוקן קבל, בנוסף, על עמדת הח"מ, לפיה: "חובתו הציבורית והתקשורתית של עמוס שוקן היא להזים את דבריו של פישר", אם אכן אין להם בסיס, כטענתו. עוד קודם הגעת המכתב ששוגר לידי הח"מ, הפיץ שוקן את מכתבו/הגנתו למערכת אתר העין השביעית.
הח"מ דחה על-הסף, בכתב (23.06.15), את דרישותיו של שוקן, כמו גם את טענותיו. "מר עמוס שוקן אינו חסין מביקורת ב-News1, כולל באשר להתנהלותו הבעייתית מול עובדיו והתנהלות בכירי קבוצת הארץ ו/או עמוס שוקן ביחס לשורה של פרשות ועניינים עסקיים בקבוצה", נמסר בתגובת הח"מ, לעו"ד ליאונד. אם יהא צורך בכך, הודגש, "נעמוד בבית המשפט על בירור מעמיק ומקיף של
כל הסוגיות הרלוונטיות לפרסומים האמורים, לרבות השימושים הבעייתיים ו/או
הסחטניים שעושה מר שוקן במעמדו האישי ו/או העסקי".
התנהלות צבועה, אלימה וסחטנית
שוקן מתנהל במשך שנים רבות כמי שהוא מעל החוק. הוא פועל בשוק העיתונות באופן אלים, סחטני ומקומם, נותן ידו לפרסום בדותות וחצאי אמיתות, ופוגע, ברגל גסה, בשורה ארוכה של גורמים. שוקן פועל בשיטות בזויות הגורמות לסחיטת מנהלים בכירים, הנאלצים ואף נאנסים להעביר לעיתוניו תקציבי פרסום גדולים, מעל ומעבר לחלקו בשוק, בניסיון למנוע פרסומים מזיקים הכוללים שקרים וחצאי אמיתות, ואת פגיעתו הרעה. ל-News1 נודע על מנהלים, שהרגישו מאוימים, שהסכימו להזרים סכומים גבוהים יחסית, כ"ספונסרים" לכינוסים שעורך עיתון דה-מארקר (מקבוצת שוקן); על הסכמי תוכן שיווקי מפוקפקים שסייעו לשוקן לעמוד בהתחייבויותיו; ועל אשראים שקיבל בבנקים ומגורמים שונים, בניגוד לכללים, בתקופה שריחפה על עסקיו סכנת קריסה (עד שחולץ באופן מפוקפק על-ידי המיליארדר ליאוניד נבזלין).
שוקן מתנהל בצביעות מוזרה במשך שנים רבות. לדוגמה: הוא מציג עצמו כמי שאינו מעורב בתכנים של עיתוניו-אתריו - בניגוד, כביכול, ל
ארנון מוזס הנושא בעיתון
ידיעות אחרונות את התפקיד העורך האחראי - בעוד שבפועל הוא האיש החזק, המעורב באופן שוטף בעניינים המשמעותיים המתפרסמים בעיתון (ומשתתף בישיבות המערכת), כמו גם בשורה ארוכה של ידיעות וכתבות בהן יש לו עניין אישי ו/או עסקי.
מעשיו הפליליים ו/או הבעייתיים של עמוס שוקן בשורה של עניינים, טרם טופלו: בפרשת
אורי בלאו - בלאו, העיתונאי, שילם מחיר על מעשיו, כולל כתב אישום שבו הורשע. ואילו שוקן, הגביר, המו"ל והאיש האחראי שנתן ידו לשיבוש הליכי חקירה ומשפט, נחלץ בלא כלום; אחריותו של שוקן להפרות החוק ופרסום שמות חשודים, בניגוד לחוק (דוגמה: ברונו שטיין), טרם נחקרו - למרות דבריו של פרקליט המדינה,
שי ניצן, שהתבטא פומבית נגד הפרות החוק (בלי שהזכיר את שמו של הארץ); טרם נחקרו וטרם הובררו גם הנסיבות הנסתרות בעטיין "שילשל" נבזלין 140 מיליון ש"ח לקופת קבוצת שוקן, תמורת 20% בבעלות על קבוצת שוקן (שעמדה בסכנת קריסה), ועיקרן: כיצד עבר
עיתון הארץ מפוזיציה של חשיפות וגינוי נבזלין במשך תקופה ארוכה ופרסומים בדבר חשדות חמורים נגדו, כולל חשדות למעורבות בפרשות רצח(!!!) ברוסיה, למצב שבו מוחזק נבזלין, בעיתון הארץ, כ"צדיק" וכאדם מקובל ולגיטימי לעסקים. מיותר כמעט לציין: הפרסומים "הרעים" נפסקו, ובמקומם מוצג נבזלין, שהקים את קרן נדב, כאדם חיובי המעניק פרסים לשועי הארץ, ובראשם: לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ'
אהרן ברק.
שקרים ללא הפסקה
שוקן פועל באופן תרמיתי ומובהק בתחום העסקי. במטרה לקבל תקציבי פרסום גדולים יחסית ממפרסמים ו/או ממשרדי פרסום, הוא מוסר מידע מטעה בדבר תפוצה גדולה יחסית של עיתונו. שוקן יוצר עמימות בכך שהוא כולל בחלק מדיווחיו גם את מספר המנויים לעיתון המקוון. שוקן עושה זאת בדרך פשוטה, לכאורה:
- המסרים - למפרסמים ולמשרדי הפרסום נמסר פעמים רבות, אם מפורשות ואם באופן שגורם להם לחשוב כך: תפוצת המהדורה המודפסת של עיתון הארץ עומדת בימים א'-ה' על כ-68 אלף מנויים;
- העובדות - האמת שאותה מסתיר שוקן: מספר המנויים למהדורה המודפסת מגיע בימים א'-ה' לכ-50-45 אלף בלבד;
- ההכנסות - ההכנסות של קבוצת שוקן היו, ועודן, בעיקר ממודעות שטח (במהדורה המודפסת, להבדיל משטחי פרסום באתרי הקבוצה), שאת חלקן, כאמור, מקבלת קבוצת שוקן בתרמית.
הנתונים המטעים שמוסר שוקן נועדו להוציא ממפרסמים וממשרדי פרסום, כולל מתאגידים ציבוריים, תקציבים גבוהים יותר מעל ומעבר לחלקה של הקבוצה בשוק העיתונות. התרמית גורמת ל"חליבת" מפרסמים ולהזרמת כספים לקופתו של שוקן בהיקף הגבוה ב-50% לפחות מזה ה"מגיע" לקבוצת שוקן בגין עמודי הפרסום בפועל במהדורה המודפסת.
טוב יעשה עמוס שוקן, המציג עצמו כאיש נאור וישר דרך(???), אם יחדל, לאלתר, מלרמות את ציבור המפרסמים. טוב יעשו המפרסמים ומשרדי הפרסום אם ידרשו משוקן, כתנאי להעברת תקציבים, דיווח מאומת (בחתימת אישיות ציבורית ו/או רואה חשבון ו/או עורך דין מוכר) בדבר התפוצה האמיתית במהדורה המודפסת של עיתון הארץ. בכל מקרה, הח"מ יוסיף לעקוב ולדווח, ככל שנידרש, עם או בלי הסכמתם של שוקן ופרקליטיו.
