|   15:07:40
דלג
  שמואל האוזר  
יו"ר רשות ניירות
בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

הפיקוח על שוק ההון - מאין ולאן?

נאום פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, "פסגת ת"א 100" [כ' בתמוז התשע"ה, 07.07.15]
08/07/2015  |   שמואל האוזר   |   נאומים   |   תגובות
שמואל האוזר [צילום: פלאש 90]

צהריים טובים לכולם ותודה שהזמנתם אותי לשאת דברים.

בספר אליס בארץ הפלאות, יש שיחה בין אליס לבין החתול שהולכת כך:

אליס: "האם תוכל לומר לי, בבקשה, איזו דרך עליי לבחור מכאן?"

חתול: "זה תלוי רבות במקום אליו את רוצה להגיע"

אליס: "לא אכפת לי כל כך .... כל עוד אני מגיעה למקום כלשהו..."

החתול: "אז לא משנה לאן תלכי... אין כל ספק שתגיעי לאנשהו... אם רק תתמידי בהליכה"

אני רוצה לדבר היום על הרשות - מאין ולאן? לאן צועד שוק ההון שאמור לשרת את המשק הכלכלי? לאן צועדים הגופים העסקיים, היצרניים והפיננסים? לאן צועדת הרגולציה?

האווירה היום היא אנטי עסקית. יש עליהום על טייקונים. יש עליהום על מי שמצליח ועושה לביתו. יש עליהום על רגולטורים ועל עודף רגולציה, ויש גם עליהום על התקשורת ושל התקשורת. אני נגד עליהום.

ככל שזה קשור לשוק ההון, יש שיטענו,ובצדק, שהחברות הציבוריות והגופים הפיננסים הביאו על עצמם את גל הרגולציה שהתרחש על שוק ההון בישראל, ועל כלל שוקי ההון בעולם, בשל שכר מוגזם שבכירים נוטלים לעצמם, דיבידנדים שאינם משרתים את כלל ציבור בעלי המניות, מינוף מוגזם ומסוכן, ועסקות עם בעלי עניין שאינם לטובת המשקיעים. כל אלה פוגעים באמון הציבור.

מצד שני, החברות והיזמים הם אלה שמניעים את גלגלי הכלכלה. הם אלה שתורמים לתעסוקה ולצמיחה. עשרות חברות בשווי של מיליארדי דולרים גייסו הון בנסדאק, בלונדון או דרך מיזוגים בחו"ל. חלק ניכר מהן, במוקדם או במאוחר צפויים להעביר פעילותן הכלכלית לחו"ל ובכך תורמים לפגיעה בתעסוקה ובצמיחה העתידית של המשק הישראלי.

כך לדוגמה, 25 חברות גייסו הון ב-3 השנים האחרונות בנאסדק, ובכללן מובילאיוויקס. הן ועוד עשרות חברות יכולות לרשום מניותיהן בבורסה בת"א, על-פי חוק הרישום הכפול אשר פוטר אותן מעול חוק ני"ע הישראלי, והן אינן עושות כך ואינן שוקלות לעשות כן. מדוע? מה גורם לכך שהן מבקשות להתרחק משוק ההון בישראל למרות שגם אם הן נרשמות למסחר בבורסה בת"א, הן נתונות רק לעול הפיקוח רשות ני"ע בארה"ב ולא לפיקוח רשות ני"ע בישראל?

צריך כיוון ודרך. בעת הזו, נדרשת במיוחד וודאות רגולטורית.

לפני 3 שנים יצאנו עם תוכנית מפורטת ומתווה של מפת דרכים. המתווה עוסק במה חסר ברגולציה, מה עודף ברגולציה ואיך אפשר להסיר חסמים רגולטורים לפיתוח שוק ההון.

ההנחה היא שרגולציה איכותית חשובה לשוק ההון ולמשק הכלכלי.

ראשית, יש ספרות עניפה שמראה שיש קשר מובהק בין רגולציה איכותית במדינות השונות לבין צמיחה כלכלית ואיכות שוק ההון.

שנית, בסקר של הבנק העולמי, מתוך 190 מדינות, מדינת ישראל ניצבת במקום ה-6 בעולם ברגולציה איכותית ובהגנה על המשקיע. במקום ה-6 נמצאת גם ארה"ב. באותו סקר, ישראל היא במקום המכובד 11 (ארה"ב במקום ה-25) בשקיפות, באיכות הגילוי, ובמעמד בעלי מניות המיעוט מול הדירקטורים. במפת הרגולציה הבינלאומית, רשות ני"ע והתשתית הרגולטורית בישראל הן בין המתקדמות בעולם. זו אחת הסיבות לכך שבשבוע שעבר באירופה, לדוגמה, רשות ני"ע האירופית (ESMA)פרסמה חוו"ד לפיה, תשקיף ישראלי, יהיה בר הגשה במדינות האיחוד האירופי, לצורך רישומה למסחר של חברה ישראלית בבורסה אירופית.

מה מצבה של הבורסה היום? יש כיום 469 חברות ציבוריות בשווי שוק של 844 מיליארד שקלים בהשוואה ל-593 חברות ציבוריות בשנת 2012 בשווי של 604 מיליארד שקלים. נפח המסחר במניות היומי בשנת 2015 צמח ל-1,425 מיליוני שקלים בהשוואה ל-1,077 מיליוני שקלים בשנת 2012 - גידול של כ-30% בנפח המסחר היומי במניות. מרות השיפור בהיקפי המסחר בבורסה, הפוטנציאל של הבורסה רחוק ממימוש.

ב-5 השנים האחרונות 160 חברות נמחקו ממסחר. רק 25% מהן ביקשו מרצונן להימחק מהמסחר. כל השאר נמחקו משום שמוזגו או הגיעו לסוף דרכן הכלכלית בבורסה. לא פחות חשוב מכך, מספר החברות שגייסו הון לראשונה בבורסה בת"א נמוך בשנים האחרונות, עשרות חברות טכנולוגיה גייסו הון בבורסות בחו"ל ואינן שוקלות רישום בבורסה בת"א, במסגרת חוק הרישום הכפול, וכ-30% מהחברות הנסחרות שוקלות מחיקה מן המסחר. הנתונים הללו מדאיגים. בטווח הארוך, פירושן שחברות יצרניות יגייסו הון בחו"ל וחלק גדול מהן אף יעדיף להעתיק את פעילותן לחו"ל ולפגוע בכך בתעסוקה ובצמיחה עתידית של המשק הישראלי.

ברקע כל אלה, נזכיר לעצמנו שחברות שנקלעו לקשיים ובעקבות כך להסדרי חוב פגעו גם הן באמון המשקיעים. הנתונים כיום הם שמספר הסדרי החוב והיקף החוב הבעייתי בשוק ההון בישראל הוא במגמת ירידה.

על-רקע כל אלה, המשימות העיקריות שלנו כיום הן:

  • הגברת אמון הציבור

  • הגנה בלתי מתפשרת על משקיעים וחיזוק כוחם, דוגמת מערכת הצבעות.

  • תיעול כספי המשקיעים להשקעות יצרניות מוטי תעסוקה וצמיחה

  • למשוך חברות לבורסה, טכנולוגיה בפרט, להוסיף מכשירי השקעה סחירים.

  • שינוי מבנה הבעלות בבורסה בישראל והפיכתה למרכז פיננסי בינלאומי

  • לשנות את האווירה האנטי-עסקית ולהסיר חסמים -הקלות דור א', ב' ו- ג'

בתוך הנתונים האלה, ומתוך מודעות לצורך בעידוד שוק ההנפקות הראשוני ובעידוד הבורסה בכלל, השנה הקודמת הייתה משמעותית בהוצאה לפועל של "מפת הדרכים",ועמדה בסימן הקלות ברגולציה ופיתוח שוק ההון. השנה הכנסנו לתוקף את הקפ"מ, נחקקה ונכנסה לתוקפה הסידרה הראשונה של מקבץ הקלת לחברות הציבוריות;ביצענו תיקוני חקיקה המאפשרים את פעולתה של מערכת הצבעות באינטרנט- "הצבע-הון", שהחלה לפעול לאחרונה, הוסדרושני תחומי פעילות שלא היו מוסדרים עד כה: תחום זירות המסחר ותחום חברות הדירוג, (הפיקוח בפועל על תחומים אלו יתחיל במהלך השנתיים הקרובות).

בנוסף, קיצרנו באופן משמעותי תשקיפים של קרנות נאמנות, ותשקיפים של תעודות סל. מספר העמודים בתשקיף של תעודת סל יירד כאשר תעודות הסל יעברו למשטר של קרנות נאמנות. גם הדוחות הכספיים ירדו בממוצע מ-174 עמודים ל-164 עמודים. רחוק מלהספיק ואולם הכיוון המגמה לצמצם את עודף המידע משקיעים נכונים.

בקרנות נאמנות, עומדת הצעה כיום אשר מחכה לאישורה של ועדת הכספים לצמצום ביורוקרטיה - הפחתה מ-1300 פניות בשנה לקבלת היתר לתשקיף ל-19 פניות בלבד בשנה - אחת לכל מנהל קרן. ובתעודות סל, תהיה רפורמה קיצור תשקיפים ודוחות תקופתיים בתעודות סל מאלפי עמודים, למאות עמודים ובעתיד הקרוב לעשרות עמודים עם המעבר מתעודות מתחייבות(ETNs) למשטר של קרנות נאמנות(ETFs).

בנוסף, תמכנו במהלך של הבורסה להוריד את עמלות המינימום למשקיעים; דמי הניהול בקרנות הנאמנות ירדו ב-8 השנים האחרונות בכ-50%; וכל הגופים המפוקחים נהנו מהנחה באגרות בשיעור של 40%-20% בשנה מרשות ני"ע.

בימים אלו סדרת ההקלות השנייה לחברות ציבוריות, העוסקת בין היתר בחברות מו"פ, נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים. בין היתר, ועדת שרים אישרה להתקדם בחקיקה שנוגעת למימון המונים, הקלות בממשל תאגידי וחובות דיווח לחברות מו"פ. בנוסף תוקן חוק שיאפשר כניסת קרנות זרות לישראל. בשנתיים הקרובותמתכננת הרשות הקמת גוף פיקוח על רואי החשבון;עידוד הנפקותIPOs (סדרה ג' של ההקלות); עידוד עסקים קטנים ובינוניים, טיוב הדיווחים של החברות הנסחרות בבורסה; הסדרת פעילות ברוקר-דילר בישראל ועוד. במסגרת זו יימשכו גם המאמצים להכניס מכשירים פיננסים מגוונים ופרויקטים מימוניים לבורסה לרבות פרויקטים מתחום התשתיות, אג"ח מוניציפלי, קרנות למימון בניית דיור ועוד,בשיתוף פעולה עם הבורסה, משרד האוצר, משרד המשפטים וגורמי ממשלה אחרים.

על-רקע כל אלה, כשאנחנו מסתכלים קדימה, אחת המשימות המרכזיות שניצבת נגד עינינו היאהגברת אמון הציבור. בצד ההגנה על המשקיעים מקרב הציבור וחיזוק כוחם,דוגמת מערכת הצבעות, והאכיפה הבלתי מתפשרת על עבירות חוקי ני"ע, המשימה המרכזית העומדת לנגד עינינו היא לשנות את האווירה האנטי-עסקית ולהסיר חסמים שיאפשרו את התנאים לתיעול כספי המשקיעים להשקעות יצרניות מוטי תעסוקה וצמיחה. חובתנו כרגולטורים לסלק מכשולים ולאפשר את התנאים למשק מוטה צמיחה תוך שמירת עניינו של הציבור.

הגברת אמון הציבור במערכת הפיננסית היא תנאי הכרחי לכך. בעת הזו, הוספה של מכשירי השקעה סחירים בבורסה ושינוי מבנה הבעלות בבורסה בישראל והפיכתה למרכז פיננסי בינלאומי שמושך השקעות בטכנולוגיה והשקעות זרות אף הם תנאים הכרחיים לכך.

הגברת אמון הציבור בשוק ההון ובחברות הציבוריות היא אחת המשימות היותר חשובות שלנו. אמון הציבור באירופה במגמת עלייה והוא קורה בד-בבד ביחד עם השיפור במצב הכלכלי. השיפור באמון הציבור בישראל, לעומת אירופה, נמוך יותר. כתוצאה מכך, חלק מהמשקיעים מדירים את רגליהם משוק ההון, שיעור הולך וגדל של השקעות של ישראלים בחו"ל שמשמעותו מימון פעילות עסקית באירופה ובארה"ב. ובמקביל, יותר ויותר חברות שוקלות מימון פעילותם בחו"ל ולעיתים אף הוצאת פעילותם הכלכליתמישראל. המשמעות של התופעות האלה הן אובדן תעסוקה וצמיחה למשק הישראלי.

קיימת ספרות ענפה שמדגישה את החשיבות של האמון. אמון הוא נשמת אפו של שוק ההון. הממצאים האמפיריים מוכיחים שיש שקשר מובהק וחיובי בין אמון הציבור לבין צמיחה, ביצועי החברות ושוויין.

בהזדמנות הזו אני רוצה להתעכב על דור ג' של סדרת ההקלות שלנו.

העיקרי שביניהם הוא פרויקט עידוד הנפקות ראשונות. מטרתהפרויקט הזה היא לעודד חברות לראות בבורסה אפיק פיתוח וגיוס הון ראוי ומתאים לצרכיהן. הדרך לעשות זאת, לדעתנו היא בדומה ל-Jobs Act האמריקני, להעניקפטורים מסוימים לחברות המנפיקות הון לראשונה לציבורלמשך תקופת הסתגלות של 5 שנים, כגון: אישור מחדש של תנאי כהונה והעסקה של בעל שליטה וקרובו; תנאי כהונה והעסקה של מנכ"ל; ועדת תגמול תוכל להיות גם ועדת ביקורת; הקלות בהליך ההנפקההכוללות התרת מפגשים עם משקיעים מסווגים טרם תחילת הליכי הנפקה; אפשרות פרסום תשקיף מדף במועד ביצוע הנפקת הון לראשונה; הארכת תקופה להגשת הזמנות לתקופה של 75 יום; אפשרות ביצוע שינויים בכמות ובמחיר של ניירות ערך המוצעים לציבור לראשונה; הסרת חובת חתימת המיועד לשמש כחתם מתמחר על טיוטת תשקיף. וכן הקלות מסוימותבתחום הדיווח במהלך 5 השנים הראשונות.

אני מאמין כי שורה של הקלות מסוג זה לחברותהמונפקות לראשונה, לחברות הקטנות והבינוניות, וההקלות הנוספות שאנו עמלים עליהם ושכבר עברו בחקיקה לחברות הנסחרות, יוכלו לשנות באופן דרמטי את מצבה של הבורסה ויתרמו לאושש את הבורסה ואת שוק ההון, ויחזירו לו את המקום המרכזי שלו כמקור הון מרכזי במשק הישראלי ואפילו כמרכז פיננסי בינלאומי. בין השאר, אנחנו שוקלים בימים אלה להעמיק את ההקלות לחברות קטנות ובכלל זה אנחנו שוקלים וויתור על דוחות כספיים רבעוניים (I ו-III) והקלות בממשל תאגידי.

שתי נקודות לסיום.

האחת, חזרתי מהכנס השנתי של ארגון רשויות ני"ע בעולם המאגד בתוכו כ-120 מדינות. כדאי שנדע שהמגמות ברגולציה בשנים האחרונות בישראל אינן שונות מאלה בעולם. בישראל ובעולם, השינויים ברגולציה נובעים, בין השאר, מפעילות עסקית של חלק מחברות הציבוריות שאינה משרתת בהכרח את כלל בעלי המניות. אינה משרתת במיוחד את בעלי מניות המיעוט. עם זאת, רוב החברות אינן כאלה,ודווקא בשל כך, אנחנו פועלים להקל ברגולציה מבלי לפגוע בהגנה על המשקיע. דווקא בשל כך, צריכים להוקיע את אלה שהם חריגים, כי הם אלה שגורמים להגביר את הרגולציה.

השנייה, בעת הזו, אני סבור שהדיון בעודף רגולציה חשוב ואולם חשוב מכך דווקא הצורך בוודאות רגולטורית.

תאריך:  08/07/2015   |   עודכן:  08/07/2015
שמואל האוזר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הפיקוח על שוק ההון - מאין ולאן?
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
היהודי הניצחי
9/07/15 10:41
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
שנה חלפה. שנה של כאב וגעגועים. שנה שבה חצה השכול את מפתן דלתכן, וחייכן אינם עוד כשהיו. הוא התמקם לו, השכול, בכל פינה, נוכחותו הקבועה ממלאת את הבית.
07/07/2015  |  משה (בוגי) יעלון  |   נאומים
"עצוב למות באמצע התמוז
06/07/2015  |  ניצב רוני ריטמן  |   נאומים
אפי היקר שלנו! אתמול התעוררנו לבוקר קשה! הבשורות היו כואבות מנשוא. וקיווינו שאין בהן אמת.
06/07/2015  |  ניצב מני יצחקי  |   נאומים
משפחת ברכה היקרה; הרעיה - איילה; הילדים - ראובן, אדיר, מורן ואורי; האחיות - אסתר וג'וליה; האחים - יוסף, עמרם, מאיר, מנשה ומרדכי; השר לביטחון הפנים - ח"כ גלעד ארדן; המפכ"ל היוצא, רנ"צ (בדימ') יוחנן דנינו; חברי לספ"כ משטרת ישראל; שוטרים ומפקדים; חברים לחיים ולדרך;
06/07/2015  |  ניצב בנצי סאו  |   נאומים
באירוע שנתקיים באולם המשפטים של בית המשפט העליון עם תחילת כהונתו של הנשיא אשר גרוניס, השמעתי דברי ברכה והבעתי ביטחוני, כי הנשיא גרוניס ינווט ביד בוטחת את ספינת בית המשפט, אשר שטה במים סוערים, אל חוף מבטחים.
23/06/2015  |  אליעזר ריבלין  |   נאומים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il