זהות חברי הוועדה למינוי שופטים

עסקה פוליטית שעליה דווח לאחרונה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו לבין ראש מפלגת "ישראל ביתנו", אמורה להביא לכך, כי נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים יהיו: ח"כ נורית קורן מ"הליכוד" וח"כ רוברט אילטוב מ"ישראל ביתנו". לאור העובדה כי בעקבות חוק שהעביר השר לשעבר, גדעון סער, לפיו יש צורך ברוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה כדי לבחור שופט בבית המשפט העליון ובשים לב שיו"ר הוועדה הינה שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, ממפלגת "הבית היהודי", הרי התקשורת הכתירה עסקה פוליטית זו כ"אפשרות להטלת ווטו למפלגות הימין בוועדה למינוי שופטים". עד כאן הכותרות. עד כאן גבולות המניפולציות והספקולציות ומתיחתם - עד תום. ומכאן נעבור אל העובדות היבשות.

בחירת נציגיה של הכנסת לוועדה לבחירת שופטים - המורכבת משלושה שופטי בית המשפט העליון ובכללם נשיאת בית המשפט העליון, שני שרים, שאחת מהם הינה שרת המשפטים המשמשת כיו"ר הוועדה, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושני חברי כנסת - הינה בחירה חשאית. במצב דברים זה לא בטוח ואין זה מובטח, כלל וכלל, כי שני חברי כנסת אלה מן הימין, שעל בחירתם סוכם בין נתניהו לליברמן, אכן ייבחרו - סופם של דברים לוועדה. זאת ועוד - וזה העיקר. איש לא מבטיח, כי קולותיהם של שני חברי כנסת דווקנים אלה וגם/או כי קולותיהם של מי משאר חברי הוועדה, יופנו דווקא לצורך שירות וקידום האינטרסים הפוליטיים והאידיאולוגיים של מי שמטעמם נבחרו נציגים אלה לוועדה למינוי שופטים.

פסיקת בית המשפט העליון, מלפני שנים הרבה, מבהירה כי בכל הקשור להצבעתם של חברי הוועדה למינוי שופטים, אין להם ולעניין הצבעתם, דבר וחצי דבר, מעבר לרצונם האישי. כל הסכם בדבר בחירתם של מועמד זה וגם/אחר וגם/או כל הסכם בדבר בחירתה של מועמדת זו וגם/או אחרת, לשפיטה, לו היה - וגם/או לו הווה - חבר ועדה, צד, אינו מחייב והינו בטל, על פניו. זאת ועוד. בהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון, בעניין זה, מרגע בחירתם של חברי הוועדה לוועדה, מטעם הגוף שבחר אותם, נותקה זיקתם ונאמנותם הפוליטית, האידיאולוגית וגם/או כל זיקה אחרת לגוף זה. לא ניתן גם לפנות לבתי המשפט ולדרוש אכיפת חבר ועדה להצביע בהתאם לקו הפוליטי וגם/או בהתאם לקו האידיאולוגי של הגוף שמטעמו נבחר הוא לוועדה. רצונם ומניעיהם האישיים של חברי הוועדה, הם הם המדריכים אותם בבחירת המועמדים.

בעבר וגם כעת נהוג כי שלושת שופטי בית המשפט העליון, ובכללם נשיאת בית המשפט העליון - מצביעים בוועדה עבור מועמדיהם, כאיש אחד. בעבר וגם כעת נהוג, כי מתקיימים דילים בין קבוצות אינטרסים פוליטיים, אידיאולוגיים וגם/או אחרים, לקראת בחירת מועמדים לשפיטה, בכלל ולקראת בחירת מועמדים לבית המשפט העליון, בפרט. הדיל הוותיק והחזק ביותר הקיים שנים רבות הינו הדיל בין שלושת שופטי בית המשפט העליון לבין שני נציגי לשכת עורכי הדין, בוועדה. דיל זה מעניק לקבוצה זו, רוב ברור בכל הקשור לבחירת שופטים ושופטות לכלל בתי המשפט בארץ.

בכל הקשור לבחירת שופטים ושופטות לבית המשפט העליון, חייבים חברי קבוצת דיל זה "לקושש" ולמצוא תמיכתם של שני חברי ועדה נוספים, כדי להביא לבחירת מועמדיהם הם לבית המשפט העליון. בדרך כלל קל יותר לקבוצת חמשת חברים אלה "לשלוף" שני חברים שיתמכו במועמדיהם הם, לבית המשפט העליון, מאשר קבוצת ארבעה החברים הנותרים, החייבים להשיג קולותיהם של שלושה חברי ועדה נוספים לצורך כך. אולם גם בכל הקשור ל"קביעות ברזל" קיימים חריגים ויוצאים מן הכלל.

לפני מספר שנים הובילו שופטי בית המשפט העליון - ובראשם נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש מהלך, שבסופו ציפו הם להביא למינויו של רשם בית המשפט המחוזי ושופט השלום דאז, עדי אזר ז"ל, לשופט בבית המשפט המחוזי. מחלוקת שנתגלעה בין חבר הוועדה, שופט בית המשפט העליון לשעבר, יעקב טירקל, לבין שני חבריו, שופטי בית המשפט העליון (שאחת מהם הייתה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש) בוועדה הביאה לכך שהוא העביר תמיכתו למועמדת אחרת. סופם של דברים נבחרה לכהן בבית המשפט המחוזי, השופטת, נוגה אוהד, המכהנת בבית המשפט המחוזי, מרכז, בלוד.

למרבה הצער, לאחר הצבעה דרמטית זו בוועדה, נרצח השופט, עדי אזר ז"ל ואינו עוד עמנו. הדברים פורסמו ברבים ולא נרחיב בעניין זה, החורג מעבר לנושא רשימה זו. הצבעתו של שופט בית המשפט העליון, יעקב טירקל, בניגוד לעמדתם של שני חבריו, שופטי בית המשפט העליון, מוכיחה כמאה עדים -י אין בוועדה דילים מונוליתיים וגם/או הצבעה מונוליתית בשל שייכות למגזר וגם/או למעמד ציבורי, חברתי וגם/או אחר. תמיד - תמיד צפויות הפתעות של הרגע האחרון.

לכן, מעבר לכותרת היפה ושובת-הלב, בה הכתירו חלק מכלי התקשורת, הידיעה בדבר העסקה הפוליטית שנקשרה בין נתניהו וליברמן, באשר לזהות נבחרי ומועמדי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים, כ"עסקה שתאפשר לימין זכות וטו בוועדה לבחירת שופטים," עדין רחוקה הדרך - ומרחק של ממש. מן הראוי לציין ולהדגיש, כי שאלת מינוי שופטים ושופטות לבית המשפט העליון תעלה, אך ורק בשנת 2017, עם פרישתם לגמלאות של כב' השופטים: אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ומרים נאור.