מעברו של אברה מנגיסטו לרצועת עזה פתח בפנינו תמונה לא מלהיבה של התנהלות מערכות השלטון אצלנו. גם אם נתעלם מהנסיון להסתיר את הארוע,שדווח בזמנו ע"י החמס, מהסיבה שכך יהיה נוח יותר להגיע לסיום הפרשה ולא עקב התקרבות הבחירות הרי לא ניתן להבין את אורח ההתנהלות של משרד ראש הממשלה.
המשפחה טוענת שכתבה מספר מכתבים לראש הממשלה. נתניהו בשיחתו עם המשפחה מתעלם מטענתם זו. מה קורה שם? האם אין סדר ברמה הלבלרית? האם ראש הממשלה אינו עובד בצורה מסודרת? רק אם דבר מפורסם הוא מוצא לנכון להגיע אל בית המשפחה. האם המערכת סביבו והוא עובדים בלחץ תוך כבוי שרפות עקב זאת שדברים לא מטופלים בזמן?
עדה יונת זוכת פרס נובל ספרה שהיא פנתה לנתניהו ומסרה לו שמלך שבדיה הציע לה, בעת קבלת פרס נובל, ליזום קרן מחקר בסיסי משותפת לשבדיה וישראל. בשובה לארץ היא שוחחה עם נתניהו שהביע התלהבות ואמר לה שתוך חודשיים יצרו איתה קשר. מאז השיחה שהתנהלה בתחילת 2010 ועד ספורה אודותיה לפני כחצי שנה לא נוצר עמה קשר. מעניין אם נוצר קשר לאחר שפרסמה את הספור.
בעת ביקורו אצל משפחת מנגיסטו יכול היה נתניהו להיות מודע למצב משכנות העוני ואי השוויונית המשווע בחלוקת ההכנסות אליו הוא כנראה אדיש מאחר שהוא חסיד נלהב של המשנה הרפובליקנית האמריקנית.המשפחה היא תמונת ראי המפריכה את ההנחה של נתניהו שעדוד משקיעים באמצעות מס נמוך תגרום בסופו של דבר לכך שחלק מהצמיחה יגיע לשכבות החלשות.
מופע האימים של אל"ם (מיל) לוטן מול משפחת מנגיסטו ראוי אף הוא לטיפול. לא צריך היה להתפלא אם הוא היה מוציא את המשפחה לריצה מסביב לבלוק. בכלל מדוע לוטן עובד בהתנדבות? המדינה לא יכולה לשלם לו שכר כנגד חשבוניות? ההתנדבות עלולה להתברר כשרות היקר ביותר.
האם נתניהו שולט בסביבתו הקרובה? כיצד בחר בלוטן? האם הוא כזה סופרמן שהוא יכול לנהל מספר משרדים ממשלתיים? הרי הוא מצטייר כבלתי שולט בדברים אלמנטאריים שכל חנות מטבחים מתנהלת לפיהם. בכלל כיצד המערכות השלטוניות יכולות להתנהל אם כל פחות משנתיים מתחלף השר והמנכ"ל? הפקידות הבכירה ודאי עייפה מהגעה תזזיתית של שר המתימר להיות לפחות רפורמטור אם לא מהפכן? היא ודאי נוקטת תכסיסי השהיה עד שאותו השר מתרסק פוליטית. אם פעם ביובל מופיע שר רציני וטוב כמו
יוסי שריד במשרד החינוך הרי תוך קצת יותר משנה נאלץ לפנות תפקידו ולא עזרו תחנוני ראשי רשויות מקומיות מהליכוד ששיבחו את תפקודו.
קשה לדרוש מנתניהו לאמץ את המודל הסינגפורי שגייס לשרות הציבורי את הטובים ביותר בשכר גבוה כך שהם יכולים לעמוד בפני "פתויי" הסקטור הפרטי. ניתן להתנחם בכך שעל אף כל חדלות האישים הניהולית הגיע המשק להישגים משמעותיים הרי שאם יחולו השינויים המקווים המדינה תוכל להמריא לגבהים דמיוניים.
