|   15:07:40
דלג
  אביתר בן-צדף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

הגיגים ר"ץ

מחאת "המחברת הנעלבת"

עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - קרבן, בזבוז, טמיון וסבא של סרדינים
19/07/2015  |   אביתר בן-צדף   |   מאמרים   |   תגובות
לא יודעים כלום [מרים אלסטר/פלאש 90]

א. טיפשות

הלוואי שאתבדה, אך אני מרגיש כמו צ'כי אחרי חתימת הסכם מינכן - למרות שההשוואה עושה עוול לצ'מברלין.

השוטה השחור מהבית הלבן וסנשו פנסה שלו רצו הסכם בכל מחיר. אין לאובמה מה להציג כמורשתו, והוא ייחקק כנשיא האמריקני הכושל ביותר מאז מלחמת האזרחים ואולי אף לפני כן.

מצד שני, מי שמימן את ריצת אובמה לנשיאות האמריקנית, רצה להרוס את העולם, ולחבל במעמדה הבינלאומי של ארצות-הברית; ואובמה ניפק הרבה מהסחורה.

הלהט, שבו "מוכר" ממשל אובמה את ההסכם הגרוע עם אירן, מזכיר את תגובות הוזי אוסלו לאחר שמכרו את עתיד מדינת ישראל תמורת פרס עלוב מהנורווגים, או את חסידי השלום ופייסנות בכל התקופות. צריך לדבר, אומרים הפרשנים תומכי ההסכם, וצריך לשאת ולתת. כקורבן הבא, אני רואה - כמו בטיפשות אוסלו - שרק נותנים ללא כל תמורה ראויה.

וזה מזכיר לי את הסיפור על פוקר של אסירים, שמביא מנחם בגין בספרו "לילות לבנים", המתעד את כליאתו בכלא סובייטי במלחמת העולם השנייה. אסיר א', מספר בגין, משחק פוקר עם אסיר ב' על נעליו של אסיר ג'.

ב. פיל לבן

בהאנגר נטוש ברוסיה מונח למעצבה עדר של פילים לבנים ענקיים, ומתמלא אבק - עדות לשטויות, שעשו שתי המעצמות הגדולות במלחמה הקרה.

בשנת 1974 ייצרה ברית-המועצות את מעבורת-חלל "בוראן" לפי תוכניות, שהקג"ב גנב מסונות החלל של ארצות-הברית. "בוראן" עלתה עשרות מיליארדי דולרים, עד שהפרויקט נגנז בשנת 1993. המעבורות אוחסנו במתקנים סודיים, ולא נחשפו עד שהצלם ראלף מירבס הגיע אליהן, ופרסם את תמונותיהן באתרו.

ג. מתנפח

תקציב הביטחון הגיע בשנת 2014 לשיא - כשמונים מיליארד שקל, מדווח ישראל היום.

אזרחי המדינה זכאים לשאול על מה ולמה התנפח התקציב הביטחון בכ-25 מיליארדי שקלים. ובעצם למה הולכים כספים האלה לטמיון במקום לרווחת תושבי המדינה?

לפי נתוני האוצר, מרבית התוספת לתקציב הביטחון בשל המבצע הכושל צוק איתן. כלומר, מערכת ביטחוננו הכושלת קיבלה תגמול על עוד כישלון, שניפקה לנו. זה יבטיח שגם בעתיד היא תכשיל אותנו, כהרגלה.

כזכור, המליצה ועדת (יוחנן) לוקר, שתקציב הביטחון יעמוד על כשישים מיליארדי שקל בשנה בלבד, ותמורת זאת ישונו תנאי הפנסיה הנדיבים מדי של אנשי הקבע, ויותאמו (לפחות, מבחינת גיל הפרישה) למצוי בשוק העבודה בישראל.

זה, כמובן, לא יקרה, כיוון שהמטכ״ל יוכיח קבל עם ועדה שעל תנאיו ועל סיר הבשר הוא יודע ללחום היטב ובנחישות - מה שלא הוכח בשדות הקרב שלנו כבר חמישה עשורים תמימים.

ד. מחאת סש״ס

תמונות, ששמרתי מסיום שנות הלימוד בבית-הספר הממלכתי, לפני כחמישים שנה, מעידות כי למדנו - לא בעיירת פיתוח, אלא ב"עיר היהלומים" - בכתות דחוסות, שהכילה יותר מחמישים תלמידים. ובכל זאת, הגענו להישגים לא-רעים. לכן, איני מבין את "מחאת הסרדינים". לדעתי, לא זו הבעיה של מערכת החינוך, אלא הרמה הנמוכה מדי של ההולכים (לצערי, הולכות ברובן) להוראה.

לחלק ממוריי וממורותיי (היו לי די הרבה מורים) לא היה תואר אקדמי, אך הייתה אישיות והיו ידע ורצון ללמד ולחנך. כמובן, לא לכולם, אך אני זוכר את הגרועים שבהם (הרבה מדי - ובעיקר, בתיכון העירוני, שנחשב ליוקרתי - כלומר, כזה שמסלק מתוכו בציניות וברוע-לב את מי שעלולים להיכשל בבחינות הבגרות, ויקלקלו את הממוצע המצוין של המוסד העלוב) לשמצה ואת הטובים שבהם לברכה. את הטובים שבהם שמחתי לפגוש בהערכה רבה גם הרבה שנים אחרי שסיימתי ללמוד.

מחקרים משווים מלמדים, כי העלאת שכר המורים (ברוב העולם משום-מה נמוך ומבזה), או הקטנת הכתות, אינן משפרות את רמת הלימודים. נמצא, כי חשוב ביותר להשקיע במורים, ולתת להם תחושת שליחות.

אל מול הדמגוגיה של "מחאת הסרדינים" המשכיל בעת הזו יידום. לכן, שמחתי לקבל מרותי את הקטע הבא, שאיני יודע מי כתבו - פרט להיותו בערך בגילי - וזה נקרא, מחאת סש"ס (סבא של סרדינים), ואני מעתיקו בעריכת לשון קלה:

"גילוי נאות א' - נולדתי במארס 1947 בירושלים, כך שיצאתי, קבוע כזה כאילו, עם מערכת החינוך הממלכתי החל משנת 1953 ועד שנת 1965.

גילוי נאות ב' - היה לנו פרק ב' כזה כאילו, בין השנים 1974 עד 1994 לערך. פרק ב' היה ארוך ומתיש כיוון שאני והמערכת גידלנו שלושה ילדים ... המערכת כבר הייתה קצת מעפאנית כזה כאילו, אבל כל שנה היא כבר התחילה להשריץ רפורמה חדשה כמו שארנבת משריצה ארנבונים...

גילוי נאות ג' - מאז שנת 1999 אנחנו שוב מגדלים ככה וככה נכדים ביחד (מי סופר, בלי עין הרע טפו, טפו, טפו) ...

והרפורמות התחילו משריצות בנות רפורמות, בלי עין הרע... מתוך כך אתם למדים שאני והמערכת, אנחנו ממש כמו הנכד שלך והנייד שלו או כמו קרייקר וקרייקר - אנ-ספרטאבל כזה כאילו.

גילוי נאות ד' ואחרון - שלשום, בהרצאה המיועדת לקשישים ולקשישות מסוגנו, פגשנו לגמרי במקרה את אימא של ה"מ, שלמדה עם בתי הבכורה בבית-הספר העממי. זיכרונם של פנסיונרים מתעתע בהם לא אחת, אבל מה שהיה לפני חמישים שנה ויותר נותר צלול ובהיר כגביש בדולח. "הו, מי יכול לשכוח אתכם", התנפלה עלינו הקשישה המאושרת, שלא ראינו כחמישים שנה, "הרי הייתם כל כך מעורבים בחיי בית הספר ...". מחמת הצניעות אעצור כאן.

ולגופו של עניין - הורי היי-טק חביבים, הורי סמארט פון יקרים ואתם אלופי האקזיט, האקזמה והפילטיס. אל תבלבלו לי את המוח עם מחאת סרדינים. ילדיכם צומחים להיות אנשים עילגים, שקריאה וכתיבה קשים עליהם. לא שמעתי איזו "מחאת העט והעיפרון" כאשר התברר לי ששיעורי-בית זה פאסה. לא שמעתי מחאת "מורה פרטית" כאשר התברר לי שכדי להתכונן לכל בחינה משמעותית, יש לשכור מיד סיוע בכסף רב.

לא שמעתי את מחאת "המחברת הנעלבת" כאשר עיינתי, לאסוני, במחברות (אם ניתן לאתר כאלו...) וראיתי שם שרבוטים שהשטן לא היה מזהה.

לא שמעתי את "מחאת מלאכות-היד" כאשר התברר לי ששיעורי התעמלות, מלאכה, זמרה, תזונה, טבע, חקלאות אם הם קיימים בכלל פה ושם, הם מין בליל לא ברור של כלום עם שום דבר.

לא מאמינים ?קראו לילד ובקשו ממנו לשיר מה ששרתם בקבלת שבת בכתה, בערב שישי בתנועה או אפילו בצבא. ראיתם פעם הופעה של ילדות בקטע מחול? מדהים, אבל השפה העברית בת-זמננו הצליחה למצוא מינוח מיוחד ומדויק מאוד ההולם את הדבר המביך הזה - זה מופע "כוסיות" ולא אפרט.

ניסיתם פעם לבקש מילדיכם לדקלם את שירת הים (לא, זה לא חוף פרישמן), את שירת דבורה (לא מאמי, אין קשר לדבש...), את קינת דוד (דאור? מה הוא בכוכב נולד? בטח שופט כאילו...)? האם מישהו מילדיכם מכיר (בלי וויז...) שיר של ביאליק, של טשרניחובסקי, של ז'בוטינסקי?

האם הם יודעים מה זה "לאן? מסדה? ניל"י, "הוא הלך בשדות?" האם הם יודעים לשרטט בערך את גבולות המדינה (ישראל, לא ברלין...)?

האם הם מזהים איפה מזרח ואיפה צפון?

אל תנסו לענות לי. למרות היותכם מנויים על נטלי/שחל/לב אמיץ הרי התקף-לב נוסף בגילכם עלול להיות קריטי. אל תנסו לדבר איתם על ההמנון, על בעיות פוליטיקה או חברה. אם תרצו לרדת לסוף דעתם סמסו להם. אם תבינו את ה ":)" או את ה":((("? מה טוב. אם לא, חבל. אבל זה המקסימום שתקבלו, חוץ מפרצופונים דביליים שמישהו דחף לסמארטפונם.

אז מה אתם מבלבלים את המוח עם צפיפות? הסתכלו פעם טוב על ילדיכם: הם זקוקים למרחב המדויק שבין שני הבהנים למקלדת בסמארטפונם. לא יותר. מכאן: בכל כתה אפשר להכניס בעמידה 84 תלמידים עם 84 ניידים. מש"ל. אגב, בשכיבה אפשר להכפיל את שני הנתונים.

איך אני יודע? מאוד פשוט: בשנים שאנחנו למדנו בהן, הייתה משמרת שנייה ואפילו משמרת שלישית. לא היו מזגנים בכתות ולא היו תנורים. והיו הורים קשי-יום, פליטי שואה, מהגרים, שחלק גדול מהם לא ידע כלל עברית (ואפילו לא קרא ו/או כתב בשפה אחרת). וכן, היו 42 תלמידים בכתה עם מורה אחת. אלישבע, לאה, רבקה - בוגרות סמינר למורים ע"ש ילין בבית-הכרם ולא תגידו כולן אקדמאיות כזה עאלק... בדצמבר-ינואר בירושלים קר. הכיתות קפואות. באפריל, מאי ויוני יכול להיות חם עד לוהט. חמסינים של לפני פסח. הכיתות הן תנורים. מכירים, נכון? הבוקר נפתח ב"אנחנו מורידים מעילים וצעיפים. אנחנו עושים כמה תרגילי ספורט בכתה". אחר כך שיר. אחר כך שיעור ראשון ושיעור שני. אחר כך, מפית על השולחן וכריך לארוחת בוקר. אחר כך שיעור ועוד שיעור. ובשתיים צריך לרוץ לאוטובוס כדי לנסוע הביתה. מורה אחת. ארבעים ושניים תלמידים. והיה שיעור מחנך והייתה קבלת שבת. הילדים לא הגישו עבודות מודפסות באיי 4 ומצגות שהוכנו על-ידי הורים עצבניים. היו הצגות בבית-הספר. הכיתה הייתה מקושטת להפליא לאורך כל השנה. כן, בבריסטולים צבועים ומודבקים, בעבודות ובחיבורי תלמידים, ולא בקישוטים תוצרת סין "שתיים בלירה". היה יריד בבית-הספר, מעבודות יד של ילדים ולא מעוגות שאימא אפתה, פירות מהסופרמרקט ובקבוקי משקה שהביאו מהקניון. והיה דקלום של הבוקר והיו יומן קריאה, יומן חופש ויומן טיול. ומחברת טבע ומחברת גאוגרפיה ומחברת תזונה. והיו 42 תלמידים והייתה מורה אחת. שגם לה היה בית וגם לה היו ילדים. כן מורה אחת. וזה עבד מצוין - ראו מי בנה את המדינה ומי ניהל אותה. הייתה מסיבת סוף השנה בביום המחנכת ומסיבת מחזור בביום המורה להתעמלות ולא נשף פרום, ואורגיית אולם-אירועים ובלי "תואם רני רהב". אה, כן. לא היו מיליון וחצי דיסלקטים ושבע מאות מיליון בעלי קשיי למידה... אז מה לעשות? הגידו למורות לעבוד; ואם אינן עובדות העיפו אותן הביתה והביאו גברים. דרשו תכנים. קחו את החומר של תחילת השנה ונסו לבדוק לאיזה שלב הגיע הילד בסוף השנה. אם הילד סיים כתה ג', ואינו יודע לקרוא ולכתוב, לסכם קטע בכתב-יד סביר ובהיגיון איזה שהוא, לבצע פעולות חשבון בלי מחשבון, לשיר, לרקום ולצייר - תבעו בבית משפט את המורה ואת המנהל, את המפקח ואת שר החינוך על הפרת חוזה. ואחר כך חשבו על "מחאת התוכן".

כסיף, אור יהודה 28.6.2015

סבא של סרדין, של לקס, של אנשובי ושל טונה במים.

נ"ב,

כשתגיעו למחאת התוכן, אני ממליץ להתחיל היישר בשריפת צמיגים ובסגירת האיילון. האמינו לי, בלונים צבעוניים על שער בית-הספר זו הפגנה של נחנחים וכל מיני היי-טק ואקזיטים כזה כאילו. למדו מתושבי ואדי ערה, מהבדואים ומהפלשתינים. זה לא בדיוק יעזור, אבל זה מצטלם יופי".

תאריך:  19/07/2015   |   עודכן:  19/07/2015
אביתר בן-צדף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מחאת "המחברת הנעלבת"
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
גדי אשל
19/07/15 15:55
2
מ. בן משה
19/07/15 16:17
3
שלמה המגיב
19/07/15 21:29
 
נתין מדמנת ישראל
20/07/15 16:33
 
שימי הפוחז
20/07/15 19:45
4
סניל
20/07/15 08:03
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ביום ראשון - בשבוע הבא, ייפול שוב צום תשעה באב. זהו יום ה"יורצאייט" של בית מקדשינו, אבל במקום "הילולה" יש לנו קרוב לאלפיים שנה יום אבל. בית המקדש הראשון חרב משום קיומם של שלושת הלאווים: עבודה זרה; שפיכות דמים; עבודה זרה. בית המקדש השני נחרב משום שנאת חינם, וחז"ל מפרשים זאת גם משום "ביזוי תלמידי חכמים". אבל במבט היסטוריוגראפי - דתי הרי ששני בתי המקדש נפלו משום שלית דין ולית דיין, וכך הגיעו עם ישראל לחטוא בעבירות המיוחסות לעיל, משום שפרקו עול תלמידי חכמים והחליפו גשמית בפריחת רוחנית ברצון לליטרת בשר גשמית זולה.
19/07/2015  |  הרב אליהו קאופמן  |   מאמרים
יאיר לפיד איבד את הצפון! מאדם חסר ניסיון פוליטי המגשש דרכו במערכת מורכבת הוא "תפס ביצים" ויצא חוצץ נגד נתניהו על כישלונו של זה כביכול, בכך שאובמה ומעצמות אירופה השיגו הסכם מפוקפק עם אירן. קשה לתאר צביעות גדולה מזו של לפיד משום שידע שנתניהו לא היה מסוגל כלל לעצור את ארה"ב ומדינות אירופה מלהגיע להסכם. נתניהו ניסה בכל כוחו להתריע נגד הסכם גרוע אשר יוביל בסופו של דבר את אירן לבניית פצצה גרעינית. הוא פעל להרחבת הסנקציות (בהצלחה) השפיע על הקונגרס בארה"ב במידה כזו, שכיום אובמה לא בטוח שהקונגרס יאשר זאת,.. אז מה קרה לפיד ? מה אתה מתפרע ? מי מת ..?
19/07/2015  |  יהודה דרורי  |   מאמרים
הפיכת הפלשתינים ל"קורבן אולטימטיבי" משרתת את השאיפה להעניש את היהודים ובאה להצדיק את הדמוניזציה שלהם. לו היו הפלשתינים בקונפליקט עם כל גורם אחר, זה לא היה מושך את תשומת הלב
19/07/2015  |  רבקה שפק ליסק  |   מאמרים
המפגש של האדם בר הדעת עם רגע הלידה ורגע הפטירה, הטמיע לתוכו תובנה כי הנשימה מוכיחה את הנשמה, כי החומר מתעורר בה לחיים ועם צאתה הם נכנעים עולמית למוות האורב להם בכל שעה.
19/07/2015  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
ביום השביתה במשק, שביתת סולידריות עם עובדי הקבלן, חשוב שכל אזרח יראה לנגד עיניו מורָה מהעיר נתיבות העונָה לשם ברכה קורן, אם לארבעה ילדים, המועסקת כבר 16 שנה ברציפות במעמד של מורה-עובדת קבלן.
19/07/2015  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il