חברים או חוקרים

1. יהודה וינשטיין, שי ניצן ורז נזרי חיבקו וגיבו את אפרים ברכה. את זה מספר (יום ב', 20.7.15) נזרי עצמו בוועדת החוקה. במקביל, שלושת אלו ממונים על החקירה/הבדיקה בעניינו במשרד המשפטים. במצב הזה, רק מלאכי השרת יכולים להיות אוביקטיביים - וזה עוד בלי שהבאנו בחשבון את קשרי העבר בין בכירי הפרקליטות לבין ברכה (שהיה, כלשונו של נזרי, בן-בית בלשכותיהם של וינשטיין וניצן).

תחליטו: אתם חברים או חוקרים? מגבים או בודקים? אתם בכלל יכולים לרדת לחקר האמת כאשר אתם נותנים גיבוי פומבי לנשוא החקירה? אתם בכלל יכולים להתייצב מול פקודיו של ברכה, אלה שעברתם איתו אצלם חדר-חדר, ולהגיד: יש דברים בגו? זה לא ניגוד עניינים; זה האבא של ניגוד העניינים.

2. מי שידע באמת מה היה בתיק ברכה, מי שידע באמת עד כמה היו מוצקות הראיות נגדו, הוא ראש מח"ש, אורי כרמל. יו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי, הזמין אותו - אך הוא לא הופיע. תרשו לי לנחש, שכרמל לא התחמק אלא שהיה מי שהחליט שנזרי ייצג לבדו את כל משרד המשפטים - גם את הרשות החוקרת (מח"ש) וגם את הרשות המפקחת והמחליטה (הפרקליטות). היה מי שהחליט, שמוטב שהדברים יעברו במסננת של נזרי ולא ייאמרו בצורה גלויה וברורה. ניגוד עניינים, כבר אמרנו?

3. ועוד הערה באותו נושא. סלומינסקי הזמין את יהודה וינשטיין ואת שי ניצן. הם שלחו את נזרי. בקונגרס האמריקני זה לא היה עולה על הדעת - שהרשות המחוקקת תזמין פקידים מהרשות המבצעת והם לא יתייצבו. זה יכול לקרות רק אצלנו, ובמיוחד כאשר המוזמנים הם בכירי הפרקליטות, שהרי ממילא משוכנעים שכל המדינה כפופה להם.

4. נזרי ממשיך לזרות חול, הפעם בעיניהם של חברי הכנסת. ראשית, הוא ממשיך להכחיש ידיעה שכלל לא פורסמה ב-News1 - כאילו וינשטיין הורה לפתוח בחקירה נגד ברכה. נחזור ונאמר בפעם האלף, ונאמר זאת ככל שהשקר הזה יופיע שוב: כתבנו שוינשטיין הורה ואכן התקיימה חקירה סמויה. לא אמרנו שהייתה החלטה לחקור את ברכה. נהפוך הוא: מתחנו ביקורת על היועמ"ש, על שנקט סחבת מכוונת ונמנע ממתן הוראה מפורשת לחקור את ברכה עצמו. כדרכו, משרד המשפטים מכחיש את מה שלא כתבנו ולא מכחיש את מה שכן כתבנו. דומה שהמסקנה מובנת מאליה.

שנית, נזרי ממשיך לשחק עם המושג "בדיקה" או "בדיקה חשאית". וגם כאן נאמר שוב: מבחינה חוקית, אין כזה דבר הקרוי "בדיקה". יש חקירה סמויה ויש חקירה גלויה. ח"כ רויטל סויד, עד לפני חצי שנה עורכת דין פלילית מובילה, שאלה את נזרי 'ברחל בתך הקטנה': למה מח"ש זימנה עדים? נזרי סירב לענות. סויד המשיכה להקשות: מה זה "בדיקה"? ונזרי ענה: זה שבודקים את המידע. חזרנו לאותה חוצפה, בה פקיד אינו עונה לנבחר, אבל לא זה העיקר. הנקודה המרכזית היא, שמשרד המשפטים שוב מבצע תעלולים לשוניים כדי לא להגיד את האמת: הייתה חקירה סמויה.

5. היה עוד בלוף שנזרי חזר עליו. הוא דיבר על ההכפשות מצד אנשיו של הרב יאשיהו פינטו, ואז הזכיר שהיו שתי עתירות לבג"ץ נגד ברכה שנדחו. אבל העתירה הראשונה לא הייתה קשורה בצורה כלשהי לפינטו. היא נגעה לפרשת הסוכנים בה היה מעורב ברכה בשנת 2004 והוגשה בידי עורכת דין שהייתה לה נגיעה לאותה פרשה ושלא הייתה לה שום נגיעה לפינטו. משרד המשפטים יודע זאת היטב, ובכל זאת מספר בלופים - כולל לחברי הכנסת.

השורה התחתונה היא, שמשרד המשפטים - בניצוחם של וינשטיין וניצן - מתחפר יותר ויותר בעמדתו, גם במחיר של אי-אמירת אמת ואף אמירת סילופים. עכשיו זה לא רק לציבור, אלא גם לנבחריו.