נישואין בתקופת האבות מול איסורים כיום

בתקופת האבות היו נישואין שהייתי קורא להם פתוחים, גם מעורבים, גם ריבוי נשים, גם שפחות ומה לא. והינה הגענו לזמנים המתקדמים ביותר, המילניום השני, תוך שאנחנו לא רק פוסלים נישואי תערובת ו/או ביגמיה, אלא נלחמים בהם בכל תוקף.

ולהלן מספר דוגמאות. משה אדון הנביאים התחתן עם ציפורה בתו של יתרו כהן מדיין ועדיין משמש דמות מופת וחיקוי על-ידי עם ישראל. אברהם אבינו נישא לרחל, להגר ולקטורה (יש הטוענים, כי קטורה היא הגר) הגר איננה יהודיה, אלא נוכריה והיא ילדה לאברהם יותר צאצאים משרה שהייתה עד לביקור המלאכים עקרה.

יעקב עבד קשה עד שזכה להתחתן. קודם עבד שבע שנים עבור לאה, אחר-כך עבור רחל, אחר-כך נשא את זלפה שפחת לאה ובלהה. זוהי דוגמה לריבוי נשים ולנישואי תערובת כאחד ואלוהים לא זועק ולא מעניש אותו. נהפוך הוא. הוא מעניק לו פרי בטן.

ונשאלת השאלה מדוע הגענו למצב שאוסרים בתכלית האיסור נישואיי תערובת. מדוע מה שמותר לרות שעברה "גיור כהלכה" והפכה להיות בת יהודיה כשרה לחלוטין, עד כדי כך שהפכה לאמו של המשיח בן דוד, מדוע זה לא טוב, מדוע אם נשים וגברים מדתות אחרות רוצים לעבור על דתם ולהפוך ליהודים צריך לייסר אותם עד כדי כך שזה ימאס עליהם.

מדוע שבטים המכריזים על עצמם כיהודים לכל דבר ועניין מקיימים את מצוות המילה מקדשים את התנ"ך אינם יכולים לבוא בקהל ישראל. הדת היהודית הפכה מזמן לדת של רבנים שהם עושים בה קרדום לחפור בה קובעים הלכות מהלכות שונות על-מנת שלא יאבדו את השלטון הדתי שלהם וימשיכו לכפות את דעתם ככל העולה על רוחם על כולם, חילונים כדתיים, חרדים ספרדיים כחרדים אשכנזיים ממש חשכת ימי הביניים.

הגיע הזמן לפקיחת עיניים, לחזור לשורשים ולבנות את עמודי הדת על יסודות מתקדמים ומותאמים למציאות החיים בתקופה הזאת. זה שהרבנים לא קראו למישהו יהודי על-פי ההלכה, הגרמנים לא הבדילו בינו לבין יהודי אחר ואת שניהם רצחו בדם קר ולכן דמי אחיך זועקים אליכם הרבנים מאדמת אירופה.