בפעם הראשונה מפרסם משרד החינוך באופן מפורט תכנים הומוסקסואלים מובהקים באתר הרישמי של השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י), כאשר חלק מן הדברים מצוטטים בפורטל התלמידים.

האתר מציג את נושא ההומוסקסואליות אך ורק מנקודת המבט ההומוסקסואלית, ואינו מציג את הדעות השוללות את הלגיטימיות שלה או מחקרים הדוחים את הטענה שמדובר בדבר טבעי. באתר מוצגים שלל מאמרים וסיפורים על אודות התופעה.

לא סטייה

במכתב המסביר את מדיניות משרד החינוך בנושא, כותבת מנהלת היחידה לחינוך מיני וחינוך לחיי משפחה, טלי אולשטיין טרגר, כי ההומוסקסואליות נחשבת היום כ"סגנון חיים אלטרנטיבי ומקובל", ולא כסטייה או התנהגות פתולוגית.

בהסתמכה על אנשי מקצועות בריאות הנפש, מסייגת אולשטיין טרגר וכותבת, כי "אין בעצם קביעה זו כדי לשנות עמדות הומופוביות מקובלות בקרב הציבור וגם עמדות שמקורן בתפיסת עולם דתית או תרבותית. עמדות מעין אלה רווחות גם בקרב החברה הישראלית".

עם זאת היא מצהירה, כי יש בכוונת משרד החינוך לשנות את העמדות ביחס להומוסקסואליות בחינוך לנושא מגיל צעיר. "שינוי עמדות הוא תהליך ארוך ומורכב. כאשר תהליך זה מתחיל בגיל צעיר יש סיכוי טוב להתמודד עם הדעות הקדומות ועם הפחדים מהשונה ולפתח כישורי סובלנות וקבלה".

הסברת הנושא החלה בשנות התשעים

היא מגלה כי משרד החינוך החל לטפל בנושא ההומו-לסבי כבר בתחילת שנות התשעים של המאה שעברה, וכי הנושא שולב במסגרת התוכנית לחינוך מיני. כמו כן הופצו חומרים תיאורטיים לגבי "נטייה חד מינית" והחל תהליך של עבודה משותפת ורב-שנתית עם הארגונים המרכזיים העוסקים בתחום (חוש"ן, ארגון הנוער הגאה, הבית הפתוח בי-ם ותהל"ה) - כולם ארגונים המגבים בצורה כזו או אחרת התנהגות הומוסקסואלית.

תוכנית העבודה רבת פנים וכוללת פנייה אל התלמידים באמצעות ספרות יפה, הכנסת חומרים שונים באתר המשרד, פיתוח סדנות חדשות לבתי הספר, פיתוח יחידת לימוד לגיל הרך בנושא המשפחה ה"בלתי שגרתית", ועידוד הגורמים במערכת להיעזר באנשי מקצוע מטעם העמותות והארגונים המייצגים את האוכלוסיה ההומו-לסבית ואת בני משפחותיהם.

אנשי חינוך רבים מתקשים

אולשטיין טרגר מודה כי הנחלת התוכנית לא הצליחה כפי שייחלו במשרד החינוך. "התמונה בשטח כיום מצביעה על כך שאנשי חינוך רבים מתקשים עדיין לגבש עמדות ברורות בנושא ולהתמודד עם שאלות ודילמות של בני נוער לגבי זהות-מינית הומוסקסואלית. ניכר מהעולה בשטח כי יש צורך בהשקעת משאבים בהסברה ולמידה בתחום זה", היא מציינת.

היא מציעה לבתי-ספר להזמין פעילויות של גורמים כמו יועצי היחידה לחינוך מיני, חוש"ן וגם הבית הפתוח בירושלים, המקנות כלים להתמודדות עם שאלות ודילמות של בני נוער באשר לסוגיות בתחום הזהות המינית. "בכל בית-ספר לומדים מתבגרים הנמשכים לבני מינם ומרגישים מבודדים בנטייתם המינית. משרד החינוך רואה חשיבת רבה בטיפול נכון בנושא, בעיקר בחטיבות הביניים ובתיכונים... באופן כללי, חשוב לטפח ולפתח בנוער הישראלי כישורי סובלנות וקבלת ה'אחר' ולסייע בגיבוש עמדות ברורות המבוססות על הבנה וידע", כתבה.

התאמה לאירועי הגאווה

משרד החינוך גם התאים את התוכנית הלימודית לאירועים שנקבעו על-ידי ארגונים הומוסקסואליים, למרות שאין מדובר במועדים רשמיים שחוקקה הכנסת. לקראת שבוע הגאווה המתחיל בסוף יוני ומסתיים במצעד גאווה בינלאומי שעשוי אולי להתקיים לראשונה בירושלים, באוגוסט 2006, נערכה היחידה לחינוך מיני בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי לפעילות חינוכית מכוונת בנושא תוך הצעת מגוון חומרים לימודיים, סיפורים אישיים, קישורים לארגונים השונים וכן פעילויות סדנאיות המותאמות לגילים השונים ולאוכלוסיות השונות: לאנשי חינוך, מורים, תלמידים והורים.

לצורך כך החומרים מובאים באתר האינטרנט של משרד החינוך חומרי העשרה, כולם כאמור - מנקודת מבט המצדדת בהומוסקסואליות. התכנים פורסמו בהבלטה בעמוד הבית של שפ"י, ובמהלך אירועי הגאווה ייחשפו גם באתר הרשמי של משרד החינוך.