רבבות אזרחים המתגוררים בתל אביב ובגוש-דן ומאות אלפי בעלי כלי רכב המגיעים מדי יום למרכזי העסקים והבילוי מודאגים בשבועות האחרונים לקראת תחילת העבודות רבת ההיקף של הרכבת הקלה שאמורות להתחיל בראשית החודש הבא.

הם קראו והאזינו בכלי התקשורת על סיוט כבד שצפוי בתל אביב ובגוש-דן וגם בערים נוספות בשרון בחצי תריסר השנים הקרובות בגלל איסורי הכניסה, עומסי התנועה ומחסור כרוני במקומות חניה אך האמינו לתומם שקיימת הערכות מתאימה כדי לקדם את פני הרעה.

משום כך הופתעו הכול כשהשר לביטחון פנים גלעד ארדן דרש לדחות את תחילת העבודות בפרויקט התחברותי הבינעירוני הגדול ביותר בתולדות המדינה ומתח ביקורת חריפה על היערכותו הכושלת של משרד התחבורה שפעל ללא תיאום חיוני עם המשטרה.

ראש אגף התנועה של המשטרה החרה החזיק אחריו וטען שהמשטרה שאמורה לספק עשרות רבות של שוטרים לצרכי הכוונה ופיקוח אינה ערוכה לכך. היחיד שלא גילה התרגשות היה שר התחבורה ישראל כ"ץ שהשתלח בשר לביטחון פנים וטען שעל אפו ועל חמתו עבודות הקמת הרכבת יהיו בהתאם ללוח הזמנים ועל-פי הסיכומים המוקדמים עם כל הגורמים לרבות המשטרה.

"השר לביטחון פנים צריך לוודא שהמשטרה תבצע את המטלות שנטלה על עצמה" אמר כ"ץ. התחזית שלי שראש הממשלה לא יתערב וכ"ץ ינצח. מי שיתחיל לסבול בקרוב ולאכול אותה יהיו המוני אזרחים בעלי עסקים ומשדים, נהגים והולכי רגל. כ"ץ ימשיך לשבת במשרדו המרווח ויאכל בורקס.

מי שעוקב לאורך השנים אחר ההתנהגות הכוחנית של כ"ץ לא מופתע ממצויים של אישי ציבור במספר רב, שבגלל קופות השרצים העמוסות שלהם לא הייתי קונה מהם אפילו מכונית חדשה עם אחריות לשלוש שנים ומיכל דלק מלא. באחד המקומות הראשונים ברשימה עומד שר התחבורה ישראל כ"ץ, אדם חסר-בלמים אישיים, למרות שתפקידו המיניסטריאלי מחייב אותו להפעיל אמצעי-בלימה להתנהלותו הכוחנית הנוכחית.

התמרור "עצור" לא קיים לגבי שר התחבורה ואין לו גם בעיה להמשיך ולנסוע באור אדום בפעילותו הציבורית. כבר כאשר היה ישראל כ"ץ סטודנט גברתן, הוא שימש עוזרו האישי של אריאל שרון, אחד האישים המושחתים ביותר בתולדות המדינה, ולמד ממנו כיצד לייצר קומבינות פוליטיות ולבשל תרגילים מסריחים. לעיתים נדמה כי התלמיד עלה על רבו.

היה בעבר חלוץ המינויים הפוליטיים בסיטונות במשרד החקלאות בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש הממשלה. מבקר המדינה פרסם דוח חמור על התנהלותו הלא חוקית של כ"ץ, שבעקבותיו נפתחה חקירת משטרה שממנה נחלץ כ"ץ באי-הגשת כתב אישום נגדו. מי שסבר לתומו שהוא למד, כביכול, לקח, אינו מכיר את המושג "שור מועד". כ"ץ מעדיף שאחרים יעשו עבורו את המלאכה המלוכלכת בלי להותיר סימני צמיגים שיוליכו אליו.

דוגמה לא ידועה להתנהלותו הבעייתית של השר קשורה בסגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (במיל.) דן הראל, שכיהן תקופה קצרה יחסית כמנכ"ל משרד התחבורה. באורח מפתיע הודיע באחד הימים הראל על התפטרותו וסירב לתת לכך נימוק. כ"ץ קיבל את התפטרותו בלי להניד את עפעפיו הדשנים. רק כעבור זמן נלחש מפה לאוזן כי הראל סירב להיות המוציא והמביא של כ"ץ במינויים פוליטיים במשרד.

כ"ץ עדיין מתבשם מניצחונו במאבק העיקש מול יו"ר עובדי נמל אשדוד לשעבר אלון חסן שהבטיח לפעול לסלק את כ"ץ מתפקידו בגלל הרפורמה שיזם בנמלי הארץ.

השיטה הבדוקה הייתה אמורה להיות התפקדות המונית של עובדי נמל אשדוד לליכוד וסילוקו של שר התחבורה בפריימריז בפועל התרגיל לא הצליח. הרפורמה יצאה לדרך. דווקא חסן עומד בפני כתב אישום פלילי בגין ביצוע שורה של עבירות ואילו כ"ץ ממשיך לכהן כשר התחבורה.

בעת הקמת הממשלה הנוכחית, למשל, התברר שראש הממשלה בנימין נתניהו חושש מכ"ץ המשמש גם כיו"ר מזכירות הליכוד. כ"ץ כפה על נתניהו להותיר בידיו את תיק התחבורה האטרקטיבי להעביר אליו את תיק המודיעין המחייב מיומנות והכשרה מתאימה שחסרים לכ"ץ ולצרף אותו לקבינט הביטחוני. אם לא די בכך לחץ כ"ץ לשריין לו בישיבות ממשלה את המקום היוקרתי ליד ראש הממשלה כדי להפגין את מעמדו החדש.

בניגוד לכמה מעמיתיו השרים, מסוגם של בוגי יעלון, גלעד ארדן, סילבן שלום והשר לשעבר גדעון סער, שרואים את עצמם מועמדים פוטנציאליים לראשות הממשלה, לא הכריז על עצמו כ"ץ מעולם כיורש של נתניהו. אבל כ"ץ לא ירשה שמעמדו יתערער ביוזמתו של ראש הממשלה ולא יתן לאף אחד מהיורשים להרים ראש.

כ"ץ ראה את עצמו בעבר כמקורב מאוד אל נתניהו וכמי שמספק לו הזדמנויות להצטלם לצדו בפתיחתם של מחלפים חדשים וחנוכת קווים חדשים לרכבת ולאוטובוסים. במסגרת שיתוף הפעולה בין השניים הוצבו בשעתו בצמתים המרכזיים עשרות שלטי-ענק עם צילומיהם שבישרו על תוכניות פיתוח הכבישים והמחלפים. אומ"ץ ראתה בכך ניהול תעמולת בחירות מוקדמת בהיקף של מאות אלפי שקלים מתקציב המדינה והתריעה על כך בפני מבקר המדינה לשעבר.

אומ"ץ דרשה במקביל מהמבקר לחייב את נתניהו וכ"ץ לממן מכיסם הפרטי את מסע השילוט הלא חוקי. בעקבות הפנייה ניתנה הוראה להסיר את השלטים אך לא הייתה דרישה מצדו להחזר מימון ההשקעה. אומ"ץ פנתה אל נתניהו וכ"ץ בדרישה שישלמו מכיסם הפרטי את תמורת הפרסום האישי והפוליטי אך הם לא נענו לבקשה.

הצפצוף של כ"ץ על כספי הציבור הוא מן המסוכמות וידועות. בעבר הוא עשה זאת ברכבת ישראל. למרות גירעונות הענק של הרכבת שמתקשה לעיתים לשלם את המשכורת של עובדיה החליט כ"ץ להקים מסוף מטענים בנתיבות בהשקעה כספית גדולה למרות שהפרויקט היה מיותר. אומ"ץ פנתה אל מבקר המדינה בדרישה לבדוק את ההשקעה במסוף שהייתה מיותרת לדעת מומחים וטענה שיש חשש שהיו כאן שיקולים פוליטיים ליכודיים.

כ"ץ דחף לפעולות ראוותניות ובלתי רנטביליות נוספות כמו הנחת מסילת ברזל לאילת, חידוש רכבת העמק וחיבור ישובים מעבר לקו הירוק. העובדה שמשרד האוצר פתח בשעתו במבצע חילוץ והילווה לרכבת חצי מיליארד שקלים כדי להצילה מקריסה, לא הזיזה כל-כך לשר כ"ץ שהיה מודע היטב לכך שבחודשי בחירות הממשמשים ובאים נפרצים התקציבים.

כ"ץ לא הסתפק בכך והוכיח את כוחנותו כאשר חתם בראשי תיבות על הסכם התעופה של "שמיים פתוחים", שבו היה מעורב נתניהו שרצה להיות שותף לחתימה ולא שותף בה מאחר שבאותה עת יחסיהם היו מעורערים.

זו השיטה הבדוקה אצל כ"ץ המקל והגזר. הצרה היא שהמקלות שלו ארוכים והגזרים זעירים.

העימות המילולי החריף שפרץ בראשית השבוע בוועידת מפלגת העבודה בין חבר הכנסת איתן כבל לבין יו"ר דירקטוריון קק"ל אפי שטנצלר היה בעצם יריית פתיחה במאבק חריף על השליטה בקק"ל המחזיקה במיליוני דונם קרקע לאומית ובמשאבים כספיים אדירים שברשותה.

חבר הכנסת כבל טוען שלוחצים עליו לרשת את שטנצלר למרות שטוב לו בתפקיד יו"ר ועדת הכלכלה אבל אין ספק שהוא הלוחץ הראשי על עצמו וגם על יו"ר המפלגה יצחק הרצוג. מאחורי הקלעים פועלים כמה גורמים בסיועם של אנשי תקשורת כדי למנוע משטנצלר להיבחר לקדנציה נוספת. הבוחש הראשי בקדרה הוא השר לשעבר שלום שמחון שהתחרה בעבר על תפקיד יו"ר דירקטוריון קק"ל מול שטנצלר והפסיד בבושת פנים.

העובדה שכבל הוא האיש האחרון שמתאים לתפקיד לא מזיזה לו והוא סומך על הכוחניות שלו ועל פיו הגדול שמעולם לא הפיק מרגליות. אבל יו"ר המפלגה הרצוג שמנסה בשלב זה לשמור על ניטראליות במאבק החריף במפלגה לא יוכל להישאר אדיש לפניותיהם של כמה מראשי הסניפים של קק"ל בחו"ל. אלה הצביעו על כך שכבל לא מתאים בכלל לתפקיד זה ולו רק בשל העובדה שהוא לא שולט בשפות זרות.

מסתבר שגם שטנצלר לא קוטל קנים. אחרי שכבל ניסה להחשיד את שטנצלר בניהול לא תקין עלה שטנצלר על בימת הוועידה וגילה לנוכחים שכבל פנה אליו בבקשה שיסדר עבודה בקק"ל לאחיו. שטנצלר לא הזדרז למלא את בקשתו ובאופן מפתיע פורסם כעבור זמן שכבל מועמד לראשות קק"ל. כבל התפרץ והכחיש עובדה זו וגם הביע את הסכמתו לעבור בדיקת גלאי שקר אך עד כה לא עמד בהבטחתו. שטנצלר לעומתו עבר השבוע ביזמתו בדיקות בגלאי שקר בעניין פנייתו של כבל ונמצא דובר אמת. שטנצלר טרח להעביר את ממצאי הבדיקה למזכירות המפלגה שאמורה להחליט לגבי השיטה שבה יבחר מועמד המפלגה ליו"ר דירקטוריון קק"ל.

המציאות מלמדת שכבל דאג בעבר לפרנסתו של אחיו בועז כמה פעמים. באחת מהן עשה זאת כאשר הוא עמד בראש מטה הבחירות של המפלגה במערכת הבחירות האחרונה לכנסת. מי שסייע לו במטה היה לא אחר מאשר אחיו הצעיר בועז שקיבל שכר נאה עבור עבודתו והאח חבר הכנסת הצדיק איתן לא ראה בכך שום ניגוד אינטרסים למרות שזעק לשמים. מסתבר שכבל הוא גם ספק שירותים יעיל שמשקיע אנרגיה רבה בשירותים שהוא מגיש.

סוד גלוי הוא שמי שנווט את חבר הכנסת כבל בשלט רחוק בכנסת הקודמת היה הבעלים של ידיעות אחרונות פריץ העיתונות נוני מוזס שגייס לשירותו שורה של אישים פוליטיים בכירים וכבל ביניהם. כבל נכנס בשעתו מרצונו הטוב למחנה השבויים של ארנון מוזס. כבל איבד מזמן את עצמאותו והפך לחייל בשירותו של פריץ התקשורת נוני מוזס.

המשימה שהוטלה עליו הייתה לגייס קבוצה של חברי כנסת שיגישו במשותף הצעת חוק שנועדה להביא לסגירתו של החינמון הפופולרי ישראל היום שנגס עמוק בתפוצה של ידיעות אחרונות. (בשיחה איתי הכחיש כבל שקיבל מנוני מוזס תמורה או הבטחה כלשהי תמורת שירותו הבזוי אבל עד שלא יעבור בדיקה של גלאי שקר גם בנושא זה אני מתקשה להאמין לו).

בפתח דיון שנערך בשעתו בכנסת בנושא טעון זה אמר חבר הכנסת כבל בין השאר: "בעליו של ישראל היום, מר שלדון אדלסון אומנם אינו נוכח פה אתנו, אך רוחו מרחפת מעל הבית, ובתוך האולם הוא ממלא פה כל פינה עד להתפקע. הצעת החוק לא באה לעולם בגלל רצון זדוני לפגוע בישראל היום מטרתה להציל את כלל העיתונות המודפסת שהולכת ונמוגה לנגד עינינו. חקיקה למען הפלורליזם, ריבוי הדעות, העיתונאים וכלל עורכי העיתונים. זהו מאבק על כך שבתוך כמה שנים לא נהיה מדינה של עיתון אחד בלבד. מדינה שבה בעל המאה הוא בעל הדעה היחידה".

בפגישות עם פעילי מפלגתו ערב הבחירות האחרונות התקשה כבל להשיב לשאלותיהם הנוקבות מדוע התגייס להוביל את התחיקה שנועדה להביא לסגירתו של ישראל היום שפגעה בהם כקוראים וצרכנים. הסיכוי שכבל יזום מחדש את ההצעה הנואלת בכנסת הנוכחית הוא אפסי. השבוע ספגו נוני וכבל מכה ניצחת כאשר התברר שישראל היום הוא העיתון המוביל במדינה באמצע השבוע ומתקרב לשוויון בתפוצה מול ידיעות אחרונות בסופי השבוע.

בכל מקרה אם כבל מאמין שנוני מוזס יתגמל אותו וירתום את ידיעות אחרונות למאבק בראשות קק"ל הוא משלה את עצמו. לדידו של מוזס עדיף שכבל יישאר בכנסת וניתן יהיה לגייס אותו בעת הצורך.

כאשר פורסם השבוע ששדר הטלוויזיה רפי גינת יתחיל לעסוק בפרסומות לא הופתעתי. לא התרגשתי גם מהערתו של גינת שהוא יפרסם רק מצרכים שיבדוק אותם אישית. לעומת זאת השתתפתי בצערו של גינת שאמר בכלי התקשורת שהוא זקוק לפרנסה וכמובן לאחזקת ותדלוק עשר המכוניות הפרטיות שלו שחונות ליד ביתו המפואר.

גינת הנהנתן הבלתי נילאה לא גילה מעולם רגישות לאתיקה מקצועית וכל עולמו ומאווייו סובבים סביב הכסף הגדול. לא בכדי חבריו הטובים הם טייקונים ואילי הון שהוא משחית את זמנו בחברתם במסעות תענוגות ביאכטות במסיבות פאר ובילוים למיניהם. מאז מתמיד צרם לי שאדם מסוגו עוסק בתוכנית הטלוויזיה "כלבו טק" שעוסקת בבעיותיו של הצרכן הקטן המרומה והעשוק.

תוכנית זו הפכה להיות עבור גינת מכרה זהב. הוא המשיך להפיק ולהנחות אותה גם כאשר כיהן בעבר כעורך ידיעות אחרונות ועד לפני שנה מנכ"ל ערוץ 10. התוכנית שבקה חיים בערוץ 10 אחרי שהתברר לבעלי הערוץ שעמד על סף קריסה כלכלית מעומס חובות שגינת ממשיך לשלשל לכיסו סכומי עתק בתוקף תפקידיו כמנהל הערוץ ובעליה ושל התוכנית "כלבוטק".

כאשר נשאל השבוע על כך גינת השיב שערוץ 10 עדיין מחזר אחריו לחדש את התוכנית. הנהלת הערוץ הכחישה את דבריו של גינת ואני לא התפלאתי. גינת והאמת אינם חיים בשלום שנים רבות. לשיא החוצפה הגיעה בשעתו גינת כאשר רתם את "כלבו טק" בשעה ששודרה עדיין בערוץ 2 לטובת חברו הטוב ראש הממשלה לשעבר המגה מושחת אהוד אולמרט.

היחס המיוחד של גינת לטובת אולמרט ונגד אוכפי החוק בא לביטוי כאשר כיהן בשעתו, כמפורט, עורך ידיעות אחרונות. באותה תקופה לא פסקו ההתקפות נגד הפרקליטות ונגד פרקליט המדינה לשעבר משה לדור שהגיש נגדו כתבי אישום. גינת בעל קופת השרצים הפרטית כתב אז בעיתון בין השאר: "לא יכול להיות שפרקליט המדינה שיכור כוח יפיל ראש ממשלה בישראל".

גם בעיתון המודפס של "ידיעות" וגם באינטרנט באתר ynet המדיניות הייתה תמיד לטובתו של אולמרט. כשהיה משהו לטובתו זה הובלט. כשהיה משהו לרעתו, זה נידחה למקום שולי ומוצנע בעמודים הפנימיים. כשאולמרט זוכה בפרשת מעטפות טלנסקי וראשונטורס - הייתה חגיגה ופיצוץ של כותרות חיוביות לטובתו. כשהוא הורשע ע"י השופט רוזן בגין קבלת שוחד הייתה מעין דממה מאופקת.

גינת ניסה, כאמור, לעזור לאולמרט גם לאחר שכבר לא היה עורך "ידיעות" באמצעות תוכניתו "כלבוטק" שבה השחיר את עד המדינה המנוח שמואל דכנר. אומ"ץ לא עמדה מנגד. בתלונה ששיגרתי אל דוד רגב נציב תלונות הרשות השנייה כתבתי בין השאר:

"תנועת אומ"ץ מוחה על התנהגות בלתי תקינה של רפי גינת עורך ומפיק התוכנית כלבוטק שהתגייס למען חברו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בעיצומו של משפט בפרשת "הולילנד" שבו אולמרט עומד לדין פלילי שידר גינת תוכנית מיוחדת שנועדה להכפיש את עד המדינה במשפט זה ובכך פגע בסוביודיצה במשפט. זאת ועוד, התוכנית כלבוטק הינה במקור תוכנית צרכנית ואינה מיועדת לספק שירותים לאישים פוליטיים שסרחו. ואם לא די בכך, הבוקר מתפרסם בעיתון "דה-מארקר" שחלק מהמרואיינות בתוכנית כלבוטק האמורה הינן בעלות קשר ישיר לתיק הולילנד. אנו דורשים לערוך בירור מידי בתלונתנו על כל היבטיה".

לצערי הרב נדחתה התלונה בנימוקי סרק. על מערכת יחסיהם של שני החברים הוותיקים אולמרט וגינת אפשר לצטט את האמרה הבדוקה "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה".