המקור החוקי של השידור הציבורי המקור החוקי להתנהלות השידור הציבורי וקביעת שכר עובדי
רשות השידור לפני שנתמנה הכנ"ר פרופ' האן הוא סעיף 24(ב) לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, שקבע כי:
"התפקוד של עובדי הרשות, התקן, השכר, הגמלאות ותנאי העבודה יהיו כשל עובדי המדינה למקצועותיהם - בהתחשב באופיים המיוחד של תפקידים המיוחדים לרשות בלבד; ובשים לב לכך הם ייקבעו, לפי הצעת הועד המנהל, על-ידי השר, לאחר שיתייעץ עם שר האוצר".,
אלא מה עובדי רשות השידור החלו כידוע להתפרע בשכר בגלל פרצות אלו ואחרות בחוק, וכספים שהועברו להם לצורך תכנים גולגלו לטובת משכורות וטובות הנאה אלו ואחרות, משכורות של מנהלים ועובדים הגיעו עד ל-2.5 ממשכורת הממוצעת במשק קרי: לא פחות מ -25,000 ש"ח לחודש, כאשר חלק משכר העבודה כללו שעות פיקטיביות ואפילו כאשר העובדים יוצאים לחופשה, השכר היה משולם כאילו עבדו באותו יום, שלא לומר דיווחים כוזבים בכרטיס העבודה הידני כאשר נדרש מכני / דיגיטלי.
הצעת החוק הממשלתית
על-פי תוכנית ממשלתית ב-01/04/16 תחל לפעול תאגיד השידור הישראלי, שעקרונותיו לשיטת הממשלה יהיו איזון, מגוון תרבותי ושידור בשפות שונות. והשאלה המתבקשת, האם בהצעת החוק השידור הציבורי (תיקון מס 65) ההתשע"ה 2015 מיום 20/7/2015הצעת החוק השידור הציבורי (
תיקון 65) התשע"ה 2015 יש בו, כדי להשתלט על השידור הציבורי, מצד הממשלה.
יש מי שיטען כי זו כפיות טובה (ר' השר
אופיר אקוניס) מצד עובדי רשות השידור הציבורי,אלמלא הממשלה כול עובדי רשות הציבור היו היום מפוטרים בגלל התנהלותם וכן הוראות החוק משנת 2014.
מאידך-גיסא,יש בהצעת בחוק יש סימנים לכך שהממשלה מבקשת להשתלט על השידור הציבורי, די אם נשים לב, כי הממשלה לא ממהרת למנות את חברי מועצת התאגיד הציבורי,על-מנת שלא תכבול את עצמה מראש, קשה להבין את הסברי הממשלה להקשר בין מועד פיטורי העובדים לבין מינויה של חברי המועצה הציבורית, זאת כאמור לא נעשה על-ידי המנכ"ל הזמני של התאגיד החדש .מה שעשוי להיות לנו בפועל זה מנכ"ל בלי דין ובלי דיין, שמעליו יש רק את שר התקשורת., שהוא למעשה ראש הממשלה מכהן ומי שיטען שאין פוליטיקה בשידור הציבורי - ככל הנראה לא רוצה לראות.
ח"כ
איתן כבל (מחנ"צי) כזכור כיו"ר וועדת הכלכלה האריך את סמכות הממשלה לעניין סגירתה של השידור הציבורי על-פי חוק: כבל מתמצת את החשש של לית דין ולית דיין שמעליו רק שר התקשורת ומי הוא אם לא ראש הממשלה
בנימין נתניהו: ח"כ כבל מנמק בכך שחובה להפריד את הפוליטיקה מהשידור הציבורי, היום זה נתניהו ומחר יכול ויהיה מישהו אחר. לשיטתו השאלה איננה פוליטית אלא שאלה דמוקרטית, והוא פונה לכל נציגי הקואליציה (שאינם מהליכוד) כל אחד ילך לפי צו מצפונו, אחרת מפגע זה יהיה לנו לדראון עולם". כבל הוסיף שכל הצעת החוק החדשה היא כמו רימון עשן שכול מטרתו להשתלט על השידור הציבורי.
ח"כ
נחמן שי (מהמחנ"צ) מוסיף מניסיונו האישי לתמונה העכשווית של רשות השידור הציבורית: "הייתי עובד הרשות לפני 45 שנה יו"ר הרשות לפני 15 שנה, וחלק מהדברים נשמעו כבר אז. כל הממשלות רצו לשלוט ברשות השידור, אבל הפעם מנקודת מבטו הממשלה הזו מצליחה להשתלט על השידור הציבורי, גם דרך מינויים וגם דרך תקציבים".
מהו שידור ציבורי?
שידור ציבורי כולל שידורים הממומנים כולם או חלקם על-ידי הציבור. השידור הציבורי אמור לשמש כלי חשוב במדינה דמוקרטית. עליו לספק לציבור מידע, וכן דיון עומק בשאלות בעלות חשיבות והפקות מקור של חומר בעל ערך תרבותי איכותי,
זאת ועוד, שידור ציבורי שייתן ביטוי לדילמות המהותיות איתן אזרחי ישראל, מתמודדים;שידור שצריך לשקף מקצועיות ואת הרבדים השונים בחברה הישראלית; שידור ציבורי, הגון בשידוריו, יצטיין בתרבותו הארגונית וביחסו כלפי עובדיו; שידור ציבורי שייתן מענה לכשלי השוק של הערוצים המסחריים; שידור ציבורי שהיצירות אותן הוא משדר מעוטרות בפרסים,תשקפנה באופן יצירתי את התרבות והחברה הישראלית ומתעדת, בשליחות ציבורית, את המהות המורכבת של החיים בישראל, ומעל הכול אימון בין ציבור הצרכנים לבין השידור הציבורי.
הרלוונטיות של רשות הדיור הציבורי
יחד עם זה, רשות השידור במצבה היום, לדעת רבים איבדה את דרכה ואינה יכולה עוד למלא את יעודה. אבדן הרלוונטיות של רשות השידור יש להדגיש לא קרה כאמור ביום בהיר אחד, נכון להיום, התנהלות שערורייתית של השידור הציבורי לא ממוקד במעשיה של הנהלה ספציפית, אלא בהתנהלות של שנים ארוכות, די אם נלך ונעיין בדוח
מבקר המדינה 57 (ב) דוח שנתי 57ב - לשנת 2006 ולחשבונות שנת הכספים 2005 "נוכחות עובדים ותשלומים עבור שעות נוספות וכוננויות".
כדי להבין מדוע רשות השידור הגיעה עד
לסגירתה על-פי חוק השידור הציבורי 2014 11/8/2014, יש ללכת אל דוחות מבקר המדינה לאורך השנים, המבקר אף מגיע לכל מסקנה:
"ניסיון לפצות את העובדים אסור שייעשה על-ידי דיווחים פיקטיביים של העובדים בהסכמת הנהלת הרשות, שכן דיווחים אלה אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות המנהל התקין."...
"ממצאי הביקורת מראים כי בשנתיים וחצי שחלפו מאז המלצות הוועדה ועד למועד סיום הביקורת, אוקטובר 2006, לא חל שינוי בדפוסי הפעולה של הרשות בתחום השעות הנוספות והכוננויות, למרות המלצותיהם של הוועדה ושל רואה החשבון.
חלף יותר מעשור ושום דבר לא השתנה בשידור הציבורי עד היום.
אם זה לא די מוסיף המבקר:
הנהלות הרשות לא נלחמו בנהגים פסולים ובלתי חוקיים אלה, הנוגדים נורמות ציבוריות ראויות, וגילו לאורך שנים אוזלת יד, משום שביקשו להימנע מסכסוכים עם ועדי העובדים שיש בהם כדי לשבש את מהלך"
כך למשל: התופעה של עובדים המקבלים תשלומים על-פי דיווחים פיקטיביים היא עדיין רחבת היקף.
תופעה זו עלתה בדיון בוועדת המיוחדת בראשותו של היו"ר
צחי הנגבי על-ידי אחד המשתתפים שאמר מדוע צריך להביא עובדים חדשים לתאגיד הציבורי החדש שעומד לקום, ותשובת המנכ"ל הזמני הייתה בלתי צפויה אך אמיתית: משום שעובדי השידור הציבורי משתכרים משכורות פי 2.5 מהמשכורת הממוצעת במשק שהיא סך של יותר מ-9,500 ש"ח לחודש, ויש לציין כסף שנגזל מהציבור.
לדעת משרד מבקר המדינה: ניסיון לפצות את העובדים אסור שייעשה על-ידי דיווחים פיקטיביים של העובדים בהסכמת הנהלת הרשות, שכן דיווחים אלה אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות המנהל התקין. למעלה מכך אומר המבקר כי וועדי העובדים ניצלו את כוחם לרעה מול ההנהלה שבקשה לשמור על שקט תעשייתי.
הצליחה לבטא ההפקרות הזו בשידור הציבורי העיתונאית
אילה חסון בוועדת המיוחדת בכנסת מיום 3.8.2014 בראשות ח"כ צחי הנגבי ואמרה: אני מחויבת לשידור הציבורי השידור הציבורי התנהל באופן כושל כל המדברים כאן, מנסים לעשות הון פוליטי ואם לא די בכך הוסיפה מנהלת ערוץ 1 שהתמנתה על-ידי כונס הנכסים של רשות השידור .., הרבה אנשים גזרו קופונים יפים מהשידור הציבורי בל נשכח ולכן אנחנו כאן.
בדין וחשבון הוועדה לבחינת
המתווה לשידור הציבורי העתידי שהוקמה ציינה הוועדה שלא פחות משלוש עשרה רפורמות ניסו להתמודד במשך השנים עם הכשלים של רשות השידור. כל הניסיונות הללו לפתור את הכשלים המבניים העלו חרס, ועוד מוסיפה הוועדה שעיקר העיקרים: הוא הקוד הגנטי של המשדר הציבורי חייב לעמוד על רגליים איתנות של שירות לציבור. ארגון שתפקידו לשרת את הציבור, כאשר מטרתו למסד יחסים של אמון ולשקף מציאות מרובדת, ומוטב שלא יעסוק בגבייה תוקפנית.
הופתעתי מכך, שאגף התקציבים הפסיק לממן את רשות השידור לפחות עד לסגירתה על-פי חוק, אלא אם כן, יש בדעתו של האוצר לקבור את רשות השידור קבורה סופית, אולי בתגובה ל-13 רפורמות שנקברו על-ידי הנהלות השידור הציבורי במשך של כמעט - 20 שנה.
הכנ"ר פרפ' האן אף טען בדיון בפני הוועדה המיוחדת בכנסת, כי האוצר אפילו לא משלם את התחייבויות שלו כנאמן של בית המשפט וגורם לו להפר לו התחייבויות במיליונים מדי יום ביומו .בכול כאמור במטרה לחנוק את השידור, על-מנת לכופף את העובדים מה שגורם לכנ"ר לא לשלם את התחייבויות.
אין ספק, כי אין כאן השתלטות הממשלה על השידור הציבורי אבל בבדאי יש כאן ניסיון לכופף את הרשות של השידור הציבורי לרצון שר התקשורת ו/או אם תרצו ניצול מצבה של השידור הציבורי לטובת ראש הממשלה, בבחינת אל תתעסקו איתנו, עיין ערך
ערוץ 10 .
עלתה השאלה, מדוע עד היום חברי המועצה של התאגיד הציבורי שעדיין לא נבחרו, שכן אלה יהוו מין סוג של מועצת מנהלים שתפקח על השידור הציבורי, ואולי הממשלה מנסה ככל הנראה לקבע דברים לפני היבחרותם של מועצת התאגיד .
אם זה לא מספיק לחשש הנ"ל (ניסיון השתלטות), נשאלת השאלה מדוע נזקק רה"מ לסעיף מיוחד מול חברות הקואליציוניות המאפשר לו זכות שליטה ו/או ווטו על עניינים תקשורתיים . חשוב להדגיש כי הסוגיה יכולה לפעול בעתיד גם נגד הליכוד כאשר מושכות השלטון יתחלפו. אולי מכאן שר להבין גם את שיתוף הפעולה בין המחנ"צ לבין הליכוד - קואליציה. לא?
יש לזכור, כי אחת מהמלצות של דין וחשבון של הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי בישראל, היא שלא ניתן לפתור את בעיית השידור הציבורי במסגרת רשות השידור הקיימת. ולכן יש להקים גוף חדש במקום, בעל אתוס ארגוני וניהולי שונה לחלוטין מהקיים, שיהיה יעיל ורזה משמעותית מזו הקיימת.
סוף דבר הכול נשמע
התוצאה הסופית: יש ברשות השידור 1500 עובדים, והמנכ"ל הזמני מתכוון להעסיק רק כ-25% מהעובדים הקיימים בתאגיד החדש קרי: סך של כ-300 עובדים בלבד [ מתוך 800 עובדים בתאגיד החדש ] מה שמביא בסופו של יום לפיטורי עובדים של כ-1200 עובדים מהשידור הציבורי.
בסופם של דברים אומר יו"ר הוועדה המיוחדת ח"כ הנגבי:
"הנוסח שנביא למליאה ישקף מחויבות של רוב חברי הוועדה להבטיח את עתיד השידור הציבורי ואת זכויות העובדים" 
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
