|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
יוסף שפירא, מבקר המדינה. תפקיד ניהולי אתי ולא משפטי [צילום: דוברות הכנסת]

מבקר המדינה: אנטומיה ראשונית של אבסורד

אפשר שהגיע הזמן לבחון מחדש את חוק מבקר המדינה, לעדכן את הגדרת התפקיד ולעדכן באותה הזדמנות גם את הגדרת הדרישות - השכלה, ניסיון, התמחות, כישורים - של מי שיעמוד בראש המוסד. באותה הזדמנות אפשר גם לשחרר אותנו מעט מעודף המשפטיזציה שהשתלטה עלינו בכל תחומי החיים
06/08/2015  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   תגובות

עקבתי מעט אחרי התנהלות משרד מבקר המדינה בכמה מן הפרשיות הגדולות של השנים האחרונות, בהן כאלה דוגמת פרשת אשכנזי והחבורה הנוהה אחריו, שטופלו באופן מחפיר למדי מבחינה ציבורית ואתית, ולאחרונה עניין מתווה הגז. בכל הפרשיות האחרונות, ובמיוחד בנושא הגז, הרושם המתקבל מהאופן בו מטופל הנושא ע"י משרד מבקר המדינה הוא של בילבול ועיוותים קשים בין תפקיד המבקר לבין האופן בו פועלת פונקציה ממלכתית זו.

על-פי הגדרות התפקיד וייעודיו ב"חוק מבקר המדינה ה'תשי"ח-1958, נוסח משולב", מרחב העיסוק שלו הוא כדלקמן: "מבקר המדינה מבקר את משק הכספים של מדינת ישראל, את חוקיות אופן השימוש במשק הכספים, ההכנסות וההוצאות ואופן החזקת הרכוש הציבורי. כמו-כן, המבקר בוחן את מידת החיסכון והיעילות שבה נוהגת הרשות המבצעת ואת טוהר המידות של אנשיה, אם לא מעלו בתפקידם או נטלו לכיסם מן הרכוש הציבורי המופקד בידם, ניהולם התקין של גופים אלו וכל עניין אחר שהמבקר רואה לנכון לבדוק ולבחון - הרשות נתונה בידו". החל מ-1971 משמש המבקר גם כאומבודסמן - נציב תלונות הציבור1.הגוף הנתון לפיקוחו של המבקר הוא הרשות המבצעת2.

הגדרות אלה של תפקידי מבקר המדינה, מעוררות שאלות קשות באשר ליעילות תיפקודו מול אחת מפרשיות השחיתות הגדולות במערכות הציבוריות, שהסעירו את המדינה בעשור האחרון ובכללן פרשת אולמרט, שבממדיה, בגיוונה ובסוג האישים המעורב בה, היא אולי הגרועה ביותר בתולדות המדינה. גם סערת עבירות המין העוברת על משטרת ישראל בשנה האחרונה, היא מן המביכות ביותר בגלל מספר הקצינים הבכירים המעורבים בה, ועידה על השחתת מידות קשה מאוד בצמרת המשטרה. העובדה שדברים מסוג זה נעלמו מעייני מוסד המבקר במשך שנים לא מעטות, כשלעצמה היא תופעה מביכה ומעוררת שאלה אם מוסד זה אכן מצויד בכלים, באנשים, ובהנהלות המתאימים לתפקידיו. הפעם אינני בוחן את תפקוד המבקר כנציב תלונות, אבל דומני ששינויים שאנו מבחינים באיכות תיפקוד הרשות המבקרת לגבי פונקציית הביקורת, נמצא גם בפונקציה המשלימה של המבקר כנציב קבילות.

עד כה כיהנו בתפקיד המבקר 8 אישים, ובכללם המבקר הנוכחי - יוסף שפירא. המבקר הראשון, זיגפריד מוזס (1949 - 1961), היה משפטן וכלכלן יהודי מגרמניה. עד למבקר הרביעי היו המבקרים בעלי השכלה משפטית או משפטית כלכלית משולבת. שלושת המבקרים האחרונים: אליעזר גולדברג (1988-2005), מיכה לינדנשטראוס (2005-2012) ויוסף שפירא (2012 עד היום), הם שופטים בדימוס. מומחיותם בתחום המשפט וגם מיקודם בבחינת המערכת הציבורית, נראה כמוטה לעבר טוהר המידות. זאת ועוד, היותם של המבקרים שופטים בדימוס, משליך להערכתי על האקטיביזם הביקורתי שלהם, אקטיביזם אותו רכשו במערכת המשפטית ומתבטא בנטייה מופרזת לאקטואליה, לפרסום תקשורתי ולעמידה בעיבורו של העניין הציבורי והתוסס המיידי. למגמה זו שני חסרונות בולטים:

  • המבקרים אינם מומחים בתחום הניהול הציבורי של מערכות גדולות ומורכבות;

  • ההסחפות לעבר האקטואליה גורעת מיכולתה של פונקצית הביקורת להעריך מתוך פרספקטיבה ראויה את ביצועי הניהול וקבלת ההחלטות במערכות המינהל הציבורי האזרחי והצבאי כאחד. חוסר מקצועיות של "ראש הפירמידה, והדגשים שהוא נותן לכפיפיו במסגרת הנחייתם בעבודה, קובעים את אופיה ואיכותה של הביקורת הניהולית. בשעה שתחום טוהר המידות נבחן גם ע"י הפרקליטות, גם ע"י הערכאות המשפטיות וגם ע"י התקשורת, איכות הניהול, כשלי הביורוקרטיה וטיב תהליכי קבה"ח אינם נתונים לביקורת רצינית ואינטנסיבית, וכתוצאה מכך הולכים ומתדרדרים בהתמדה. דרדור זה, מבלי שיהיה תוצאה מובהקת של מעשים נפסדים או של עבירות אתיות מובהקות, פוגע באיכות התפקוד של השלטון ובאיכות החיים של האזרחים.

הנושא הגדול האחרון בו בחר מבקר המדינה לבצע ביקורת יזומה, שלא הייתה בתוכנית העבודה השנתית המקורית שלו, היא המחלוקת לגבי מתווה הגז3 ואופן ניהול הקשרים וההתקשרויות בין המדינה ליזמים תשובה ו"נובל אנרג'י" בכל ההיבטים הנוגעים לחיפושי גז הפקתו והפצתו במרבצים שמול חופי צפון הארץ. המחלוקת נגעה לזכויות, פיקוח, ניהול סיכונים, חלוקת הכנסות, הפקה והפצה או שיווק, המשך תהליכי פיתוח שדות האנרגיה ועוד. את תשומת הלב הציבורית משכה במיוחד המחלוקת החריפה בין היזמים לבין הממונה על ההגבלים העסקיים, דויד גילה. הממונה התפטר לאחר שהמחלוקת הגיעה לשולחן הממשלה ועמדתו לא זכתה בו לתמיכה הראויה, לדעתו.

מכאן החל "מחול שדים" תקשורתי, שבו כיהנו גורמים אינטרסנטים שונים החל בממשלה ומשרדי האנרגיה והאוצר, דרך הכנסת, היזמים הפרטיים, האופוזיציה והתקשורת. הגדילה לעשות התקשורת, שלהערכתי הייתה הגורם העקרי שדירבן את מבקר המדינה להכנס לעובי הקורה בעיתוי הכי פחות מתאים מבחינתו.

התערבות המבקר לא פתרה אף אחת מהבעיות המרכזיות, אולם השהתה ללא צורך את המגעים בין הגורמים המעורבים ישירות בעיצוב והפעלת המדיניות ותהליכי הביצוע- המדינה והיזמים - והוסיפה אילוץ למכלול האילוצים הקיימים - עמדת המבקר. מבקר המדינה אינו אמור להיות שותף לתהליכי הניהול השוטפים של המינהל הציבורי בכל הרמות. ביקורת המבקר אינה אמורה להתערב בתהליך קבלת ההחלטות, משום שאם היא עושה כן, המבקר מתחיל להיות שותף לנשיאה באחריות ולא מבקר חיצוני ואוביקטיבישלהן.

הכניסה החפוזה של המבקר לתהליך עיצוב הפתרון ליצירת עצמאות אנרגטית של ישראל ולהפקת המירב מאוצרות הטבע שלה, הניבה תהליך חלקי ושטחי וגם שילבה את המבקר בניתוח המדיניות הממשלתית הכוללת של ניצול יעיל של אוצרות הטבע של ישראל בצורה שגויה.

מספר חודשים לא גדול לפני "התפוצצות" פרשת מתווה הגז חזינו בוויכוח בעל אופי דומה מול החברה לישראל ו"כמכלים לישראל" בשאלת ניצול אוצרות המינרלים שבים המלח. במהותן אלה אותן שאלות, ועל-רקע המצאותם של מרבצים גדולים של פצלים במרחב עמק האלה וסימנים של נפט וגז במקומות אחרים בישראל ובכלל זה ברמת הגולן, השאלה איננה רק הגז בים, אלא מדיניות הפיתוח והניצול של מכלול אוצרות הטבע בישראל .

את התייחסותו של מבקר המדינה לסוגיות כבדות כגון אלה הייתי מצפה לראות ברמה הממלכתית הכוללת כבחינה של דרכי ההתנהלות של כלל גורמי הממשלה לשאלות התכנון הלאומי ארוך הטווח ודרכי הניצול היעילות של משאביה. פרשת מתווה הגז התחילה כבר לפני כעשור. מה שעוצב מאז, במיוחד בתחום המדיניות ודרכי הוצאתה לפועל צריך היה להבדק כבר מזמן. לא התקשורת צריכה לקבוע מתי וכיצד יכנס המבקר לבחינת המשק הלאומי, אלא הבנה יסודית שלו בדבר תפקידו האמיתי וצרכי המשק. נטייה של מבקרים, במיוחד שלושת האחרונים, להיות "שותפים בניהול" ו"מעורבים ציבורית" משיקולי יוקרה, מהווה שגיאה מקצועית ומבטאת ככל הנראה תסכול מחמת מיעוט ההשפעה שיש למבקר המדינה על תרבות הניהול הציבורי שלנו.

אפשר שהגיע הזמן לבחון מחדש את חוק מבקר המדינה, לעדכן את הגדרת התפקיד ולעדכן באותה הזדמנות גם את הגדרת הדרישות - השכלה, ניסיון, התמחות, כישורים - של מי שיעמוד בראש המוסד. באותה הזדמנות אפשר גם לשחרר אותנו מעט מעודף המשפטיזציה שהשתלטה עלינו בכל תחומי החיים. מבקר המדינה הוא ביסודו תפקיד ניהולי ואתי, לא משפטי.

תיקון אחר חייב לחול על משקלו הסגולי של המבקר, במובן של את מי הוא מחייב למה, ובאיזה אופן מושג הדבר; במילים אחרות: מהן "השיניים" של המבקר. אפשר בהחלט שהתסכול של מבקרים שראו את עבודותיהם מושלכות כלאחר יד אל גנזך המדינה, הביאתם לנסות ולמצב עצמם מיצוב אקטואלי, באמצעות תקשורת מתלהמת; אולם לא זו הדרך. בדיקות המבקר צריכות להיות תהליכיות ולא נקודתיות.

המלצות המבקר צריכות להיבחן ע"י הכנסת שמינתה אותו. אישור הכנסת חייב להינתן בנפרד לדוח ובנפרד להמלצות. כל המלצה שתאושר חייבת להכנס לתוכנית העבודה הממשלתית כהחלטה מחייבת של הכנסת. המבקר חייב להחזיק יחידה שתבחן באופן שוטף את היישום, ותביא לשימוע בפני הכנסת כל גורם שאינו מקיים את ההמלצות-ההחלטות. וועדת ביקורת המדינה צריכה להיות מוסמכת להמליץ על הפסקת העסקתו של מי שסרח, לאחר שהוזהר.

מבקר מדינה בלי "שיניים", שאינו עוסקבעבודה שצריכה להיות ליבת העיסוק של משרדו, שאינו נחן בידע, ביכולות ובכישורים הנחוצים למיצוי התפקיד ברמה ובאיכות גבוהות - מיותר.

הערות

1. החומר נקח מתוך ויקיפדיה.

2. הכוללת את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל מפעל, מוסד, קרן ותאגיד המתוקצבים על-ידי המדינה, או שהממשלה שותפה באופן כלשהו בניהולם, או תומכת בהם במישרין או בעקיפין. כמו-כן, כל גוף, מוסד, קרן ותאגיד שהכנסת החליטה שהם נתונים לביקורת המדינה – המפלגות השונות, מגן דוד אדום וחברת החשמל.

3. המושג "מתווה הגז" מכוון למדיניות יצירת עצמאות אנרגטית של ישראל, ביסוסה על מספר מקורות מקבילים, קביעת חלק המקורות שישמש לצריכה עצמית ארוכת טווח מול החלק שישווק בשוק החיצוני וימונף ליצירת זרם הכנסות למשק המדינה, תוך שמירה על זכויותיה באוצרות הטבע הלאומיים. הדיון בשאלה זו נגזר בחלקו משיקולים כלכליים ואסטרטגיים לאומיים ובחלקו מגישות אידיאולוגיות או פוליטיות שמייצגות מודלים של שוק חופשי מזה (מיעוט התערבות תפעולית של המדינה במשק) ושל גישה סוציאלדמוקרטית הרואה חיוב רב במעורבות ממשלתית עמוקה בתפעול המשק הלאומי.

תאריך:  06/08/2015   |   עודכן:  06/08/2015
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מבקר המדינה: אנטומיה ראשונית של אבסורד
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שמ
6/08/15 23:56
 
רפי לאופרט
9/08/15 17:23
2
אמת ויציב
7/08/15 05:32
3
ישע
7/08/15 06:28
4
צורי
7/08/15 09:07
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מה אנו לומדים ממְשַׁל העיוורים והפיל, מהדַּבֶּשֶׁת של הגמל וממתן תורה? לתת את הנשמה והלב צעד קטן לאדם - צעד גדול לרוּח טעם הברכות לא רָעָב ללחם כוננות ספיגה לקראת הכניסה לארץ
06/08/2015  |  ציפי לידר  |   מאמרים
לפני זמן לא רב השתתפתי בכינוס באוניברסיטת ת"א ששמו היה "ערב השפה והתרבות הרוסית". היו שם נאומים רבים ומרתקים (למשל הרצאתה של חמוטל בר-יוסף על השורשים הרוסיים בשירתו של המשורר הלאומי ח"ן ביאליק). בין השאר השמיעו שם טענה אותה שהשפה בה כיום מדברים בישראל היא בכלל לא עברית. אחת הנואמות דייקה: "העברית המודרנית - היא שפה סלאבית עם לקסמות עבריות". היא ציטטה מספרו של פול ווקסלר The Schizoid Nature of Modern Hebrew A Slavic Language in Search of a Semitic Past
06/08/2015  |  יורי מור  |   מאמרים
חברי הכנסת דואגים לעצמם יפה מאוד ואחרי שדאגו לרכב צמוד משכורות עתק חופשות ענקיות, הם רוצים להקל על עצמם את החיים "הקשים" ומצאו את הפטנט בחוק הנורבגי על פיו שר או סגן שר (שהחוק לגביו מחייבו גם להיות ח"כ) יפרוש מהכנסת ובמקומו יכנס מועמד אחר מאותה מפלגה.
06/08/2015  |  שמעון זיו  |   מאמרים
הַמִּשְׁפָּטִים הָאֶלֶּה וְתַרְבּוּת הַדִּבּוּר
06/08/2015  |  אברהם הללי  |   מאמרים
כמו שמוטי יוגב נבהל מהאמירה שיש לעלות עם כף של דחפור על בית המשפט העליון לכן החליט לרכך את הבוטות בניכוס כוונה מטאפורית. כך עושה בנצי גופשטיין, מנכ"ל ארגון להב"ה,
06/08/2015  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il