|   15:07:40
דלג
  אתר זווית  
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים
כתיבת המומחים
טיפול בתא לחץ: להתחזק בנשימה

ים חם

הים התיכון התחמם בשלוש מעלות בשלושת העשורים האחרונים, כך קובע דוח חדש של המכון לחקר ימים ואגמים איך משפיעה ההתחממות הזו על היצורים הימיים ועל החמצן שאנו נושמים?
11/08/2015  |   אתר זווית   |   כתבות   |   זווית   |   תגובות
הולך ונעלם [צילום: AP Photo/Hassan Ammar, File]

   רשימות קודמות
  אצות למיליון
  איילון מזרח-מערב
  חיידקים בצנרת
  הדברה גנטית
  עונת המלפפונים והנבטוטים

אם היה נדמה לכם שהים היום חם יותר מהים שזכור לכם מילדותכם, עכשיו מגיעות המדידות שמראות שהתחושות שלכם נכונות. דוח של המכון לחקר ימים ואגמים על מצב הים התיכון לשנת 2013-2014 שהתפרסם לאחרונה קובע שהים התיכון מתחמם בקצב של כ-0.1 מעלות בשנה בממוצע - ובסך הכול הוא התחמם בכשלוש (!) מעלות צלזיוס בשלושת העשורים האחרונים. התחממות הים אולי עושה אותו נעים יותר לרחצה, אבל יש לה השלכות סביבתיות אדירות. היא מתרחשת כחלק ממגמת ההתחממות הגלובאלית, שמשפיעה בצורה משמעותית על כל המערכות האקולוגיות בכדור-הארץ, ובתוכן גם המערכות הימיות - המהוות אחוז משמעותי משטחו.

טמפרטורת המים בים התיכון מגיעה בשנים האחרונות לשיא של 31.5 מעלות בכל שנה, טמפרטורה שבעבר הייתה נדירה באזור. מידע מוגבל מן העבר, לצד פעולות ניטור וסקרים הנעשים היום, מצביעים על כך שיצורים ימיים שעד לפני כעשור או שניים היו נפוצים באזורנו הולכים ונעלמים, או שכבר נעלמו לחלוטין. ד"ר גיל רילוב, ראש המעבדה לאקולוגיה של חברות ימיות במכון לחקר ימים ואגמים, שהיה שותף לכתיבת הדוח, עורך את פעולות הניטור והסקרים האלה על שוניות הים התיכון, וגם חוקר במעבדתו את תופעת היעלמות המינים בבית גידול זה. "מלבד מינים רבים שנפגעים מדיג יתר או מזיהום מקומי, ישנם רבים אחרים שאוכלוסיותיהם קרסו או נעלמו לחלוטין לאורך כל החוף, והסיבה לכך אינה ידועה", הוא אומר.

לפני כשנתיים ערך ארז ירוחם, סטודנט במעבדתו של רילוב, מחקר שבחן את הסיבות האפשריות להיעלמות קיפודי הים, שבעבר היו נפוצים מאוד בחופי ישראל כמו בשאר הים התיכון. "נראה שהקיפודים לא מתמודדים טוב עם הקיץ של היום", מסביר רילוב. "במעבדה ראינו בבירור שהם אינם שורדים טמפרטורת מים גבוהה מ-30.5 מעלות, וכיום הים מגיע לטמפרטורות האלה כל שנה בשיא הקיץ. כאשר חושפים אותם למים שמגיעים לטמפרטורות השיא שהיו נפוצות בשנות התשעים, כ-29 מעלות, אחוז השורדים גבוה בהרבה, כך שברור שלהתחממות הים תפקיד מהותי בהיעלמות המין הזה, שהיה נפוץ פה מאוד בעבר. עם זאת, אין לשלול שילוב של גורמים נוספים, כמו תחרות על מזון עם דגים צמחוניים שפלשו מים סוף לפני כמה עשורים ומחסלים את רוב מרבדי האצות שמהן ניזונו גם הקיפודים. התחרות הזאת יכולה לפגוע בגידול וברבייה של הקיפודים, וכך להחליש את עמידותם גם לעליית הטמפרטורה".

בדרך לים טרופי?
חוקרים את ההשפעות [צילום: AP/Elaine Thompson]

אחד החששות בהקשר זה הוא שהמינים הפולשים משנים את הרכב המערכת האקולוגית של מזרח הים התיכון - אשר מבוססת על אקלים סוב-טרופי
▪ ▪ ▪

מלבד קיפודי הים, נעלמו בשנים האחרונות מחופי הארץ מינים נוספים רבים, כדוגמת החילזון ארגמנית אדומת-פה, שהיה נפוץ במקומותינו עוד בתקופת המקרא ושימש אז לצביעת בגדי מלכות בצבע ארגמן, והצינוריר הבונה - חילזון בעל תפקיד חשוב בעצירת הבליה של טבלאות הגידוד, בית גידול ייחודי המצוי בחופי הארץ. היעלמות מינים בים יכולה לנבוע מגורמים רבים כמו דיג יתר, הרס בתי גידול, זיהום מי הים, מינים פולשים הדוחקים את המינים המקומיים בתחרות על מזון או בטריפה והחמצת מי הים. אך את כל התופעות הללו ניתן לקשור בעקיפין או באופן ישיר לפעילות האדם, ואת חלקן ספציפית לשינויי האקלים ולהתחממות הגלובלית.

"אנו עדים להיעלמות של עשרות מינים מקומיים ואולי אפילו יותר" אומר רילוב. "אחת הסברות היא שזה קשור לשינוי האקלים. במעבדה שלי אנחנו חוקרים את ההשפעות הללו על המינים המקומיים וגם על מספר מינים פולשים, ומנסים להבין ולבודד מה בעצם גורם להיעלמותם. תמר גיא-חיים, דוקטורנטית במעבדה, מנסה לחזות מה יקרה בעתיד למערכת השונית כולה בעזרת מערכות ניסוי ייחודיות העוקבות אחר התנאים בים, ובמקביל מדמות את התנאים החזויים של הטמפרטורה, חומציות המים או שניהם עם התגברות שינוי האקלים.

"במקביל להתחממות, קיימת גם תופעה של חדירת מינים פולשים רבים מים סוף לים התיכון דרך תעלת סואץ אשר משפיעה על המערכת האקולוגית המקומית. רבים מהמינים המקומיים אינם מותאמים לטמפרטורות השיא החדשות של הים, ואילו המינים הפולשים שנבחנו יכולים לשרוד בטמפרטורות גבוהות יותר. בשל כך, בעולם חם יותר למינים הפולשים מים סוף יתרון והם מצליחים להתרבות ולשגשג בבתי הגידול המקומיים, ולהחליף את המינים שהיו נפוצים בעבר. לחלק מן הפולשים יש תכונות חדשות לחלוטין במערכת, ולכן יכולה להיות להם השפעה מרחיקת לכת על תפקוד המערכת האקולוגית כולה". אחד החששות בהקשר זה הוא שהמינים הפולשים משנים את הרכב המערכת האקולוגית של מזרח הים התיכון - אשר מבוססת על אקלים סוב-טרופי ובהתאם מקיימת מינים ייחודיים המאפיינים אקלים שכזה - והופכים אותה לבעלת מאפיינים טרופיים אשר אינם תומכים במינים אלה.

קיפודי מעבדה
קיפוד ים [צילום: KEYSTONE/Georgios Kefalas - AP]

"מה שכבר נכחד - אי-אפשר לחקור, אבל את מה שעוד קיים חשוב לנסות להבין"
▪ ▪ ▪

האם יש מה לעשות בנושא? במאמר שפורסם ב-2014 ומבוסס על סקר של חוקרים רבים מתחומי הביולוגיה והאקולוגיה בישראל, מנסים טובי המומחים לענות על השאלה ולגבש המלצות מדיניות לשמירה על המערכות האקולוגיות בישראל בצל שינוי האקלים. אחת ההמלצות בנוגע למערכות הימיות היא להעביר מינים בסיכון לתנאי מעבדה לשימור, ולנסות להחזירם לטבע לאחר שיקום המערכת. לדברי רילוב, "מה שחסר כיום הוא בעיקר ידע והבנה של הסיבות והמגמות שמאחורי היעלמות המינים כדי לנסות לחזות מה יקרה בעתיד ולשקם את המערכת ואת התפקודים שלה. כרגע אין טעם, למשל, לגדל במעבדה קיפודי ים ולנסות להחזיר אותם לים, כיוון שקרוב לוודאי שהם לא ישרדו את התנאים הנוכחיים. חסרים לנו הרבה נתונים, ומכיוון שרק בשנים האחרונות התחילו להשקיע בניטור, אז אי-אפשר לדעת מה היה בעבר ולהבין את מגמת השינוי". אחד הפתרונות הנדונים לטובת שיקום טבלאות הגידוד, למשל, במקרה שבו לא יצליחו לשקם את אוכלוסיית הצינוריר הבונה, הוא בניית רצועות בטון אקולוגי על גבי טבלאות הגידוד שיחליפו את הכרכוב שיוצר החילזון בשולי הטבלה.

כדי להתחיל בפעולות השימור והשיקום, חשוב להבין את התרומה של מינים בסכנה למערכת האקולוגית. כך אפשר יהיה לנסות לשחזר את תפקודם במערכת או להחליפם כדי למנוע קריסה שלה. "מה שכבר נכחד - אי-אפשר לחקור, אבל את מה שעוד קיים חשוב לנסות להבין", אומר רילוב. "בהקשר הזה, אחד הניסויים המתבצע על-ידי אוהד פלג, מסטרנט במעבדה, הוא הצבה של כיפות שקופות מעל אצות מקומיות ופולשות, מתחת לפני המים, כדי ללכוד את החמצן המשתחרר על-ידי האצות ובכך לבדוק את שיעור הפוטוסינתזה שלהן. כך אפשר להבין כיצד המערכת השתנתה בעקבות הופעה של מינים פולשים. הניסוי בוחן מה השונית איבדה בגלל דגים פולשים צמחוניים שפוגעים באצות המקומיות, והאם אצות פולשות מסוימות, שהולכות ומתפשטות על השונית, מחליפות חלק מתפקודי המערכת שאבדו. כך נוכל להבין מה אבד, ואולי לנסות להשלים אותו באופן כלשהו".

"חשוב לציין כי ייתכן שחלק מהפונקציות של המינים שנעלמו מסופקות כיום באמצעות המינים הפולשים", מוסיף רילוב, "וגם את זה צריך לחקור ולהבין. זה מחקר שנמצא עדיין בחיתוליו".

מקור החמצן
מסכן את קיומנו [צילום: NASA via AP]

יש הרבה יצורים חמודים, כמו דובי פנדה או דולפינים, שהם במודעות הציבורית וברור לכולם שצריך לשמור עליהם, אבל צריך להבין שיש גם הרבה יצורים שאנחנו לא רואים, אבל עצם קיומם מאפשר גם את הקיום שלנו
▪ ▪ ▪

ההתחממות הגלובלית היא תופעה מתועדת שהשפעותיה ניכרות, ובשנים האחרונות גוברת ההבנה בעולם שיש להיערך אליה בהקדם. "בימים אלה נכתב דוח לאומי על-ידי מומחים ישראלים על מצב המערכות האקולוגיות בישראל, המתמקד בשירותים שמערכות אלה מספקות לטובת האדם - הן כתרומה כלכלית, והן בתרומות שאינה ניתנת לכימות כלכלי, כמו עצם ההנאה מן הטבע", אומר רילוב. "אני בין הכותבים של הפרק הימי, ובפנינו ניצבת משימה לא קלה, בעיקר בגלל מחסור בידע בסיסי ובגלל הקושי לתרגם את הידע הביולוגי לערכים שהציבור מבין בקלות. למערכת אקולוגית ימית בריאה יש למשל יכולת לפרק זיהומים עד לרמה מסוימת, שזה שירות שהיא נותנת לאדם. יש גם שירותים שהמערכת נותנת שהם חיוניים ביותר לקיום האנושי: למשל, חלק ניכר מהחמצן על פני כדור-הארץ מיוצר על-ידי יצורים ימיים, כך שאם המערכת הימית תקרוס לא נוכל לשרוד - כי לא יהיה לנו מקור לחמצן. יש הרבה יצורים חמודים, כמו דובי פנדה או דולפינים, שהם במודעות הציבורית וברור לכולם שצריך לשמור עליהם, אבל צריך להבין שיש גם הרבה יצורים שאנחנו לא רואים, אבל עצם קיומם מאפשר גם את הקיום שלנו".

"הטבע הוא מורכב", מסכם רילוב, "לאו-דווקא גורם אחד כמו ההתחממות קובע הישרדות או הכחדה של מין, אלא אוסף של גורמים יכולים ליצור השפעה מתגלגלת. נוכחות של מין פולש שדוחק את קיפוד הים בתחרות על מזון עלולה להפוך אותו לרגיש יותר, ואז מגיעה ההתחממות של המים, או אולי איזה וירוס, ומחסלים אותו לחלוטין. מה שברור לנו היום הוא שהשינוי שאנחנו רואים הוא עצום, וצריך לחקור אותו ולהבין אותו טוב יותר כדי שנוכל לפעול בהתאם ולשמור על תפקוד המערכות עד כמה שאנחנו יכולים".

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
תאריך:  11/08/2015   |   עודכן:  11/08/2015
מאיה פלח
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ים חם
תגובות  [ 7 ] מוצגות   [ 7 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מסעודה משדרות
11/08/15 17:34
2
אהוד פרלסמן
11/08/15 20:15
3
נימבוס
11/08/15 20:28
4
כבש 44
11/08/15 22:09
5
אוקינוגרף פיזיקלי
11/08/15 22:35
 
הזו בלוף ואג'נדה.
11/08/15 23:21
6
מסעודה
12/08/15 03:51
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ההחלטה של גוגל (Google) להקים חברה-אם בשם אלפבית ולמנות מנכ"ל די אנונימי הפתיעה רבים. המנכ"ל החדש, סונדאר פיצ'אי (או סונדאררג'אן פיצ'אי, בשמו המלא) אומנם משמש כסגן נשיא בגוגל מאז שהצטרף לחברה לפני 11 שנים, אבל דמותו לא בלטה במיוחד מחוץ לה, לפחות לא לציבור הרחב.
11/08/2015  |  יניב הלפרין  |   כתבות
בהמשך לאמירות בנושא הסכם הגרעין בין אירן למעצמות, שנשמעו מאז החתימה על ההסכם ועוד קודם לכן, ב-5 באוגוסט 2015 נשא הנשיא ברק אובמה נאום תקיף במיוחד, שבו, בין היתר, מתח ביקורת על עמדתה של ישראל בסוגיה זו. אמנם, דבריו של הנשיא היו תקיפים במיוחד, אולם תוכן הדברים לא היה חדש בתכלית. התבטאויותיהם של ראשי הממשל האמריקני, ובעיקר אלה של הנשיא ומזכיר המדינה ג'ון קרי, מאפשרות לבחון את הטיעונים שבאמצעותם מבקש הממשל לשכנע את הקונגרס ואת דעת הקהל בארצות הברית לתמוך בהסכם הגרעין.
11/08/2015  |  זכי שלום  |   כתבות
הדרך בה אדם צוחק בעולם הווירטואלי מגלה עליו הרבה, מסתבר. כך לפחות על בסיס נתונים חדשים שפורסמו על-ידי פייסבוק. על-פי הסקר שערכו, 15% מהאנשים צחקו בתגובות בפייסבוק, לדוגמה, בחודש מאי האחרון.
11/08/2015  |  יפעת גדות  |   כתבות
אתמול בלילה, לא הרבה אחרי חצות, הפכתי לאבא. החזקתי את הלב הקטן שלי בידיים ובכיתי. אולי עמד לידי ובכה גם הוא. זה היה בכי של אושר אבל הדמעות, כמו נחל זורם, סוחפות איתן את כל מה שהן פוגשות בצדי הדרך, והדרך בה הלכנו אולי ואני הייתה מלאה בסבכים וקוצים.
11/08/2015  |  יפעת גדות  |   כתבות
הסכם וינה בין אירן למעצמות נועד למנוע מאירן להשיג נשק גרעיני, אך למרות שהוא מצמצם את הסיכוי לכך בטווח הזמן של העשור הקרוב, אין הוא מבטל לחלוטין את האפשרות שאירן תגיע לפצצה ואף מהווה נתיב חלופי בדרכה לפצצה ולכן מגביר את הסיכוי, שכך יקרה בעשור השני להסכם. על כן נראה, שהכותרת שבחר שר הביטחון הישראלי משה יעלון לספרו: "דרך ארוכה קצרה" הולמת את האסטרטגיה הגרעינית שאומצה על-ידי אירן כאשר חתמה על הסכם הגרעין.
10/08/2015  |  אבנר גולוב  |   כתבות
האפליקציות יגלו לכם: יש חיה כזאת?  /  תמר שטרצר
אצות למיליון  /  איתי ואן ריין
חיידקים בצנרת  /  יהלה רוטרמן
איילון מזרח-מערב  /  יואב לרמן
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים    או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
דרור אידר
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
בעז שפירא
בעז שפירא
איזה מוח חולני יכול להעלות בדעתו לדאוג לתנאי הכליאה של המפלצות? איזה לב אטום ו/או ערל יכול להתעניין בגורלם של הראויים למות בייסורים כעונש על מעשיהם?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il