|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חמישה מבין שמונת השופטים המחוזיים שהתמנו השבוע, מכהנים בפועל בבתי משפט אלו. לפני שנתיים היה למבקר המדינה מה להגיד על תופעה דומה בשירות הציבורי - והוא מאוד לא אהב אותה. אז למה לשופטים מותר?
|
|
אצלם זה אחרת [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
שאלה נפרדת היא, מדוע בכלל נחוצים המינויים בפועל. תאריכי הפרישה של 99% מהשופטים ידועים מראש, וניתן בהחלט להתארגן מספיק זמן קודם לכן, כדי שלא ייווצר במפתיע מחסור בשופטים בגלל בחירות בלתי צפויות ושאר מרעין בישין. חוץ מזה, המינויים בפועל מגיעים לעיתים לתקופות של שלוש שנים - מה שמלמד שהם לא מיועדים לפתור מצוקה נקודתית.
|
|
|
|
ברכות לשופטים בני שגיא, צבי ויצמן, עירית כהן, ריקי שמולביץ ו אריאל חזק. עד עכשיו הייתם שופטים במינוי בפועל בבתי המשפט המחוזיים, ומעתה - לפי החלטת הוועדה למינוי שופטים (9.8.15) - תהיו במינוי של קבע. מדובר מן הסתם במינויים ראויים. אבל האם ראוי שמי שמכהן כשופט בפועל במחוזי ימונה לשופט במינוי קבוע? בעצם צריך להפוך את השאלה: האם ראוי למנות שופטים למינויים בפועל, כאשר אחר כך הם מתמודדים על מינויי הקבע מול שופטי שלום מן השורה? האם המינוי בפועל אינו נותן להם יתרון מוקדם ובלתי מוצדק? מבקר המדינה, יוסף שפירא, נדרש לסוגיה דומה מאוד בדוח שפרסם במאי 2013. אותו דוח עסק במינויים בשירות הציבורי, ושפירא אמר בו את הדברים הנחרצים הבאים: -
"הוראות התקשי"ר מאפשרות העסקה זמנית של עובדים במשרה תקנית לפני מכרז באמצעות מינוי בפועל ובאמצעות מילוי מקום, רק בהתקיים נסיבות יוצאות מהכלל, היות שהעסקה באופן זה פוגעת בעקרון השוויון במכרז, ומקנה לעובדים הללו יתרון על פני מועמדים אחרים... עקרון השוויון, שהוא עיקרון מרכזי במכרז של כל רשות ציבורית, נפגע בכך שניתן לעובד, שהועסק במשרד טרם המכרז, יתרון מקדמי. אי-הקפדה בנידון חמורה ופוגעת בתדמית השירות הציבורי".
בהמשך הדוח הבהיר שפירא, שהדברים כבר נאמרו בידי משרד המבקר שמונה שנים לפני כן, ואף מעוגנים בפסק דין של בג"ץ משנת 1991: -
"משרד מבקר המדינה כבר התריע בעבר והבהיר, כי העסקת עובד לפני מכרז באמצעות מינוי בפועל, מילוי מקום ואף העסקה כעובד חברת כוח אדם או קבלן, מקנה לו יתרון במכרז על פני מועמדים אחרים, בזכות התנסותו בתפקיד ובזכות היכרות עם המשרד ובעיקר עם הממונים עליו; מצב כזה אף יוצר קשרי עבודה ומעין 'ציפייה הדדית" להמשך העסקתו.
"כבר בשנת 1991 קבע בג"ץ כי עקרון השוויון הוא נשמת אפו של מכרז של כל רשות ציבורית, ומתן יתרון מקדמי למי מהמשתתפים בו חותר תחת יסוד זה. אין מדובר בפגם טכני-פורמלי, אלא בפגם מהותי היורד לשורשו של עניין. ראוי שהעסקת עובד זמני לפני מכרז תיוחד למקרים יוצאים מן הכלל שלהם היא נועדה כדי לצמצם את החשש מאי-שוויון במכרז. בהליך זה הודיעה המדינה לבג"ץ כי תפעל להביא לשינויים, שיאפשרו לקיים את המכרזים בתנאי שוויון ובשמירה על כללי תחרות הוגנים".
ואם למישהו היה ספק, שפירא ממשיך ואומר: -
"משרד מבקר המדינה כבר העיר בעבר על העובדה שכאשר עובדים מועסקים במשרות העומדות למכרז, הם בדרך כלל זוכים בהן, וכי הדבר מרוקן את המכרז מתוכן ממשי, שכן תוצאות המכרז מכשירות את ההליך שקדם לו. באופן דומה, עצם העסקת העובדים במשרד מעניקה להם יתרון בלתי הוגן מול מתמודדים אחרים במכרזים, ובכך מסכלת את מטרת ההוראות ליתן הזדמנות שווה לכלל המועמדים. על נש"ם [ציבות שירות המדינה] לפעול ביתר שאת כדי שהעסקת עובדים טרם מכרז תצומצם ותיוחד רק למקרים יוצאים מן הכלל, אשר להם נועדה".
דברים כדורבנות, החלים לשיטתם של מבקר המדינה ובית המשפט העליון על כל עובדי המדינה - מפועל הניקיון ועד למנכ"ל. אבל מתברר שיש עובדי מדינה שהכללים הללו חולפים מעל לראשיהם: השופטים. מה שאומר השופט בדימוס שפירא, מה שאומרים שופטי בג"ץ - זה לא חל עליהם-עצמם ועל עמיתיהם. נידרש למילותיו של שפירא: "אי-הקפדה בנידון חמורה ופוגעת בתדמית השירות הציבורי". אם שופטים מתמנים בדרך בה חלקם זוכים ליתרון בלתי הוגן על מתמודדים אחרים, מה יגידו אזובי הקיר? מה על תדמיתה של מערכת בתי המשפט? |
| תאריך:
|
14/08/2015
|
|
|
עודכן:
|
14/08/2015
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ראיס מאן ברגלידות
|
14/08/15 09:13
|
|
|
|
2
|
|
וכי
|
14/08/15 10:30
|
|
|
|
3
|
|
יעקב יעקב
|
15/08/15 22:27
|
|
אתמול (א', 9.8.15) התכנסה הוועדה לבחירת שופטים, שכעל סדר יומה בחירת תשעה שופטים ושופטות לבתי-המשפט המחוזיים ועשרה שופטים ושופטות לבתי-משפט השלום, ברחבי הארץ. קדמה לישיבה זו עתירה לבג"ץ שהגיש כותב שורות אלה, יחד עם העיתונאי והיועץ האסטרטגי התקשורתי, בן ציון ציטרין, נגד יו"ר הכנסת, ח"כ רוברט אילטוב והוועדה לבחירת שופטים, לפסול ח"כ רוברט אילטוב מהיות חבר הוועדה לבחירת שופטים, עקב קיומה של אפשרות ממשית למשוא פנים וגם/או עקב קיומה של דעה קדומה, כאשר אין סיכוי סביר, כי דעה זו תשתנה במהלך דיוני הוועדה שהתקיימה אתמול.
|
|
|
|
|
המשפטן חיים שטנגר והיחצ"ן בן-ציון ציטרין מבקשים מבג"ץ (יום ה', 6.8.15) למנוע את כינוס הוועדה למינוי שופטים בשבוע הבא ולהורות על קיום הצבעה חוזרת לבחירת אחד מנציגי הכנסת בוועדה. השופטת אסתר חיות דחתה את הבקשה לצו ביניים נגד כינוס הוועדה והורתה למדינה להגיש תגובה מקדמית עד 10.9.15.
|
|
|
|
|
הוועדה למינוי שופטים תבחר בשבוע הבא (9.8.15) מספר שופטים לבתי המשפט המחוזיים ולבתי משפט השלום, על-פי רשימת המועמדים שפורסמה בנובמבר שעבר. הבחירה הוקפאה בשל הבחירות ועד להשלמת הרכב הוועדה בהתאם לתוצאותיהן.
|
|
|
|
|
הטרויקה המפורסמת, נתניהו-ליברמן-דרעי, שוב מכה. הפעם, ניצחון שלה באיוש הוועדה למינוי שופטים. הדיל, קרי הקומבינה הפוליטית הבזויה וההזויה בין שלושת המוסקטרים הללו, הצליח מעל למשוער. "ליברמן עמד במילתו", "ליברמן סיפק את הסחורה", זועקות הכותרות לאחר ליל השימורים בכנסת. מילה של ליברמן זו מילה, תלוי כמובן באיזה הקשר בודקים את תקפות הביטוי האלמותי זה. על כך עוד נפרט בהמשך.
|
|
|
|
|
ח"כ נורית קורן (הליכוד) וח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) יהיו נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים - כפי שסיכמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. השניים נבחרו (יום ה', 23.7.15) בהצבעה חשאית במליאת הכנסת.
|
|
|
|
|
