רוני, על אתיקה עיתונאית שמעת?‏

סעיף 15 לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות פותח כך: "‏‎ לא יעמידו עצמם עיתון ועיתונאי במצב בו קיים ‏חשש לניגוד עניינים בין חובותיהם כעיתון וכעיתונאי לבין כל אינטרס אחר‎‏". אין לי ספק שרוני דניאל הוא ‏עיתונאי, על-פי מסקנות המשטרה אין לי ספק שמסמך הרפז זויף על-ידי בועז הרפז, אין לי אם כך ספק ‏שרוני דניאל עשה שימוש במסמך מזויף, בכך שהוא חשף אותו עם חבריו בפני מאות אלפי צופים.

אם כך ‏על-פי הפשט של סעיף 420 לחוק העונשין, המרחק בין רוני דניאל ובין הרשעה לכאורה בפלילים בעבירה ‏אשר 5 שנות מאסר בצידה הוא הסיפא של הסעיף הנ"ל אשר אומר: "המגיש או מנפק מסמך מזויף או ‏משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזויף, דינו כדין מזייף המסמך‎.‎‏" כי דניאל עשה לטעמי שימוש ‏במסמך בדרך אחרת, ואני סבור שהשאלה היא רק אם ידע או לא ידע שהמסמך מזויף. ואם היה נחקר ולו ‏היה עומד לדין על השימוש, ודאי הייתה עולה לא רק השאלה אם ידע או לא ידע, אלא מה עשה או לא עשה ‏על-מנת לדעת - האם עצם עיניו, השתהה, לא פעל כמצופה מאדם בכזו עמדה ועם כזה כוח על-מנת לברר ‏את האמת לפני פרסום המסמך או שמא הוא חתר בכל כוחו ובכל מאודו במטרה לרדת לשורש אמיתותו של ‏המסמך ולמידת האותנטיות שלו טרם הפרסום. (למשל על-ידי פעולה מאוד מורכבת ומסובכת של הרמת ‏טלפון פשוט לאייל ארד במהלך כל השבוע מרגע הצגת המסמך לאבי גוט המקור של אברמוביץ, ועד ‏פרסומו כאמור שבוע לאחר מכן, או לפחות במהלך ה 24 שעות מרגע הוצאת עותק למחנה מטכ"ל ומסירתו לאי גוט עד רגע פרסומו).‏

אז מדוע דניאל לא נחקר? מדוע יאיר לפיד לא נחקר? ומדוע אברמוביץ' לא נחקר כחשוד בשימוש? ומדוע לא נחקרו כל האחרים שעשו ‏שימוש (כפשוטו) במסמך הזה? כגון ראש המוסד דהיום, הרמטכ"ל דהיום (ודווקא לא אשכנזי כי הוא טמן אותו במגירה ולא השתמש בו) ומאידך מה לנו כי נשאל, והרי אם החשוד ‏בזיוף עצמו אינו עומד לדין, איזה סיכוי יש להרשיע את המשתמשים?, ומדוע החשוד בזיוף עצמו לא עומד ‏לדין? ‏

ועל זה בדיוק חייב לענות היועץ המשפטי לממשלה. וכל עוד הוא לא עונה, הוא שם סימן שאלה ענק על ‏המוסד שבראשו הוא עומד, הוא שם סימן שאלה גדול על הפרקליטות ובכיריה, הוא שם סימן שאלה גדול ‏על המשטרה ובכיריה, הוא שם סימן שאלה גדול על הצבא ובכיריו, שם סימן שאלה גדול על העיתונות ‏ובכיריה.‏

אם היועץ המשפטי לממשלה לא מעמיד לדין במשך 5 שנים אדם החשוד במעשה כה חמור, זיוף לכאורה ‏של מסמך שגרם נזק כל כך גדול, הוא כורת את הענף עליו יושבת מערכת אכיפת החוק, ואז אין כל פלא ‏שצצות פרשיות כמו פרשת פישר ורות דוד, לית דין ולית דיין פשוטו כמשמעו. אין פלא שהמדינה מאבדת ‏את הצפון.‏

ואז יכול גם רוני דניאל אשר על-פי המסקנות המתבקשות מפרסומי המשטרה בעניין מסמך הרפז עשה ‏שימוש במסמך המזויף (עדיין ללא מרכיב המודעות המתחייב), לצאת היום עם החומר המצורף אותו ‏הוא מכנה "5 שנות חקירה שהעלתה רק פירורים", כאשר הפירורים האלה הם פרי "עמלו" של יועץ משפטי ‏אשר נמנע באורח תמוה ומוזר מלהעמיד לדין את הפיבוריט הלכאורי של הפרשה, אשר לו היה עומד לדין ‏היה מן הסתם גורר אחריו שרשרת בלתי מבוטלת של חשודים ונאשמים, ואולי בדיוק בשל כך הוא לא ‏עומד לדין.‏

כל עוד מוקד הפרשה לכאורה מושתק על-ידי רשויות החוק, כל אחד שהייתה לו יד ורגל במסמך המזויף הוא בעיניי בבחינת ‏חשוד, כל אחד מהנוגעים בפרשה חייב לראות את עצמו בבחינת חשוד, ולכן לטעמי העיסוק של רוני דניאל ‏בפרשה, והפיכת חלקו של אשכנזי בפרשה לפירורים ודאי מכוונת גם לפורר את חלקו האישי של רוני דניאל ‏בפרשה, ולכן היא נגועה לטעמי בניגוד עניינים מובהק.

לא רק שרוני כשל בפרסום מסמך מזויף, עתה הוא ‏כושל בניסיונו לטהר את השרץ, באורח הנוגד לטעמי באופן מאוד בולט את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות.