רבנים מהאגף השמרני בקרב הציונות הדתית הוציאו מכתב מחאה נגד הקמת רשת בתי הדין העצמאית לגיור שתתחרה בבתי הדין של המדינה. במכתבם כתבו רבנים כמו צבי טאו והרב דוב ליאור ש"הגיורים הפרטיים מהווים פגיעה קשה בממלכתיות, ומערערים את יסודותיה של מדינתנו כמדינה יהודית. מעשים אלו מהווים הפרדת הדת מהמדינה דה פקטו, והם עומדים בסתירה לתורתנו הקדושה שהיא המבוא היחיד למשנתנו הציונית דתית".
במילים אחרות, הוויכוח הפנים-יהודי על מי יכול לגייר יהודי, והשאלה מיהו יהודי, שאלה דתית במלוא מובן המילה (שיכולה להיות גם תרבותית), כי בסופו של דבר הליך ההצטרפות ליהודים הנו דתי. ויכוח זה לדעת רבנים אלו הוא בגדר הפרדת דת מהמדינה! הרי גם אם תשלוט היהדות הרפורמית בתחום האישות, אין פירושו הפרדה בין דת למדינה, אלא מתן תוכן שונה לדת לעומת זו האורתודוכסית או הקונסרבטיבית.
למעשה לא רק שיש להפריד בין דת למדינה, יש גם להפריד בין הלאום לדת, או אז נעסוק בשאלה המדינית החשובה - מיהו ישראלי, ולא בשאלה מיהו יהודי...
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
