נשיאי בתי המשפט, ראש העיר, ראשי הלשכה והוועד מארחינו, פרקליטת המחוז, מכובדי כולם,
נאמר תחילה לשנה הנכנסת, שנת המשפט והשנה העברית החדשה, ברוכה את בבואך, ונאחל לכולנו כי בורא עולם, השופט העליון האמיתי, יוציא לאור בצדק ולזכות את דיננו. ברכה טובה לנשיאה הפורשת דותן שמילאה תפקידה במסירות, בשכל טוב ובהצלחה, ולנשיא הנכנס חן להצלחה ולסיעתא דשמיא, וגם לראש הלשכה וליו"ר הוועד המחוזי החדש-ישן, למילוי פורה של שליחותם הציבורית החשובה.
את ראשית דברי אבקש להקדיש לנשיא
מאיר שמגר, שבימים אלה חגג מלאת תשעים שנה, עד מאה ועשרים. מערכת המשפט ראוי שתלך לאורן של דמויות מופת, המקרינות אור ערכי. הנשיא שמגר הוא דמות כזאת - הוא מאושיות המשפט הישראלי ותרומותיו לו משתרעות על פני כל שנות המדינה עד הנה. לפני כן מנעוריו היה לוחם הארגון הצבאי הלאומי, ועציר גולה במחנות המעצר הבריטיים באפריקה. בעשרים השנה הראשונות למדינה שירת בפרקליטות הצבאית; ראש הממשלה
יצחק רבין ע"ה, שהשנה ימלאו 20 שנה לרצח המזעזע והמתועב שקיפח את חייו, היה אומר לי תמיד, כשהייתי אלוף פיקוד והייתי זקוק לתשובה משפטית ידעתי שכדאי לפנות לרב סרן שטרנברג - לימים שמגר. במלחמת ששת הימים, עם כניסתנו לחבלי יהודה ושומרון ועזה, היו החומרים שהכין מבעוד מועד הפרקליט הצבאי הראשי שמגר, אבני יסוד משפטיות במצב החדש. מ-1975 עד 1995 כיהן בבית המשפט העליון, במשך תריסר שנים מתוכן כנשיא, וחותמו בפסיקה ניכר גם כיום. בצד פסיקה ענפה בכל התחומים והנהגת מערכת המשפט היה הרוח החיה בבניינו של בית המשפט העליון. רבות ועדות שמגר, בין השאר לעניין הטבח בחברון וגם לעניין רצח ראש הממשלה רבין. כמה בתוכנו זכו לשרת את המדינה באופן מרשים כל כך ולתרום תרומה שאין למעלה הימנה? נאחל לו בהגיעו לתשעים בריאות ונחת עם רעייתו השופטת
מיכל רובינשטיין וצאצאיו.
ועתה ברכה למקבלי ההוקרה. עו"ד אדם פיש עליו השלום אינו עוד עמנו, לדאבון הלב. הוא נודע כאיש מקצוע בולט בפעילותו הציבורית למען זכויות אדם, והופעותיו הרבות בפנינו היו ראויות לשבח. חבל על דאבדין. ייבדלו לחיים ארוכים חברתי השופטת איילה פרוקצ'יה ופרופ'
אוריאל רייכמן. גילוי נאות: השופטת פרוקצ'יה היא חברתי לא רק בתואר ובשימוש הלשון הרווח, אלא ממש. זכינו לשבת יחדיו בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט העליון. תרומותיה למשפט הישראלי רבות מספור - ביושר, ביושרה, בכישרון, באומץ לב, במסירות יום ולילה שאין למעלה הימנה. היא ראויה לכל הוקרה. פרופ' רייכמן הקים מפעל ייחודי של מוסד אקדמאי שהוא יזם ועמד על ערישתו, המרכז הבין תחומי, שהיה -לרבות בתחום המשפט -למוסד לתפארת. מעטים יכולים להצביע על הישג כזה. יישר כוחו.
אקדיש את הדקות הבאות לנושא המעצרים המינהליים, שהיה על סדר היום הציבורי בתקופה האחרונה, תוך הרבה עיוותים בפרסומים. כידוע ניתן לעצור מינהלית בישראל לפי חוק סמכויות שעת חרום (מעצרים) תשל"ט-1979, והגורם המחליט הוא נשיא בית משפט מחוזי, תוך ערעור לבית המשפט העליון. בשטחים - ואליהם ספציפית אתייחס היום - הדבר נעשה מכוח תחיקת הביטחון. כל מה שאומר מבוסס על פסיקה רבת שנים של בית המשפט העליון. המעצר המינהלי הוא ברירת מחדל קשה. בית המשפט העליון חזר ואמר כי אדם שחשוד בעבירות ראוי שיואשם בפלילים וינוהל נגדו משפט ככל משפטו וחוקתו. אולם גם אם ראוי למעט במעצרים מינהליים בגלל טעם זה, הם לא אחת הכרח לא יגונה; כידוע איננו נמצאים בעולם אידיאלי, וגם מבקשי נפשנו ושונאים אחרים, רובם הגדול בארגוני הטרור הפלשתיני אך גם טרוריסטים יהודים, חורשים מזימות ועושים מעשים שהראיות לגביהם הן מודיעיניות, וזו הסיבה שאי-אפשר להביאן למשפט רגיל. מדובר אם במודיעין טכנולוגי שחשיפתו תפגע באפשרויות פעולה לעתיד, ואם במודיעין אנושי שחשיפתו תסכן את מקורותיו עד כדי סיכון חיים בוודאות קרובה. על כן מוצא, בלית ברירה, על-ידי אלוף, צו למעצר מינהלי בן עד 6 חודשים. צו זה עומד לבחינה בשתיים ובמקרים רבים בשלוש ערכאות שיפוטיות, בשני בתי משפט צבאיים - ערכאה ראשונה וערכאת ערעור - וגם בבית המשפט העליון, הדן בתיקים אלה באורך רוח בשלושה שופטים, ונדרש אליהם הגם שלפי כללי הדיון הרגילים לא היה הכרח בכך, וללא אח ורע בעולם, למיטב ידיעתי. כל בתי המשפט לדרגותיהם דנים בכך תוך עיון במעמד צד אחד בחומר החסוי. הפרקטיקה של בית המשפט העליון - למשל - היא לקיים גם שיג ושיח עם גורמי הביטחון, תוך הבעת דעה על תקפות המעצר ואורכו, באופן שלא אחת גורם לשינוי לטובת העצור. בתיקים אלה, דווקא כיוון שאין לעצור אפשרות פלילית "רגילה" לעיין בחומר, העומד נגדו, מחויבים בתי המשפט בזהירות יתרה ובבחינה קפדנית של החומר כמעין "סניגור ממונה לשעה" (כדברי המשנה לנשיא
מישאל חשין, שנאחל לו רפואה שלמה, באחד התיקים) וכפֶה לעצור. דברים אלה אינם מוצאים בדרך כלל בדרך כלל ביטוי ברבים; אך נדע - מי שנעצר מינהלית ועובר את הביקורת השיפוטית, משמעו שיש חומר ראיות רציני נגדו מתוך החומר המודיעיני, המהווה ראיות מינהליות.
אכן, מטרת המעצר המינהלי היא מניעתית ולא ענישתית, וככל שהחומר המודיעיני מצדיק זאת תיתכן גם הארכה, ובדרך כלל - בחריגים מעטים - לא יותר משנתיים במצטבר, על-פי רוב פחות. גם במקרים שאילו ניתן היה להעמיד לדין פלילי היא לא אחת מדובר בעונשים חמורים משמעותית. כשופט אוכל לומר כי דעת לנבון נקל, שחומר שנבדק על-ידי שלוש דרגות שיפוט ונמצא מהימן, צופן סכנה ממשית מצד העצור לביטחון. ועדיין, כמובן, שיקול הדעת של גורמי הביטחון צריך להיות מופעל בנסיבות של מעצר מינהלי בזהירות, והשכל הישר גם הוא חבר במועדון. אסכם באשר פתחתי: מעצר מינהלי אינו גורם נחת רוח לבית המשפט, והוא בחינת לית ברירה. הרשויות מצוות למעט בו, ועצתי להן גם שהפרפרזה הניתנת בגלוי לגבי החשדות נגד העצור תהיה רחבה עד קצה האפשר, כדי לספק ולו גם חלק מדרישות השקיפות. אך יידעו המלעיזים: ישראל היא מדינת חוק, ואין לה ולמערכת המשפט שלה להיכלם מפני כל מערכת שפיטה ראויה לשמה בעולם החופשי, לרבות בנושא זה, והדבר ידוע בבתי המשפט העליונים במדינות תבל.
הזמן העומד לרשותי תם. אסיים ואזכיר: מדינת ישראל היא פיקדון יקר שההשגחה וההיסטוריה היהודית הפקידו בידינו. מלאו עתה 70 שנה לתום השואה שכילתה שליש עמנו - ולא עוד לעולם. עלינו כולנו האחריות להמשך קיומה ושגשוגה של המדינה. המשפט הוא חלק חשוב בכך, ערכית ומעשית. מאמין אני שאזרחי המדינה יכולים לבטוח, כי מערכת השפיטה, גם אם שום דבר אנושי אינו מושלם, מצויה בידיים טובות כפי שהוכח לאורך כל שנות המדינה. אנו בסיומה של שנת השמיטה, שבסופה על-פי התורה שמיטת חובות כספיים. התנא הלל תיקן פרוזבול, מסירת החובות לבית דין כדי שיוכלו להיגבות ולא יישמטו, במטרה שלא תינעל דלת בפני לווים, כיוון שהמלווה יחשוש מאבדן כספו עם השמיטה. זו דוגמה לגישה המתחברת לחיי המעשה ולמציאות האנושית, כמו בהיתר עסקא בבנקים וכמו במכירת חמץ ובהיתר המכירה בשמיטה עצמה. במלאכת השפיטה אנו נמצאים תדיר במאמץ לחבר בין הלכה למעשה, בין תיאוריה לחיים. האתגר הזה ימשיך ללוות אותנו, יחד עם השכל הישר. אני מקווה ששנת המשפט הזאת לא תבייש את החזון של "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", כדברי הנצח של הנביא ישעיהו. נאחל לעצמנו את דבריו בהפטרת השבוע "לא ישמע עוד חמס בארצך, שד ושבר בגבוליך, וקראת ישועה חומותיך ושעריך תהלה". לכולנו - איחולי שנת משפט טובה, כתיבה וחתימה טובה ובשורות טובות.
