ליווינו היום קרובת משפחה יקרה אל כיתה א. בית הספר "יגאל אלון" בהוד השרון, בשכונה יפה ועשירה, הרבה יפי נפש מתגוררים בה.
כולנו מתרגשים, הילדה נרגשת, ואנו נכנסים בשערי בית הספר. ארבע דמויות גדולות מקדמות את פנינו. אני מביטה בהם והם בי, האפשר שהאחד הוא אולי רבי עקיבא? אולי כדי ללמד את ילדי בית הספר אמרה חשובה, "ואהבת לרעך כמוך", אולי בעצם הלל הזקן, כדי שהילדים ישננו "מה ששנוא עלייך על תעשה לחברך", אמרות שפר במלוא מובנן, כמה חשוב שילדים רכים יפנימו אותן...
אבל לא זה ולא זה, אז אולי ירושלים, עיר הנצח היהודית, אולי הכותל, שריד בית מקדשנו? אולי תצלום של המושבה מגדיאל שקמה מן החולות והפכה להוד השרון, אדמותיה נקנו מהשייך אבו קישק ומספר משפחות עלו ב-1924 ובנו בה את צריפיהן, והיא קבלה את שמה מהמילה מגד-מתק טוב, פרי טעים. אבל גם לפני שנים אלה ישבו בה יהודים ועבדו עבור הטורקים במסילת רכבת, ברעיית בקר.יש לי תצלומים מאותן שנים.
אבל לא. האישים שניבטו אלינו, שמישהו טרח להטמיע את דמותם בקרב הילדים הרכים הם:
שמעון פרס, יצחק נבון,
גולדה מאיר, ודוד בן-גוריון.
ניסיתי למצוא הקשרים - פרס ונבון היו נשיאים, אבל גולדה ובן גוריון לא, בן-גוריון, גולדה ופרס היו ראשי ממשלה, אבל יצחק נבון, לא.
אז מה הקשר? ככל שחשבתי על כך, הגעתי למסקנה שכנראה מנהלת בית הספר התחנכה על ברכי
מפלגת העבודה, על אישיה, עסקניה, מוציאיה ומביאיה. פרס היה עוזרו של בן-גוריון וכך יצחק נבון, וגולדה? המנהלת החליטה לשלב את המין היפה...
כריכים עם נקניק
תמהתני מדוע לא מצאה לנכון לשים כבר (אם בחרה לשים תמונות) את תמונתו של חיל אמיץ וגיבור כמו רועי קליין, שמסר נפשו במודע כדי שאחרים יחיו, או שרה אהרונסון שמתוך מסירות נפש הקימה את ניל"י, כדי לגרש את הטורקים מהארץ, ומסרה נפשה על עם ישראל...
אבל אם כל ההצעות הנ"ל הן בגדר ה-לא, אזי הצעה יותר קולעת, להמשיך את תמונות מקבלי הפנים מקרב השמאל - אפשר ללכת על שרי חינוך:
שולמית אלוני,
יוסי שריד,
יולי תמיר, או יושבי ראש של העבודה למן,
שלי יחימוביץ' ועד
עמרם מצנע... הצעות יש למכביר.
ועוד חידוש בבית הספר יגאל אלון.. באחת מכיתות א', אחת התלמידות רגישה לחלב. לפיכך נאסר על כלל התלמידים להביא כריך לארוחת עשר בבוקר עם מוצר חלבי כלשהו. כמו-כן נאסר לאפות עוגות חלביות לימי הולדת ומסיבות.
ההצעות היו להביא כריכים עם נקניק, ואם ילד אינו מתלהב מכך כבר על הבוקר, לילדה גם יש חונכת השוהה איתה בכיתה כדי לפקח שלא תאכל מוצר חלבי.
וסתם שאלה. אם לומד בכיתה ילד נכה על כסא גלגלים, האם יידרש מכלל הכיתה לפקוד את
יד שרה ולהצטייד בכסאות כאלה?
יאמרו צריך להזדהות וכו' אבל מאידך זה מכביד ולא הוגן כלפי כלל התלמידים. אבל כבר כתבתי שבית הספר ממוקם במקום של יפי נפש, ואני, עניינים כאלה גדולים עלי.
תמונה של יגאל אלון שעל שמו בית הספר, איננה. ציטוט חשוב מדבריו: "עם אשר אינו יודע את עברו, הווהו דל, ועתידו לוט בערפל".