|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
פנים חדשות לקולינריה הישראלית
|
השנה החולפת חוללה מהפך בלא מעט מהמסעדות היהודיות בארץ, ובמקום גפילטע-פיש או חמין שהן נהגו להגיש בעבר, הן מגישות, בכורח השעה, אוכל איטלקי או סיני. וחוץ מזה, מרקיז, מחיריהן זינקו לשחקים ואפשרו רק לגרגרנים ליהנות מאוכל הגורמה בהן
|
הצ'ולנט של פעם. אאוט [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
שנת תשע"ה, שחלפה זה עתה, הצעידה את הקולינריה היהודית הרחק מאחורי הקולינריה הכלל-עולמית. מסעדות ברוח בית אימא ואבא שוב אינן מדברות אל ליבו של הסועד הישראלי המצוי, ובמקום הגפילטע-פיש או הצ'ולנט של פעם, הוא מעדיף את הסטייק והפסטה. בעטיו של המצב החדש שנוצר, נאלצו לא מעט מסעדות יהודיות להסב את נוסח-מטבחן המסורתי לנוסח קולינרי כלל-עולמי - סיני, איטלקי, יווני או טורקי. אפילו לחומוס, לטחינה ולפלאפל אבדה זה מכבר העדנה שהייתה, ואת מקומם תופסים בחדווה הצ'יפס והשניצל, עם קטשופ בצד. גם חלומות-נעורים בעבר, נוסח "מה תרצה להיות כשתגדל", עוטים בהווה פנים חדשות. מסתבר שהצעיר הישראלי המצוי כבר איננו חושק להיות מהנדס, עורך-דין, או רופא. את מקומם תופס שף-צמרת, שבעבר רק נדחק לפינה כטבח. מודל לחיקוי בחירה שכזו איננה בכדי. יש משכורת שמנה וקורצת, בצירוף תהילה של מעל ומעבר. שמות כמו שאול בן אדרת, מאיר אדוני, רפי כהן או אהרוני, הפכו זה מכבר למודל של חיקוי עבור הצעיר הישראלי המתבגר, שמשאת-נפשו הכמוסה הינה רק להצליח כשף. אך מאחורי הקלעים התמונה היא שונה בתכלית. עיסוק קולינרי הוא הימור מסוכן, בדומה לחמין: אתה יודע, אומנם, מה נכנס לתוכו, אך מה שיוצא מקרבו לבסוף הוא חידה. המסקנה, כמובן, הינה חד-משמעית: עיניים גדולות עלולות להזיק. ולבסוף אין מנוס מגילוי האמת: ארוחת-מסעדה היא מיזם די יקר, ורק מי שהכסף מצוי בכיסו - ירשה לעצמו להיות גרגרן. לסועד המצוי, לעומת זאת, נותר לקוות שהאוכל יוזל, בסופו של דבר, כדי שגם הוא יוכל ליהנות כמותו.
|
תאריך:
|
27/09/2015
|
|
|
עודכן:
|
27/09/2015
|
|
ראובן לייב
|
פנים חדשות לקולינריה הישראלית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
רוזה מאשדוד
|
27/09/15 17:31
|
|
2
|
|
אהרון שחר
|
29/09/15 21:50
|
|
נדמה שרק נושא אחד עמד בימים האחרונים על הפרק במדינת ישראל המיוזעת: החתונה, בה' הידיעה. יסגרו את המרחב האווירי? לא יסגרו את המרחב האווירי! הנה בר, עושה טיפול פנים! הנה החתן המאושר בחדר כושר! זה כדי שהוא ייכנס לחליפה - אגב, הנה החליפה! הפועלים מקימים את החופה, הם ניסו לגרש את הצלם שלנו אבל הוא מסר את נפשו על קדושת הפפראצי והנה התמונות! הנה החברים של הזוג המאושר, גם הם מנסים לגרש אותנו! הם לא מצליחים! סידורים אחרונים לקראת החופה, רוצים הצצה? ואל תשכחו לבדוק את תפריט ארוחת הערב במסיבת הרווקות!
|
|
|
כישלון מינויים לתפקידים בכירים כמו יואב גלנט כרמטכ"ל וגל הירש כמפכ"ל, חושף למעשה את נגע הממשל הלקוי בישראל, המונע משרים האחראיים לביצוע המדיניות שבשלה נבחרו - לבצע את מדיניות זו.
|
|
|
בתיאור בריאת העולם שנברא ב-10 מאמרות אומר המדרש שבסיומה של הבריאה, דהיינו, בריאת האדם, נפל דבר:
|
|
|
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע (9.9.2015) כי דבריה של אישה בת 86, שנפטרה במאי 2012 מסרטן, שנאמרו בעל-פה בפני שלושה נוכחים ולפיהם ציוותה את דירתה לבני זוג שסייעו לה בערוב ימיה - הם צוואת שכיב מרע, חרף הפגמים הצורניים שנפלו בצוואה. השופטת אלה מירז נימקה את קביעתה בכך, כי דבריה של אותה אישה הראו שגמרה בדעתה שאמירתה זו שבעל-פה תהווה צוואה וכך גם באשר לתוכנה של האמירה.
|
|
|
"אם איש אינו יודע מה אתה עושה, איש אינו יודע מה אתה עושה שלא כהלכה". כך אומר סר ארנולד רובינסון, מזכיר הממשלה בסדרה "כן, אדוני השר". הבריטים כמובן התכוונו לשירות המדינה שלהם, המחזיק את כל הקלפים צמוד לחזהו, אך הדברים נכונים ביתר שאת לגבי שירותי ביטחון חשאיים - ובהם השב"כ.
|
|
|
|
|
|
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
|
|
|
דן מרגלית
השופט קפלן שחרר את השכל לאחר שהבין שהמשטרה מתאנה להשכל, ובכלל הוא נעצר באזור שהמשטרה ממילא חסמה ולא הייתה בו תנועה
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|