|   15:07:40
דלג
  יהונתן קלינגר  
עורך דין יהונתן קלינגר, עורך דין
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

חוף המבטחים שאבד

על סגירת הסדר Safe Harbor

על-מנת להבין את ההחלטה על סגירת ההסדר שאיפשר העברה של מידע בין אירופה לארצות הברית - יש להבין מהו ההסדר, מדוע נוצר וכיצד הוביל להשמדה עצמית
07/10/2015  |   יהונתן קלינגר   |   מאמרים   |   תגובות
השמדה עצמית

איסוף מידע לא הולם
הגילוי המרעיש כי ארצות הברית, באמצעות סוכנות הביון שלה, אוספת מידע על כל מי שאינו אזרח ארצות הברית בצורה ממשית ומוחשית, מתמדת, ללא כל ביקורת או פיקוח, עם יד חופשית על השרת, היה משהו חדש, שונה, שלא ממש הולם את עקרונות ה-Safe Harbor

ביהמ"ש האירופי פסל את הסדר ה-Safe Harbor
נחמה אלמוג
ההסדר להעברת מידע אישי לעיבוד מאירופה לארצות הברית אינו חוקי - כך פסק ה-ECJ בהחלטה החשובה ביותר שניתנה השנה בתחום הפרטיות, בעלת השלכות מרחיקות לכת לספקי שירותים מקוונים אמריקנים, בהם הענקיות פייסבוק וגוגל
לרשימה המלאה

בית הדין האירופי לצדק הכריע (5.10.15) ופסל את הסדר Safe Harbor שאיפשר העברה של מידע בין אירופה לארצות הברית (להחלטה, לחוות הדעת של היועץ המשפטי); כדי להבין את ההחלטה עצמה ואת המשמעות שלה לכל אחד מאיתנו, צריך קודם כל להבין מהו ההסדר, מדוע הוא נוצר, ואיך הוא הוביל להשמדה עצמית.

לכל מדינה יש חוקים משלה ותפישה שונה של זכויות שונות; לדוגמה, בעוד שבארצות הברית התפישה של אחזקת נשק היא זכות יסוד (התיקון השני לחוקה האמריקנית) וכמעט שלא ניתן להגבילו, הרי שבישראל חוק כלי הירייה מגדיר את הזכות של אדם להחזיק כלי ירי במקרים מסוימים, ומתלה אותו ברישיון. כך, בתרבויות שונות גילאי הנישואין שונים, גיל שתיית האלכוהול שונה, וגם גיל ההסכמה ליחסי מין שונה בין מדינה למדינה.

אבל לא רק דברים טכניים כמו הגיל הם שונים, אלא גם המהות של זכות מסוימת. לדוגמה שלנו קוראים "הזכות לפרטיות". את הזכות לפרטיות בישראל הגדרנו בצורה לא הכי טובה, סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מחזיק רשימה של איסורים שכל אחד מהם פוגע בזכות לפרטיות. באירופה, הדירקטיבה להגנה על מידע אישי מגדירה את המידע שאסור לעבד ללא הסכמה, ואת הדרכים לעיבוד המידע, ובארצות הברית התיקון הרביעי (והארבעה-עשר, במקצת) מגדירים את הזכות לפרטיות.

הזכות האמריקנית לפרטיות היא שונה במקצת: היא הזכות שהמדינה לא תתערב בעניינך. אכן, מספר דברי חוק אמריקניים מכירים בזכות לפרטיות מול תאגידים (לדוגמה, הסעיף שאוסר על פגיעה בפרטיותם של שוכרי קלטות וידאו) אולם הכלל הוא שהזכות היא מדינתית. יתר על כן, הזכות האמריקנית חלה על אזרחים בלבד.


הסדר Safe Harbor


הבדלי התפישה האלו הביאו לכך שבתחילת המילניום, כאשר החלו תאגידי האינטרנט לפעול, הגיעו המחוקקים האירופיים והאמריקניים להסדר, שנובע מהרצון של המחוקק האירופי להגן על אזרחיו: ההסדר אמר כי האירופים מכירים בכך שהחקיקה האמריקנית אינה טובה מספיק כדי להגן על האזרחים האירופיים, אולם אם חברות אמריקניות יתחייבו כלפי האזרחים, מרצונן החופשי, כי הן יחילו על עצמן עקרונות דומים לאלו הקיימים באירופה, הרי שהאירופים יואילו בטובם לאפשר את העברת המידע. להסדר הזה קראו 'Safe Harbor' והוא קיבל חסות של משרד הכלכלה האמריקני.

ההסדר עצמו כלל לא מעט תנאים להסמכת חברות אמריקניות, והשתנה לאורך השנים כך שיכלול רשימת תנאים להסמכה עצמית שבגדול כל עורך דין שעובד בתחום היה צריך להכיר וללמוד בעל-פה, כיוון שהם הבסיס למדיניות הפרטיות שהוא ניסח.

אחד העקרונות החשובים בהסדר הוא שקיפות: במסמך העקרונות ניתן היה להבין כי על כל מעבד מידע להחיל עקרונות של שקיפות, ליידע את האזרח מיהם האנשים שמקבלים מידע על אודותיו, ולאפשר לו למנוע העברה של המידע הלאה, וכדברי המשורר: "An organization must inform individuals about the purposes for which it collects and uses information about them, how to contact the organization with any inquiries or complaints, the types of third parties to which it discloses the information, and the choices and means the organization offers individuals for limiting its use and disclosure".

הבעיה החלה בשנת 2013, עם חשיפת מסמכי סנודן. הגילוי המרעיש כי ארצות הברית, באמצעות סוכנות הביון שלה, אוספת מידע על כל מי שאינו אזרח ארצות הברית בצורה ממשית ומוחשית, מתמדת, ללא כל ביקורת או פיקוח, עם יד חופשית על השרת, היה משהו חדש, שונה, שלא ממש הולם את עקרונות ה-Safe Harbor. מדוע? כיוון שלאזרחים האירופים לא הייתה אפשרות למנוע את קבלת המידע על-ידי סוכנות הביון.

לכן, אזרח אוסטרי בשם מקסימיליאן שרמס פנה לבית הדין וטען כי פייסבוק, אשר מחזיקה תאגיד אירי, כופה עליו להעביר את המידע לפייסבוק בארצות הברית, ובכך לחשוף את המידע שלו ל-NSA. בעוד שהתביעה עצמה נשמעת קיצונית: לעצור את העברת המידע בין אירופה לארצות הברית, היא עומדת בדרישות של האמנה האירופית שמחייבת כי העברת מידע תבוצע רק למדינות בהן יש הגנה מספקת על החוק; בהערת אגב, גם בישראל יש הגבלה דומה בתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), רק שכאן לאיש לא אכפת מכך.


משמעות ביטול ההסדר


בית הדין האירופי ביטל את הסדר ה-Safe Harbor לבינתיים, בלי תקופת הכנה, בלי צינון, בלי הערכות, פשוט קבע כי ההסדר בטל, שכן ההגנה אינה נאותה עוד.

מה המשמעות של זה עכשיו? בפועל, תאגידי ענק יאלצו להעביר את שרתיהם לאירופה אם הם ירצו להמשיך לעבוד עם אזרחי האיחוד האירופי; האפשרות השנייה היא שהם יצפצפו על החוק וימשיכו לפעול כרגיל. אנחנו, כישראלים, אולם, נהיה בבעיה. עד היום אנחנו היינו בין המדינות הראשונות שזכו להגדרה כמדינה שמגנה בצורה נאותה על הפרטיות, ובכך השתרשרנו אל אירופה ושמרנו על הפרטיות (שהייתה משורשרת ומותאמת לארצות הברית). כעת, עסקים ישראלים עוד עשויים להיות נדרשים גם להתאים את מדיניות הפרטיות שלהם לארצות הברית וגם לאירופה, וכל זאת למרות הסתירות הרבות.

עוד סוגיה שעשויה להתגלות היא שבישראל אנו נאבד את ההגנה הנאותה אם תתגלה תוכנית מעקב דומה ל-PRISM האמריקנית (ויש). הסכנה הממשית היא שהסגירה של הסדר Safe Harbor לא תזיז לפייסבוק ולגוגל: הן גדולות כבר כמו מדינה ולא זקוקות להגנה המדינתית. מנגד, עסקים קטנים שכן מפחדים מהרגולטור לא יצאו לפועל, רק בגלל הסיבה הזו.

פורסם במקור: Intellect or Insanity - יהונתן קלינגר (6.10.15)
הכותב הוא בעל תואר שני במשפטים ותארים ראשונים במשפטים וממשל, וסטודנט בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה בבר-אילן לקראת תואר שלישי. פעיל למען זכויות אדם בעולם הדיגיטלי וחברה חופשית.
תאריך:  07/10/2015   |   עודכן:  07/10/2015
יהונתן קלינגר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יש לקוות כי הפעילות הנמרצת של הצבא והמשטרה שהחלה אחרי רצח החפים מפשע ברחוב הגיא בדרך אל הכותל המערבי, ורצח ההורים לבית הנקין, תתגבר סוף-סוף על זורקי האבנים והבקת"בים. אלה פגעו קשות בציבור המתנחלים, ולא רק. לרוב תושבי ישראל יש כיום קרובי משפחה בדרגה זו או אחרת ביהודה ושומרון. בממשלה לא הבינו, או לא רצו להבין במועד, כי הדאגה של חלקים גדולים בציבור בישראל, לקרוביהם ולבני ביתם, כולל כמובן לאלה שבשכונות עוטף ירושלים, עלולה להפוך מהר מאוד לבעלת משקל ציבורי משמעותי. לכן ההשתוללות הפלשתינית שניעורה לפתע, הפעם גם בשם הדת, הדאיגה את כולם. ולא רק את אלה שמעבר לקו הירוק.
07/10/2015  |  מרדכי ליפמן  |   מאמרים
מיהו הפילוסוף הגדול ביותר בכל הזמנים? אפלטון? אריסטו? ניטשה? הילד הנודניק של קופת חולים כללית, והוא בכלל מצוייר. למה? כי הוא יודע לשאול למה.
07/10/2015  |  אהרון שחר  |   מאמרים
מידי פעם אנו שומעים את המנהיגים אומרים כי מילים הורגות, הן גורמות לאנשים תאבי נקם ורצח לעשות מעשים. על אחת כמה וכמה הסתה פרועה. אנו עדים כיום לתוצאות המפחידות של ההסתה, כאשר בודדים לוקחים את החוק לידיים, רוצחים בדם קר אזרחים טובים ושלווים, שאינם מתארים לעצמם שהם נועדו לפגישה בסמרה.
07/10/2015  |  שמעון זיו  |   מאמרים
כפי שעולה מהחלטות הקבינט המדיני ביטחוני וממקורביו של שר הביטחון, משה בוגי יעלון, לממשלה הנוכחית אין כוונה לצאת למבצע צבאי גדול לביעור קיני הטרור בירושלים ובגדה בסגנון "חומת מגן מספר שתיים".
07/10/2015  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
הידענים הכה חכמים, בעלי יכולת הניבוי הנודעת לכישלון, כבר החלו לפרסם מספרים של מיליארדים שהמדינה תפסיד אם ואם ואם...הם הרי מכירים היטב את טבע נפש אחיהם. ליהודים חשוב רק הכסף, ורק זה ידגדג אותם. אולי הם צודקים במידת מה, אך עד גבול מסוים. כי הרי ראשית המתנחלים בארצנו לפני מאה שנים ויותר, נטשו את בתי משפחותיהם, אוניברסיטאות בהם למדו, והחליטו לעלות לציון. המדינה נוסדה רק בזכות צניעותם, הסתפקותם במועט, ומלחמתם במחלת המלריה שפשתה ביניהם, עמדו בגבורה וסיקלו אבן אחרי אבן, וכבשו את האדמה החרבה בזיעת אפם.
07/10/2015  |  עליס בליטנטל  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il