דן מרידור. יליד 1947, ישראל. נשוי, אב לארבעה.
בשנים 1967-1965 שירת בצה"ל בחיל השריון, בעל דרגת סרן במילואים. בוגר לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1973 החל לעסוק בעריכת דין כעצמאי. בשנים 1984-1982 שימש מזכיר ה
ממשלה בממשלותיהם של מנחם בגין ו
יצחק שמיר. מ-1984 מכהן כחבר כנסת מטעם הליכוד. בשנים 1988-1984 (בכנסת ה-11), שימש חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת החוקה, חוק ומשפט. כמו כן שימש יו"ר ועדת המשנה לתפישת הביטחון ויישומה ויו"ר ועדת המשנה לחקיקת ביטחון.
בשנים 1992-1988 (בכנסת ה-12) כיהן כשר המשפטים. בשנים 1996-1992 (בכנסת ה-13) כיהן כחבר כנסת ושימש חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדת האתיקה של הכנסת. כן שימש חבר בוועדה לבחירת שופטים. בשנים 1996-1994 שימש מ"מ יו"ר ויו"ר מועצת המנהלים של
מוזיאון ישראל. ב-1996 (בכנסת ה-14) מונה לשר האוצר בממשלת
בנימין נתניהו. ביוני 1997 נאלץ להתפטר מתפקידו, לאחר שנותר בדעת מיעוט בעמדותיו בממשלה, ובעקבות שורה של מהלכים מצד נתניהו - שגרמו לערעור מעמדו של מרידור, בליכוד בכלל וכחבר ממשלה בפרט.
בשנות פעילותו נחשב מרידור לאחד ממבקריו הקבועים של נתניהו. הוא ביקר את החלטת נתניהו להופיע במקום הפיגוע באוטובוס קו 5 בתל אביב. ביקר בחריפות את ראש הממשלה נתניהו בגין חלקו בפרשת בראון וביקר את החלטותיו בפרשת
חאלד משעל. מרידור תמך בהסכם חברון ובפעולות להגשמת
הסכם אוסלו. בתפקידו כשר אוצר, הצליח מרידור להוביל קיצוץ בסך 7.2 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה - אך זאת במחיר של גידול באבטלה.
במאי 1999 לכנסת ה-15 ברשימת מפלגת המרכז. מונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. באוגוסט 2001 מונה לכהונת שר בלי תיק בממשלתו של
אריאל שרון. מונה על-ידי ראש הממשלה לטפל בשרותים הביטחוניים. כיהן בתפקיד זה עד פברואר 2003.
מרידור עזב את המערכת הפוליטית לטובת פעילות במערכת המשפטית, כעורך דין. כמה מידידיו בצמרת המשפטית ניסו להציג את מועמדותו לכהונת שופט בית המשפט העליון, אך מועמדותו נמנעה בשל העדר כישורים ומחמת זהותו כאיש פוליטי.
בחודש נובמבר 2008 הצטרף מחדש אל תנועת הליכוד. הוא התמודד וזכה להיבחר במקום 17 ברשימת הליכוד לכנסת ה-18.
בממשלה ה-32 מונה לכהן בתפקידים:
סגן ראש הממשלה והשר המופקד על שירותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית.
