|   15:07:40
דלג
  יצחק מאיר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

עושר גדול בתיבה קטנה

עיקרו של המענה הוא כי האביב הגיע ועימו יפה השעה לפגישת דודים, אבל הרדוקציה של האהבה ל"שורה התחתונה" האומרת רק מה שניתן לבירור במבחן התוצאה המצמצם את העולם ומונה אותו כאילו אין גם לתוצאה אחרונה תוצאה שתבוא אחריו, היה הופך את שיר השירים לפתק בו היו תיבות ספורות אומרות מה הוא כל הסיפור
22/10/2015  |   יצחק מאיר   |   מאמרים   |   תגובות
הפואטי אינו סגנון בלבד [צילום אילוסטרציה: AP]

מהלך לו אדם בשבילי הלשון ופוגע במבנה לשוני כגון "אִם-לא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְֽאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת-גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִֽים" (שיר השירים א', ח') ואומר כי המשורר שיכול היה לומר בפשטות "אִם-לֹא תֵדְעִי הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְֽאִי בְּעִקְבֵי הַצאן" הוסיף תיבות "לָךְ" כי דרך השיר בתוכנה דורשת דרך השיר בלשונה, ו"תֵדְעִי לָךְ" הוא פואטי יותר מ"תֵדְעִי" וזה כל עניינו. הוא יודע עם זאת כי הפואטי אינו סגנון בלבד. מי שצעק נוכח חוליה של אחותו האהובה, "אֵל נָא רְפָא נָא לָֽהּ" (במדבר י"ב, י"ג) אכן הוסיף פעמיים תיבת "נָא" הפואטית ל"אֵל רְפָא לָֽהּ", התפילה הפרוזאית העניינית, אבל לאמת שינו התוספות הפואטיות הקטנות האלה את התפילה עצמה, את עומקה, את עוצמתה, את כוח תחינתה.

השירה אינה מיפה את האמור, אלא אומרת משלה מה שרק היא יודעת לומר. ועדיין, תוהה ההולך בשבילי הלשון מה אומר "תֵדְעִי לָךְ" מה ש"תֵדְעִי" לבדה לא יודעת לומר?

'שיר השירים' המושרה פואטיקה מ"יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שם א', ב') ועד "הָרֵי בְשָׂמִֽים" (שם ח', י"ד), כולו, כל תיבה וכל פסוק וכל פרק שבו, שופע תיבות ייחוס "לָךְ", ו"לְךָ" ו"לֽוֹ", ואינו אומר באמצעיתן אלא את השירה שבו שאינה מעלה ואינה מורידה אם מודדים אותה על-פי קנה המידה של טיב המידע שהיא מוסרת.

טול את דו השיח הנאה הבא בין האהובה לדודה, "עָנָה דוֹדִי וְאמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָֽךְ.כִּֽי-הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לֽוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָארֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵֽנוּ. הַתְּאֵנָה חָֽנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים׀ סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לכי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָֽךְ" (שם, ב', י'-י"ג).

עיקרו של המענה הוא כי האביב הגיע ועימו יפה השעה לפגישת דודים, אבל הרדוקציה של האהבה ל"שורה התחתונה" האומרת רק מה שניתן לבירור ב"מבחן התוצאה" המצמצם את העולם וגם מונה אותו כאילו אין גם לתוצאה אחרונה תוצאה שתבוא אחריו, היה הופך את שיר השירים לפתק בו היו תיבות ספורות אומרות מה הוא כל הסיפור, ולא זו בלבד, אלא מהו כל הסיפור שאינו מעניין יותר מאין ספור סיפורים שאיש לא מספר אותם כי אין בהם יותר מאשר שורה תחתונה.

ההלך הזה בשבילי הלשון, היה בוודאי אומר לנפשו כי אשרי השפה שהייתה רגישה וחכמה להוסיף ללשונה את מילות הייחוס ולו מפני שהן פריטי מלבושי לשון נאים לשירה שאינה עוטפת את גוף הדברים אלא רואה בהידורם הידור מאציל. אבל בטרם ייוותר עם התפעלותו, הוא תוהה שמא יש בה בשפה היודעת את סוד מילות הייחוס הפואטיות, בינה יתרה שאינה מסתפקת באסתטיקה בלבד אלא מקנה, במשורה זהירה, גם תכנים שאילו נאמרו בפירוט היו נעלמים מעיני הקורא מרוב מלל.

הוא היה מגלה כי בשעה שהאהובה אומרת לדודה "בְּרַח דּוֹדִי וּֽדְמֵה-לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָֽאַיָּלִים" היא לא רק מתפייטת אלא אומרת לו, לא "דְמֵה לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָֽאַיָּלִים" אלא דְמֵה-לְךָ, בעיניך שלך בלבד. לא צבי אתה ולא עופר אילים אתה, ולא כאחד מהם אתה דומה, אלא לְךָ, אך לְךָ, שמורה חוויית החופש והדרור מן האהבה כמו באהבה, ואני אומרת דְמֵה-לְךָ כדי לומר לך בכאב "בְּרַח דּוֹדִי", ובעיניי אתה נעלם לְךָ בהרי הבשמים הרחוקים. הסיפור הוא אחר וה"לְךָ" ב"דְמֵה-לְךָ" מצטרף כנאמן לשנותו.

ההלך יגלה כי מנהג הלשון בתורה הוא גם להוסיף תכנים מוכמנים באמצעות תוספות הייחוס. כשרבקה האם הארכי מתכננת גורלות בנה אומרת ליעקב "הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶֽךָ. וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח-לְךָ אֶל-לָבָן אָחִי חָרָֽנָה" (בראשית כ"ז, מ"ב-מ"ג), היא לא אומרת לו רק "בְּרַח", פרוזה שהייתה מספיקה 'להעביר את המסר' - בלשון הבריות בימינו - אלא "בְּרַח-לְךָ", עשה מה שקשה כמו כל גלות מבית אבא, אבל מה שטוב לְךָ, לא לי, שנפשי תתייסר ייסורי אם נעזבת בהיעדרך. אני את ייסורי אשא ובלבד שהבריחה תניב ברכה לְךְָ הסיפור, בזכות ה"לְךָ" הצנוע, מתרחב.

בלק בן צפור ששכר את בלעם בדמים מרובים לקלל את ישראל וגילה פעם אחר פעם לתדהמתו כי המכשף הנודע פותח פיו לחרף ונמצא מברך, משלח את שכיר חרב הנבואה שלו לארצו ואומר, "וְעַתָּה בְּרַח-לְךָ אֶל-מְקוֹמֶךָ, אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ ה' מִכָּבֽוֹד" (במדבר כ"ד, י"א).

"בְּרַח" לא היה מספיק לבטא את האכזבה, את הבוז, את האשמה כי האשמדאי הזה אינו גובה דמים אלא לטובת ביצעו. "בְּרַח" בלבד היה עשוי להתפרש כאילו בלק מאיים להיפרע, לרדוף, אולם לא, הבוז רעיל יותר מהנקם, זהיר יותר, מכיר בעובדה כי אחר הכל אפילו מלך אינו יכול לדעת לבטח אם המכשף הכושל לא יתעשת ויכיש את רודפו.

שוב ה"לְךָ" הקטון הוא כאן להעמיד את הסיפור באור נוסף. ההוראה, הפרוזאית לחלוטין, "שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרו אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר י"ג, ב') לא הופכת לשירית בגין השימוש ב"לְךָ". היא שומרת עליה על דרך הלשון ונזקקת לה מפני שהיא מבקשת לומר, כך מפרש גם רש"י, "שלח לך - לדעתך, אני איני מצווה לך, אם תרצה שלח". לא סגנון אפוא. גם, אבל סגנון כדי להטעים תוכן שמתוך סגנון אחר לא היה מתבהר.

גם על הנביאים חביבה דרך הלשון הזאת. "חֹזֶה לֵךְ בְּרַח-לְךָ אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה וֶאֱכָל-שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵֽא" (עמוס ז', י"ב) אומר המלך אמציה אל עמוס. הוא לועג לו לנביא, לועג לנבואתו, ובתיבה לְךָ הוא מוסיף חמלה לועגת על חמלה מדומה כאומר, אתה בודד, ונבואתך מבודדת, ואמת שאתה מדבר בשמה בדויה, "וּבֵֽית-אֵל לֹֽא-תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא כִּי מִקְדַּשׁ-מֶלֶךְ הוּא וּבֵית מַמְלָכה הֽוּא" (שם, י"ג).

אין לך מקפיא דם יותר מאשר איום כוחני המושמע בלשון פואטית. כינורות ביד שליטים עריצים דומים כחבלי תלייה המתחזים כמיתרים. נורא. מלכים הרואים בנביאים אוכלי לחם חינם אבל מפחדים מפניהם פחד קיומי, מלאים את פלטריני דברי הימים, ואייהם, והנבואה של מי שנלקח מאחרי הצאן להינבא אל ישראל, היא בפלטרין כ"ד הספרים והינה הינה בתוכנו.

גם לשון חכמים, במשנה ובתלמודים, שומרת על ליווי פעלים במילות ייחוס. דרך הלשון ארוכה. עד ימינו היא הולכת. זקני דין המעלים את הכהן הגדול לעליית בית אבטינס ללמוד שם סודות עבודת יום הכיפורים, נפטרים ממנו"... והשביעוהו ונפטרו והלכו להם ואמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו" (משנה יומא א', ה'). בני סלמאי הנתופתי אינם נכנעים לגזירה האוסרת הבאת עצים למערכה בבית המקדש, עשו מבדי העצים סולמות להביא גוזלות מקיניהם להערים על הבידוק של המאבטחים הרומאים "והניחו על כתפיהם והלכו להם" (תענית כ"ח, א') כאילו מעשי תמימים בדרכים.

במגילת תענית הנכתבת מאוחר יותר כתוב על ימי הבצורת, "... והתפללו ולא ירדו גשמים וכיון שראו שיצא רב אדר ולא ירדו להם גשמים הלכו להם אצל חוני המעגל אמרו לו התפלל וירדו גשמים" (מגילת תענית א' ה'). עד ימינו אלה לא נחה דרך הלשון הזו ורבי יקותיאל הלברשטאם שנפטר בקריית צאנז שבנתניה בשנת 1994, כותב בספרו 'דברי יציב', "וכלך לך מדרך עקלתון זה שרבים יכשלו בו".

והינה שב אותו הלך דמיוני המהלך בדרכי הלשון מימינו אלה לימיו של אברהם אבינו וקורא "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶֽךָּ.וְאֶֽעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָֽה" (בראשית י"ב, א'-ב'), ופוגע בדרכו ברש"י שאינו אומר כאן", לדעתך, אני איני מצווה לך, אם תרצה שלח", כפי שאמר ב"שְׁלַח-לְךָ" אלא זאת הפעם הוא אומר "להנאתך ולטובתך". אין קיבוע. הלשון מתפרשת לפי עניינה לא רק לפי תיבותיה ומילותיה.

המסרים המוכמנים בה פעם הם 'איני מצווה עליך' ופעם הם 'לטובתך', פעם הם בחירה, פעם הם גורל. "שְׁלַח-לְךָ", היא בחירה. לֶךְ-לְךָ - גורל. והכל לְךָ, אישית. הבחירה לְךָ פרוזאית, באחריותך הגמורה האישית, וה"לֶךְ-לְךָ" מ-וה"לֶךְ-לְךָ" אל, עזיבת קן הארץ שלך הנושנה, המולדת הננעלת שלך, בית אביך מולידך שלך, וההליכה שלך, לבדך, מכוחך, "אֶל-הָארֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶֽךָּ" הכל בתיבת הפלא הקטנה העמוסה לְךָ, כל הימים, עד הנה ועד כל הימים שיבואו.

תאריך:  22/10/2015   |   עודכן:  22/10/2015
יצחק מאיר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דִּבְרֵי חָכְמָה וּבִינָה הֵם כִּפְנִינָה
22/10/2015  |  אברהם הללי  |   מאמרים
במועצה האזורית עמק יזרעאל כ-40 ישובים מסוגים שונים. קיבוצים, מושבים, ישובים קהילתיים ועוד. שניים מהם הם ישובים של בני מיעוטים. אחד האלמונים שבהם והפחות מוכר הוא הכפר הבדואי סואעד חמידה (יש הכותבים סוואעד חמירה), הממוקם במערב הגליל התחתון מדרום לשפרעם בן הישובים הרדוף ועדי.
22/10/2015  |  אלי אלון  |   מאמרים
לאחרונה הוקמה ועדה בראשות השופטת בדימוס הגברת עדנה ארבל, ומטרתה לגבש אמצעים להגנה על הציבור ונושאי המשרה בשירות הציבורי, מפני פעילות ופרסומים פוגעניים. הדבר חשוב ביותר, ובהמשך אפרט מהן דרכי הפגיעה וכיצד להתגבר עליהן.
22/10/2015  |  שמעון זיו  |   מאמרים
בעוד מספר ימים, ב-29 באוקטובר, יציינו תושבי כפר קאסם אירוע דמים כואב, שפקד את כפרם לפני 49 שנים. אני מוצא לנכון להחמיא למערכת החינוך, שבתוכנית הלימודים באזרחות מוקדש פרק להרג המיותר, שבוצע על-ידי מפקדים וחיילים במשמר הגבול בכפר קאסם.
22/10/2015  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
הרתעה הינה הנדבך הראשון של תורת הביטחון הישראלית. היא כשלה, כנראה, בכל מלחמותינו - פרט למלחמת סיני (אוקטובר 1956) ולמערכת שלום הגליל (יוני 1982), שהיו מלחמות יזומות - ולא רק במלחמותינו בטרור.
22/10/2015  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il