אין להכחיד שבברנז'ה הקולינרית מצליח שף הצמרת,
שאול בן אדרת, לתפוס מקום מכובד ביותר. עובדה ששלוש מסעדותיו הוותיקות - "קימל", "קימל בגלבוע" ו"התרנגול הכחול" - זוכות כבר שנים לביקורות אוהדות על הגסטרונומיה המוצלחת שמוגשת בהן.
אלא שלעומת רישומן המרשים של שלוש המסעדות האלה.- התגלתה לנו, לרוע המזל, מסעדתו הרביעית ובת הזקונים של השף המוביל כברווז מדדה. הדברים אמורים ב"מיסטר ומיסיס לי", מסעדתו האסיאתית, החדשה יחסית, של בן אדרת, הממוקמת בקומת הגג של המרכז המסחרי שבפארק צמרת התל אביבי, ברחוב ניסים אלוני 10.
את ההשראה לשמה של המסעדה קיבל בן אדרת מזוג מסעדנים יפאני, ששבה את ליבו במהלך ביקורו בארץ השמש העולה. מוקסם ממסעדתם הקטנה של בני הזוג - החליט בן אדרת להעתיק את סגנונה האסיאתי למסעדתו התל אביבית. כמוה ממש היא בעלת מראה מינימליסטי, של אולם קטנטן, בעל מספר מצומצם של שולחנות, שבחזיתו משתרעת מרפסת מרווחת.
הארוחה העסקית, שהלכנו עליה, הבטיחה מראש גדולות ונצורות, כשהיא כוללת חמש מנות ראשונות מוגשות לשולחן, מנה עיקרית לבחירה וקינוח. המנות הראשונות כללו סלט פאפאיה תאילנדי, סלט כרובית פריכה, אגרול צמחוני, דים-סאם של עגל, וסשימי-סלמון. הסלטים לא הלהיבו אותנו. האגרול נטף שמן כולו, ורק הדים-סאם היה המתאבן היחיד שערב לחיכנו.
במלוא כיעורם
מן המנות העיקריות בחרנו בשיפוד-בקר, עם תוספת של אורז. בלשון-המעטה לא הצטיינה המנה בטעמה. גם נודלס הבקר - בחירתה של בת הזוג - לא הצליחו להוציא אותה מגידרה. על הנייר הן אמורות היו להכיל אטריות-ביצים, קארי ירוק, בצל, פטריות שחורות וספגטי-קישואים. בפועל היה זה "מישמאש" בלתי-מזוהה. לרוויה לגמנו סודה צוננת.
מאוכזבים למדי, כבר לא ציפינו לגדולות ונצורות בקינוח. ואומנם, כקוטן הציפיה היה גם גודל האכזבה. בת הזוג הזמינה פניני-טפיוקה, מתוך היכרות עם הקינוח הזה במסעדת האחות, "התרנגול הכחול", שמעולם לא הכזיב אותה שם. אלא שמשום מה נגזר עליה הפעם לנחול אכזבה מרה. פניני הטפיוקה התגלו כאן במלוא-כיעורם. הם טבלו בעיסת-קרח גרוס ודביק, שהבליעה את טעמם החמצמץ של פירות העונה בחלב-קוקוס, ששחו בצלחת. גם האספרסו הכפול, שהוגש בצד הקינוח, לא היה במיטבו. מוצלח הרבה יותר, לעומת זאת, היה פונדנט השוקולד, שבו בחרתי אני, וטעמו היה ממש משובח.
על הארוחה הבלתי-מוצלחת הזו שילמנו 350 שקל, כולל תשר של 10% לשרות די אדיב. את "מיסטר ומיסיס לי" לא יכולנו לזכות ביותר מ-5 מתוך 10 נקודות של הסולם הקולינרי שלנו. איך אומרים בשפת בית הספר? מספיק בקושי!.
