|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
אברהם לוי והרצל חקק בבית הסופר [צילום: תפארת חקק]
|
|
|
שירה רגישה - הלב נידף ברוח
|
|
שירתו של אברהם לוי מחוברת למקורות, למדרשים על ארץ ישראל ● לפנינו שירה אופטימית, שורשית, מחוברת לזמן ולמקום, ויש בשירתו הרבה חיוניות ארץ ישראלית, שמבשרת יצירה אמיתית, כמעין קולח, נחל מיובלי הצפון המבורך
|
|
|
[צילום: תפארת חקק]
|
|
|
|
|
אברהם לוי, איש כרמיאל, והלב מתרחב לקרוא שירה שכולה ניסיון חיים, מרחבים ונופים מן הצפון, שירה שנכנסת אל הלב. שירתו של אברהם לוי כל כולה צופה לבית ישראל, שירה של התבוננות.
האדם נושֵׂא עיניו
אל השָמים שמעליו.
ובהמשך לבו רואה ללב העולם:
האדָמה מתפללת
אל האל מתחנֶנת.
ומי כמוהו חש את הצורך בישועה:
חג לאדם, לאדמה
כי באה גאולָה - עמוד 13.
שירה שהיא התבוננות, שירה שהיא מסע אחר הרובד הנגלה של העולם, כדי להבין מה הלקח, מה מוסר ההשכל לאדם. בספרו הקודם כתב אברהם לוי: "עד היום החוה והאדם / מחפשים עוד בעודם / את הפרי ממנו שאפשר / לאכול ולחיות לעולם".
החטא הקדמון לא תם, על-פי משנתו של אברהם לוי, החטא טבוע בלב האדם, לבקש את החיים ואת הנצח, והצירוף המיוחד שלו: "מחפשים עוד בעודם".
כמו מבליט את הארעיות מצד אחד - ומצד שני את הרצון לבקש יותר, לבקש עוד, מעבר לגבולות האדם. האדם מבקש לעבור את הגבולות.
מסכם אברהם לוי באותו שיר: "אפשר לכתוב כפליים / על בן האדם והחיים / גם אם תכתוב פעמיים / החיים הם אותם חיים".
עיניו של אברהם לוי צופיות בעוצמה רבה על הגליל, על הטבע, על הגשם - והוא מנסה להבין את הצופן המיוחד של מפתח הגשמים, של היופי שבצפון.
בספרו החדש הוא כותב:
ואֲמירֵי האילָנות
יתנשאו מעל הַגגות
ומעל ראשי האנָשים
כי כרמיאל
שבגליל
היא מתנַת האֵל - עמוד 81
את הרי הגליל הוא עוטף ברוח קודש מיוחדת - וכך כתב גם בעבר: "רוח מרחפת על הרי הגליל".
אברהם לוי כמשורר חש כחלק אורגני מן הטבע, מן הגליל: "על ההרים מרחפות הרוחות / בודאיות זורמים מי הגשמים / הנשר מרחף ברקיע / הציפור עפה לה בין העצים".
מי שקורא בשירי הטבע שלו סופג אהבה אמיתי לטבע, לצמחים, לנחלים - ואתה חש שהוא מחובר בכל נימי נשמתו לאדמה הזאת כבן הארץ הזאת - הוא כותב:
"שיחי הזעתר והמרווה שמוגן
את ריחם לנשום ניתן
החצב מגביה ומביט מעל כולם משקיף" (עמוד 42).
אפשר לומר שהוא ממש מאניש את הצמחים וחש אותם כחברים שלו ליקום. התיאור של החצב המגביה ומביט מעל כולם, יוצר רושם שהמשורר מדבר בשפת הצמחים, מבין לליבו של החצב הרוצה כמוהו לצפות בנפלאות הבריאה, להשקיף ולהתפעל. תיאור מרגש ונפלא במיוחד.
שירתו של אברהם לוי מחוברת למקורות, למדרשים על ארץ ישראל. לפנינו שירה אופטימית, שורשית, מחוברת לזמן ולמקום, ויש בשירתו של אברהם לוי הרבה חיוניות ארץ ישראלית, חיוניות מבטיחה שמבשרת יצירה אמיתית, כמעין קולח, נחל מיובלי הצפון המבורך.
|
|
שירתו של אברהם לוי המשורר מכרמיאל, ספר שירים חדש, נידף ברוח, 2015, 93 עמודים
|
|
| תאריך:
|
03/11/2015
|
|
|
עודכן:
|
03/11/2015
|
|
הרצל חקק
|
|
שירה רגישה - הלב נידף ברוח
|
|
|
לשלושה אירועים בולטים בעת האחרונה מסוגלות גבוהה להשפיע על מעמדה והחלטותיה של חיזבאללה בלבנון. כתבה זו בוחנת את השפעתם האפשרית של אירועים אלו על התנועה.
|
|
|
|
|
על הכביש המתפתל בין עכו לצפת שוכן כמעט לבדו מושב אמירים. בתי המושב נעלמים בין צמרות העצים, ושני צבעים שולטים בנוף הקדמוני: כחול וירוק. הירוק בולט עוד יותר על-רקע היותו של אמירים מושב "צמחוני טבעוני עם זיקה אקולוגית"; תקנון המושב, שהוקם בשנות החמישים ויושב על-ידי גרעין טבעוני-צמחוני, קורא לציבור התושבים והמבקרים "להימנע משימוש במוצרי בשר ודגים ומגידול ושימוש מסחרי בבעלי חיים בכל הכפר". בנוסף, מתבקש הציבור למחזר אשפה ומים, להימנע מריסוס ולא לעשן בשטחים הציבוריים. התושבים ברובם גם נמנעים משימוש במוצרי טואלטיקה וטיפוח תעשייתיים ומעדיפים מוצרים טבעיים, כולל מוצרי רפואה טבעית.
|
|
|
|
|
השופטת: יעל אבירם, בית משפט השלום בחיפה
|
|
|
|
|
מבין כל המקורות המזהמים האנושיים, השימוש בתחבורה הוא הגורם המזהם השני בחשיבותו אחרי ייצור חשמל, והוא אחראי ל30-20 אחוז מפליטת גזי החממה. פחמן דו-חמצני (CO2) הוא הגז המזהם העיקרי שפולטים הרכבים שלנו לאטמוספרה. בנוסף, כלי רכב מבוססי דלק הם הגורם העיקרי לפליטה של תחמוצות חנקן והגורם השני בגודלו בפליטת חלקיקים מזהמים שאינם גזים. הנתונים מדברים בעד עצמם. צריך למצוא דרך להפחית את ההשפעה השלילית של כלי הרכב שלנו.
|
|
|
|
|
ב-9 ספטמבר 2015 פורסם דוח מבקר המדינה על אודות המוכנות החסרה של ישראל לשעת חרום בעת אירועים מלחמתיים, ביטחוניים ואחרים, כמו אסונות ופגעי טבע. הדוח החדש, שנוסף לסדרת הדוחות בנושא זה, מבקר את הממשלה ביחס לשורה ארוכה של מחדלים קשים בתחום ההיערכות לחרום, וביניהם בעיקר: "בעיות קשות של ארגון והסדרה מערכתיים של הטיפול הלאומי בעורף"; "היעדר הסדר חקיקתי מקיף לטיפול בעורף", המהווה "ליקוי חמור"; "אין סמכויות לגוף כלשהו לאכוף על הרשויות המקומיות הנחיות בנוגע להיערכות לחרום"; וכן נאמר בו ש"לא נקבע מי הגורם האחראי לטפל בעורף בעת שמתרחש אירוע חרום". כל הטענות הקשות והנכונות הללו, כמו רבות אחרות המוצגות בדוח - פרטניות יותר, אך נוקבות לא פחות - הועלו כבר בעבר. אולם הביקורת של המבקר, כמו גם של מומחים רבים בנושא, לא הביאה עד כה לטיפול מערכתי מקיף בסוגיות אלה. מכאן השאלה: האם ישראל, תשע שנים לאחר כשלון העורף במלחמת לבנון השנייה, אכן אינה מוכנה לשעת חרום?
|
|
|
|
|
