|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מקוצץ תקציבית. הגן הבוטני בירושלים [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]
|
|
|
לא נעים לראות גן בוטני סגור
|
|
משרד החקלאות ופיתוח הכפר צמצם כמעט לחלוטין את התמיכה התקציבית בגנים הבוטניים, ועבודה של עשרות שנים עלולה לרדת לטמיון
|
|
באופן מפתיע וללא הודעה מוקדמת קיבלו בשבוע שעבר הגנים הבוטניים ידיעה דרמטית בדבר קיצוץ של 95 אחוז בתקציבם לשנת 2015 - תקציב שאמור להגיע אליהם על-פי חוק הגנים הבוטניים ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בניגוד לנאמר להם בתחילת השנה ובשונה מהסכום שהתקבל בשנים האחרונות ועמד על כ-5-3 מיליון שקלים לשנה, השנה יקבלו עשרת הגנים הבוטניים ביחד 100 אלף שקל בלבד. למעשה, הדבר מעמיד בסכנה את המשך פעילותם של הגנים.
פרופ' דן לבנון, יו"ר מועצת הגנים הבוטניים, מצר על ההחלטה ואמר השבוע: "אין ספק שאי תקצוב הגנים לשנה הקרובה יגרום נזק רב לגנים הבוטניים ולמאמצים שהושקעו בהם במשך השנים".
|
|
|
|
|
[צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]
|
|
|
הגנים הבוטניים בישראל מהווים מרכזים חשובים לצבירת ידע בתחומי הצומח והגנה על מינים. בנוסף, הם מהווים מוקד לפעילות חינוכית, שמפגישה את הקהל הרחב עם הצמחים האופייניים לארץ ישראל ולמקומות שונים בעולם. נכון להיום ישנם כעשרה גנים בוטניים מוכרים בישראל, חלקם אוניברסיטאיים (תל אביב, הר הצופים, מכללת אורנים), אחרים בידי רשויות שונות כמו נאות קדומים המשלב ערכי טבע ומורשת, המתוחזק על-ידי רשות הטבע והגנים, ואף ישנם כאלה שנמצאים בידי עמותות פרטיות. חוק הגנים הבוטניים, שנחקק לפני עשור, נועד לתמוך בגנים הבוטניים בארץ וליצור סטנדרטים כגון מאגרי מידע פתוחים לקהל, שילוט במספר שפות ושמירה על רמה מדעית. המימון הממשלתי הוביל, בין השאר, לרתימת הגנים לשמירה על "הצמחים האדומים" - מינים בסכנת הכחדה, שילוב של פעילות אקדמית וחינוכית, פעילות פתוחה לציבור הרחב, הפעלת מתנדבים ופעילויות שונות למען הקהילה. גנים שונים משלבים פרויקטי דגל שונים והם בעלי אופי ייחודי. המוכר ביותר הוא אולי הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם בירושלים, שמכיל יותר מ-6,000 מינים משישה אזורים שונים בעולם. גנים נוספים שפועלים בישראל הם בעלי ערך רב: הגן הבוטני בהר הצופים, שהוא ראשון הגנים האוניברסיטאיים בישראל ומכיל כ-40 אחוז ממיני הבר של ישראל; הגן בקיבוץ ניר עוז בנגב המערבי, שבו מתקיים פרויקט חשוב לפיתוח "גינון בר-קיימא" וליצירת נווה מדבר אקולוגי חסכוני במים; וכן הגן במקווה ישראל, שהוא הגן הוותיק ביותר בישראל ושממוקם בבית הספר החקלאי הראשון בישראל. גנים אלה ורבים אחרים הם אוצר של שמירת טבע ומגוון ביולוגי בישראל, ואף רלוונטיים ביותר עבור משרד החקלאות עצמו - בעיקר לתחום הגינון, איקלום צמחים וקידום שימוש בצמחי בר למטרות גינון אקולוגי וחסכוני במים. עקב הגזרה התקציבית, חלק מהגנים עומדים בפני סכנת סגירה.
|
|
סכנה לקיום הגנים הבוטניים
|
|
|
| "עם השנים הצטרפו יותר ויותר גנים למועצת הגנים, אך התקציב לא עלה בהתאמה והגנים נאלצו להצטמצם אף יותר. ההחלטה הנוכחית לא משאירה מקום לתהייה - התקציב הזעום שמועבר אינו אלא דרך לקיים באופן פורמלי בלבד את לשון החוק שמחייבת את העברת התקציב, אך בעצם הוא לא תומך בגנים כלל וכלל" | |
|
|
|
מה עומד מאחורי ההחלטה? ד"ר מני נוימן, מנהל הגן הבוטני בהר הצופים, סובר שמאחורי צמצום התקציב עומד חוסר עניין בהמשך הפעילות של הגנים תחת חסות משרד החקלאות. "בשנים האחרונות הייתה הפחתה מתונה בתקציב, אך עם זאת, היא הייתה הדרגתית. במקביל, עם השנים הצטרפו יותר ויותר גנים למועצת הגנים, אך התקציב לא עלה בהתאמה והגנים נאלצו להצטמצם אף יותר. ההחלטה הנוכחית לא משאירה מקום לתהייה - התקציב הזעום שמועבר אינו אלא דרך לקיים באופן פורמלי בלבד את לשון החוק שמחייבת את העברת התקציב, אך בעצם הוא לא תומך בגנים כלל וכלל. בעצם, ההחלטה מנוגדת לדעת המחוקק, שסבר שיש מקום לתמרץ כלכלית את הגנים. סגירת התקציב משמעותה סכנה לקיום הגנים הבוטניים בארץ".
האומנם אין משרד החקלאות מעוניין לתמוך בגנים הבוטניים, שאליהם הוא מחויב לפי חוק? דוברת משרד החקלאות מוסרת בתגובה: "כלל תקציב הפעולות של המשרד קוצץ בכ-40 אחוז, בנוסף לתמיכות שונות שאף לא תוקצבו כלל. זאת לאור החלטות הממשלה השונות שבהן הוחלט לתעדף ולתקצב תוכניות אחרות". לבקשתנו להבהרת הדברים נמסר שאכן הוחלט שלא לתקצב את הגנים הבוטניים לשנה זו, אם כי "שר החקלאות ופיתוח הכפר רואה חשיבות גדולה בגנים הבוטניים ובהמשך פעילותם, ועל כן מנסה לגייס מקורות תקציביים לטובת תקצוב הגנים הבוטניים, ופועל לקבל תוספת תקציבית לנושא לקראת אישור תקציב המדינה בנובמבר".
האם אכן יגיע תקציב ראוי לגנים? מהידוע בשלב זה התמונה איננה מעודדת כלל. ללא תקציב סביר והגיוני, משמעות הדבר ברורה: תהיה פגיעה חמורה בגנים הבוטניים ונסיגה מההישגים הסביבתיים, המדעיים והחינוכיים שנרשמו בעשור האחרון הודות לקיומו של חוק הגנים הבוטניים.
|
|
| תאריך:
|
05/11/2015
|
|
|
עודכן:
|
05/11/2015
|
|
יוני וייץ
|
|
לא נעים לראות גן בוטני סגור
|
|
בדרך-כלל מגיעות ברכות למי שזוכה בפרס על "מפעל חיים". אבל כדאי לבדוק מדוע ועל מה החליטה אגודת העיתונאים להעניק פרס לעיתונאית "ידיעות" סימה קדמון. לא דבר קל ערך הוא לחפש בנרות מדוע ועל מה זכתה גברת קדמון בפרס - שימו לב לנימוקים: "בשנה זו (שנת בחירות) בלטה קדמון עם ניתוחים מבריקים ומחכימים של מערכת הבחירות ותוצאותיהן". אין ספק שיש לחברי ועדת הפרס הומור.
|
|
|
|
|
ספטמבר 2015, ארוחת ערב בדירתי לזכר חברתי המנוחה ריטה שהלכה לעולמה לפני עשרים שנה.
|
|
|
|
|
חשוב להבין, שישיבה ממושכת ולא נכונה מול המחשב, יכולה לגרום לכאבים, להגבלות בתנועה ולבעיות שרירי שלד מגוונות. אזורים רבים בגוף עלולים להיפגע עקב תנוחת ישיבה לא נכונה לאורך זמן. כאבי גב, כאבי צוואר, תחושות הרדמות ונימול בכפות הידיים, הינם חלק מהפגיעות העיקריות שנגרמות בעקבות ישיבה לא נכונה.
|
|
|
|
|
כמויות גשם גבוהות מהממוצע ברוב אזורי הארץ ומספר אירועי שלג. זו ההערכה של החזאים לקראת חורף 2016-15 שנמצא כבר בפתח. בסופו של אחד הקיצים החמים ביותר שפקדו את ישראל מאז תחילת המדידות, ולאחר שקיעת האבק שהגיע לאזורנו באחת מסופות החול הקשות שידע מזרח אגן הים התיכון, סופת הגשמים הראשונה שוב תפסה אותנו לא-מוכנים.
|
|
|
|
|
אנו עוסקים בפרשת השבוע "חיי שרה". בגיל מאה עשרים ושבע שרה נפטרה. אברהם רוכש בסכום עצום את מערת המכפלה שבחברון והופך אותה לחלקת קבר משפחתית. כשאברהם מגיע אל שדה המערה הוא מבקש להיפגש עם בעל הבית - עפרון. הוא מתעקש לשלם על חלקת השדה, ואכן מוציא הון עתק בעבור השדה, ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. למרות שהקב"ה הבטיח לו ולזרעו את ארץ ישראל, למרות שעפרון מתהלל בכך שהוא יתן לו אותה בחינם, אברהם לא מסתפק בזה, הוא מתעקש לקנות.
|
|
|
|
|
