בנימין נתניהו. יליד 21.10.49, תל אביב. גדל בירושלים. נשוי לשרה. אב לנועה, יאיר ואבנר.
ב-1963 יצא עם משפחתו לארצות הברית במסגרת שליחות מקצועית של אביו, ההיסטוריון פרופ' בן-ציון נתניהו. עם סיום לימודי התיכון, חזר לישראל. ערב מלחמת ששת הימים התגייס לצה"ל ושירת בסיירת מטכ"ל.
סיים קורס קצינים בהצטיינות. השתתף במבצעים רבים בתקופת מלחמת ההתשה, בהם המבצע בנמל התעופה ביירות וכן מבצע שחרור חטופי מטוס סבנה, שבמהלכו נפצע. על פעולה אחרת קיבל עיטור מיוחד בזכות פיקוד מבצעי מצטיין מאת אלוף פיקוד צפון דאז, מוטה גור. ב-1972 השתחרר מצה"ל. קיבל דרגת סרן (במיל.) לאחר מלחמת יום כיפור.
נתניהו סיים תואר ראשון בארכיטקטורה ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת M.I.T בארה"ב. למד מדע המדינה ב- M.I.T ובאוניברסיטת הרווארד. לאחר לימודיו עבד בחברה הבינלאומית לייעוץ כלכלי BCG, בה השתתף בין השאר בבדיקת מדיניות כלכלית למדינות שונות באירופה. לאחר מכן מונה למנהל השיווק של חברת רים תעשיות בע"מ.
ב-1979, במסגרת מכון יונתן, יזם וכינס בירושלים ועידה בינלאומית נגד הטרור בהשתתפות מנהיגים רבים מן העולם, ביניהם
ג'ורג' בוש. ב-1984 כינס ועידה נוספת בוושינגטון, בהשתתפות ראשי הממשל האמריקני. ב-1982, בעקבות פנייתו של שר החוץ
משה ארנס, מונה לתפקיד ציר ישראל בוושינגטון. היה חבר במשלחת הראשונה לשיחות שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל וארצות הברית.
ב-1984 מונה לשגריר ישראל באו"ם, ופעל להעלאת מעמד ישראל בארצות הברית ובעולם. את כהונתו באו"ם סיים ב-1988. בנובמבר אותה שנה נבחר לכנסת ה-12 מטעם סיעת הליכוד, ומונה לכהונת סגן שר החוץ. בתקופת מלחמת המפרץ היה נציגה הראשי של ישראל בזירה הבינלאומית, והיה מראשי משלחת ישראל לוועידת השלום במדריד.
ביום 25.3.93 נבחר לתפקיד יו"ר הליכוד ומועמד התנועה לראשות ה
ממשלה. בבחירות שנערכו ביום 29.5.96 נבחר נתניהו לראש הממשלה התשיעי של מדינת ישראל. הושבע לתפקיד ראש הממשלה ביום 18.6.96, לאחר אישור הכנסת.
בשנתיים הראשונות לכהונתו כשל נתניהו בשורה של עניינים. הבולטים שבהם: מינוי ד"ר
יעקב נאמן לכהונת שר משפטים (נאמן נאלץ להתפטר); גרימת התפטרותו של ח"כ בנימין בגין מתפקיד שר המדע; גרימת התפטרותו של ח"כ
דן מרידור מתפקיד שר האוצר; גרימת התפטרותו של ח"כ
דוד לוי מתפקיד שר החוץ וסגן ראש הממשלה; ערעור היחסים עם הממשל האמריקני ועם חלק ממדינות אירופה; פרשת
חאלד משעל; ואי-הצלחתו להפעיל את מרותו על מרכיבי הקואליציה, בכל הקשור ליחסי דתיים-חילוניים.
במקביל לאמור לעיל, מיולי 1996 עד ראשית 1998 הצליח נתניהו להוביל להישגים הבאים: בינואר 1997 הוביל את ביצוע הפריסה בחברון, בהתאם ל
הסכם אוסלו, תוך קבלת ערבויות אמריקניות ("תרשומת לתיק") למילוי ההתחייבויות הפלשתיניות לפי הסכם הביניים, והסכמה אמריקנית לעיקרון ההדדיות; הופסקה הפעילות המדינית-דיפלומטית באוריינט האוס; נחתמו והוסכמו עם ירדן ההסכם להפעלת שדה תעופה משותף המשרת את אילת ועקבה, והסכם על הסדר מים; בנובמבר 1997, במהלך הוועידה הכלכלית בדוחא, נחתם הסכם לכינון אזור תעשיה מועדף באירביד; נחתמו הסכמים עם טורקיה להידוק יחסים מדיניים, אסטרטגיים, כלכליים ותרבותיים. בינואר 1998 אף התקיימו תמרונים ימיים משותפים לחיילות הים של ישראל, טורקיה וארה"ב; הושלמה הכנת הסכם השותפות בין ישראל והאיחוד האירופי (בתוקף מ-1998); הועמקו קשרי המסחר עם רוסיה, מדינות מזרח אירופה והמזרח הרחוק; בלחצה של הממשלה וגורמים בינלאומיים, התחייבו בנקים אירופאים להשיב חלק מהרכוש שנשדד בשואה; המדיניות הכלכלית-הפיסקלית הושבה לאיזון, תוך עמידה ביעד הגרעון; האינפלציה ירדה ל-7%, אם כי - במחיר של גידול מדאיג באבטלה; הוקטן הגרעון במאזן התשלומים; הואצה הפרטת החברות הממשלתיות.
בבחירות לראשות הממשלה שהתקיימו במאי 1999, קיבל נתניהו 44% מקולות הבוחרים. ח"כ
אהוד ברק קיבל 56% מקולות הבוחרים. עם ההכרזה על התוצאות במידגם הטלוויזיה, ולאחר שהיה ברור כי הרוב אכן הצביע עבור ברק, הודיע נתניהו כי הוא לוקח לעצמו "פסק זמן" ופורש זמנית מהפוליטיקה. זמן קצר לאחר הודעתו החל לייצג כמה חברות היי-טק, בשכר שנתי בהיקף מאות אלפי דולרים.
זמן קצר לאחר הפסדו בבחירות, פתחה המשטרה בחקירה פלילית נגדו ונגד רעייתו, בחשד שקיבלו טובות הנאה שלא כדין מקבלן ההובלות אבנר עמדי. החקירה נפתחה בהסתמך על ממצאי תחקיר של עיתון
ידיעות אחרונות וכתבו
מרדכי גילת (בטרם הפרסום), וזאת מבלי שהמשטרה תיאמה ו/או פנתה לקבל (כנהוג) היתר מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד ראש ממשלה יוצא.
גילת שיתף את המשטרה בממצאי התחקיר - שהתגלו בסופו של דבר בחלקם כבלתי נכונים ובחלקם כבלתי מדוייקים - מבעוד מועד, כאמור ימים רבים בטרם הפרסום בעיתון, וזאת בניגוד לכל אתיקה ונורמה עיתונאית מקצועית. בעיצומה של החקירה הוחשדו בני הזוג גם בגניבת מתנות שקיבל נתניהו בתוקף תפקידו כראש ממשלה. ידיעות אחרונות ואחדים מכתביו ליוו וליבו את החקירה בשלביה השונים, וזאת במאמץ להוביל להגשת כתב אישום כנגד נתניהו. בשלבי החקירה השונים עלה חשד כבד, לפיו קיים קשר הדוק מדי, בין החוקרים לבין ידיעות אחרונות בכלל ומרדכי גילת בפרט. "סמל" בצוות החקירה, כינה נתניהו את גילת.
בסופה של החקירה המליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד נתניהו ורעייתו שרה. פרקליט מחוז ירושלים עו"ד
משה לדור, שליווה את מהלכי החקירה מראשיתם, קבע כי אין די ראיות להגיש כתב אישום. פרקליטת המדינה
עדנה ארבל, לעומת זאת, המליצה להעמיד את נתניהו לדין. היועץ המשפטי לממשלה החליט כי אין מקום להגיש כתב אישום. בהחלטתו מתח רובינשטיין ביקורת נוקבת על מערכת היחסים המוזרה והלא תקינה שקיים נתניהו עם עמדי.
ביקורתו של רובינשטיין לא עצרה את התמיכה שהלכה וגאתה במועמדות אפשרית של נתניהו לראשות הממשלה. באוקטובר 2000 עשה נתניהו צעדים ראשונים לשוב להנהגת גוש הימין. ואולם, הוא התנה את חזרתו, בהסכמה ללכת לבחירות כלליות.
ביום 6.11.02 מונה לכהונת שר החוץ בממשלתו של
אריאל שרון. הצטרף לאחר שהוחלט על הקדמת הבחירות הכלליות לכנסת ה-16. התמודד מול שרון בבחירות המקדימות למועמד הליכוד לראשות הממשלה.
ביום 28.1.03 נבחר לכנסת ה-16.
ביום 27.2.03 נבחר לכהן בתפקיד שר האוצר.
ביום 7.08.05 הגיש את התפטרותו מתפקיד שר האוצר בעת ישיבת הממשלה בבואה לאשר פינוי ישובים (קבוצה א') במסגרת תוכנית ההינתקות מעזה.
ביום 19.12.05 ניצח את ח"כ
סילבן שלום, ח"כ ישראל כץ ו
משה פייגלין, בבחירות על ראשות הליכוד.
בבחירות לכנסת ה-18 ניצח הליכוד בראשות נתניהו והקים קואליציה בראשותו.
במרס 2009 הושבע נתניהו לראשות הממשלה. בנוסף מכהן נתניהו גם כשר לאסטרטגיה כלכלית, השר לענייני גמלאים ושר הבריאות.
נתניהו חיבר ארבעה ספרים, שתורגמו לערבית ואנגלית
1) הטרור - אתגר ותשובה (1980);
2) הטרור - כיצד יכול המערב לנצח (1986);
3) מלחמה בטרור (1996);
4) מקום תחת השמש (1995).
