בית המשפט העליון הרשיע לפני כשלושה חודשים את חברת הביטוח אילון, את היו"ר שלה, לוי יצחק רחמני ואת בנו וסגן המנכ"ל, נגה רחמני, בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים.
זהו כנראה, האקורד האחרון, או כמעט האחרון, בפרשת קרטל חברות הביטוח, שנחשפה על-ידי כותב שורות אלו בינואר 1995, וגרמה לטלטלה ללא תקדים בראשות כמעט כל חברות הביטוח.
עתה מבקש המפקח על הביטוח, איל בן שלוש, לחייב את בני רחמני לפרוש מתפקידיהם בחברה, ככל הנראה לשלוש שנים. הנימוק: יזום או ניהול קרטל הם עבירה שיש עימה קלון, כפי שקבע אשתקד בית המשפט העליון לגבי משפחת טיבר, בעליה של חברת הביטוח ציון, שהורשעו בעבירות דומות.
בכך הוא מבקש ללכת בעקבות המפקחים הקודמים, דורון שורר וצפורה סמט, שאף הם הביאו להדחת מנהלי חברות ביטוח, בגין אותה עבירה.
השאלה, האם יזום קרטל הוא אכן עבירה שיש עימה קלון, שנוייה במחלוקת בין שופטי בית המשפט העליון. במקרה של ציון קבע קודם לכן אותו בית משפט, בהרכב מצומצם יותר, כי אין זו עבירה שיש עימה קלון. הרכב מורחב, בדיון נוסף (על-פי בקשת פרקליטות המדינה) הפך את הקערה על פיה. עתה מבקשים בני רחמני גם הם דיון נוסף, בתקווה שיהיה פסק דין שונה, בכיוון ההפוך.
אולם, במקרה של לוי רחמני, מתעוררת שאלה נוספת: האם ניתן לאסור על אדם לנהל חברה, הנמצאת בשליטתו המלאה?
רחמני עומד בראש חברת אילון זה 50 שנה. הוא יסד אותה, פיתח אותה, והפך אותה מחברה קטנה לאחת המובילות, החדשניות והרווחיות בענף הביטוח. הוא מחזיק ב-84 אחוז ממניותיה.
כל מנהלי חברות הביטוח שהודחו בעקבות פרשת הקרטל היו שכירים, ולא בעלי החברות. נכון, אברהם (רמי) טיבר, שעמד בראש חברת הביטוח ציון, היה בעל השליטה בחברה כאשר היתה שותפה בקרטל. אבל, כאשר בית המשפט העליון קבע שזוהי עבירה שיש עימה קלון, הוא היה כבר בעלים-לשעבר, וכבר לא כיהן בתפקיד כלשהוא בחברה, שנמכרה קודם לכן לחברת הראל.
נניח, שבית המשפט העליון יסרב לבקשת רחמני לדיון נוסף, או שיאושש את פסק הדין הקודם, ויקבע שיזום קרטל הוא עבירה שיש עימה קלון. נניח, שהמפקח החדש על הביטוח יחליט להדיח את רחמני. אבל, האם אפשר לאסור על אדם לנהל את החברה הנמצאת בשליטתו המלאה? נניח שרחמני יתפטר; האם אפשר יהיה למנוע ממנו לפעול בעניני החברה ולטובתה, פשוט משום שהוא בעל השליטה בה?
האם אפשר למנוע מאדם להגן על רכושו, ועל העסק שבנה במשך עשרות שנים?
סוגיה זו נדונה כבר בעבר. באפריל 1986 הורתה ועדת בייסקי למנהלי הבנקים, שהיו מעורבים בפרשת ויסות המניות, שעליהם לפרוש.
יו"ר בנק דיסקונט, רפאל רקנאטי סירב להתפטר, בין היתר משום שהוא בעל השליטה בבנק, ואי אפשר, לדעתו, למנוע מאדם לנהל חברה בבעלותו ולפעול לטובתה. ביולי 1986 נאלץ בכל זאת רקנאטי לפרוש, בשל החלטת ממשלה בענין זה ולחץ של דעת הקהל.
2005 איננה 1986, פרשת הקרטל אינה מסעירה, כמדומה, כיום, את דעת הקהל, ולא נראה כרגע שהממשלה תתערב. משפטנים יצטרכו אולי לבדוק, האם חוק יסוד: חופש העיסוק, מגן על לוי יצחק רחמני, גם אם המפקח על הביטוח ידרוש ממנו להתפטר.
