אוהב שלום ורודף שלום

"הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" (פרקי אבות א:יב). הלל ושמאי קבלו את תורתם מרבותיהם שמעיה ואבטליון. התובנה שאותה הביע כאן הלל הזקן הייתה שמגמת האדם תהיה השלום. רבו המעשים בתלמוד ובאגדה, אשר הציגו את הלל כעניו וכענק רוח שיישם את הדברים הלכה למעשה. הבולט בהם הוא הדו שיח בין הלל לאותו נכרי שרצה להתגייר ובקש "למדתי תורה כשאני עומד על רגל אחת" תשובת הלל היתה: "מאי דְסַנֵי עֲלָּך (מה שֶשָׂנוּא עליך) לחברך לא תַּעֲבֵיד (לחברך לא תעשה)".

מאמרו של הלל במשנה דידן "הוי מתלמידיו ... אוהב שלום ורודף שלום", מורה שלא די לאהוב שלום אלא גם צריך לרדוף אחריו. כלומר, לפעול להשיג את השלום ולא להמתין עד אשר "זה יקרה" וישרור השלום. קרי, השלום הוא מטרה מכובדת ונעלה וצריך לרדוף אחריו ולהשיגו. מיניה וביה ישנה ההוראה שעל-מנת להיות רודף שלום חייב שהרודף יהיה אוהב שלום. משמעות הדברים היא שכל אדם שרוממות השלום בגרונו חייב להיות כזה שמושגי השלום ומידת השלום נטועים בו היטב. אחרת, יחטא לאמת ויחטיא את המטרה. למדנו יסוד מעניין.

נשליך את הלימוד הזה לזמננו אנו, כלומר, לאבירי ורודפי השלום למיניהם. הארגונים השונים שלא רוצים לראות איפה ואיפה ואפליות או רדיפה, כביכול, של אוכלוסיות שלמות, מתכחשים בעצמם למושגי השלום. אם קם יריב אופנהיימר, מזכ"ל ודובר תנועת "שלום עכשיו" ובעצרת לזכר ראש ממשלה, קבל עם ואומה, מכריז שהוא מוכן למלחמת אחים, הדבר תמוה, מנוגד ובעייתי מאד.

מ"שלום עכשיו" נמסר ל-News1, כי "המטרה העיקרית של העצרת היא להביע תמיכה בתוכנית ההינתקות ולסחוף את הציבור הישראלי למתן תמיכה". מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, אמר כי "שלום עכשיו ערוכה לגרוע מכל - מלחמת אחים. אם יתחילו במלחמת אחים, אמר, תהיה מלחמת אחים. אנחנו מוכנים למלחמת אחים", הדגיש.

יוצא איפה דאליבא דיריב אופנהיימר למה לא? זה הליך טבעי של מדינות. "הרי" גם בת בריתנו ארה"ב עברה תקופות כאלו. כן, וגם ראש ממשלה נרצח ממש כמו שרצחו את אברהם לינקולן בגלל מלחמת האזרחים. זה שאברהם לינקולן טעה בגדול והטעה את העם האמריקני, לפחות את "היוניון" בצפון,. בנוסף, מקומו בדברי ימי אמריקה כ"המשחרר הגדול" The Great Emancipator גם מורה על עיוות היסטורי, אבל אין כאן מקומו של עניין זה.

לענייננו, אמירתו של אופנהיימר מקבלת ממד אפל מאוד כשהוא אומר את זה בעצרת לאותו אחד שהפעיל את ה"תותח הקדוש" וממש באותו עניין יצאה האמירה של מנחם בגין: "לא נלך למלחמת אחים. בשום תנאי ולמרות כל הפרובוקציות. יהיה מה שיהיה, חיילינו לא ירימו את נשקם נגד יהודים יריבים. הם לא יעשו זאת, לא מפני שהם מצדיקים את הרדיפות עליהם, אלא מפני שראייתם היא עמוקה מזו של יריביהם". בגין התנבא ולא ידע מה התנבא כאשר אמר "לא ירימו נגד יהודים יריבים...", "עמוקה משל יריביהם".. היריבים למיניהם על צורותיהם כמו יריב אופנהיימר. וכי אמירות כאלה יהפכו את אופנהיימר ליותר פופולרי בעיני תומכיו? ספק גדול.

תוך כדי הכנת המאמר הזה, באה עלינו, על העולם, סוגיה נוראית של הפיגוע בצרפת. מתקפה חסרת תקדים בפריז רבתי. זה הגמול על הסובלנות, על ההבנה, על סבר הפנים היפות?

נראה שהסוגיה הזאת נוגעת לאמביוולנטיות של הממשל הצרפתי בכלל, ובפרט בתקופת מלחמת העולם השנייה תחת ממשלת וישי בראשות המארשל אנרי פיליפ פטן (24 אפריל 1856 - 23 ביולי 1951). במלחמת העולם השנייה עמד פטן בראש צרפת של וישי, אשר שיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית. פטן, למעשה, שימש כשלוחו של המשטר הנאצי, ולאחר תבוסתה של גרמניה במלחמה, נשפט כבוגד, ונידון למוות . מפאת גילו, ואפשר שזכרו לו חסדי נעורים ממלחמת העולם הראשונה, גזר דינו הומתק למאסר עולם . בכתובים נכתב כי ממשלת וישי ופטן, שעמד בראשה, נחשבים כשותפים לאחריות לשואת יהודי צרפת. וכל זה היה מול התפיסה האופרטיבית של הגנרל שארל דה גול (22 נובמבר 1890 - 9 בנובמבר 1970) שבעצם היה מיסדן של המחתרת הצרפתית FFI שעליה נמנו חברי הMaquis. זה בכה וזה בכה.

המרשל פטן גרס שכפיפת קומה מול הצורר הנאצי תציל את צרפת. לעומתו, אצל דה גול, היה מנוי וגמור ששמירת נס הלאומיות הצרפתית בגלות עדיפה, ומלחמה ללא פשרות כנגד הנאצים במסגרת צבא צרפת החופשית שעה שרבים מבני עמו התנהגו בתבוסתנות ובשיתוף פעולה ו"היה לא תהיה!".

עד היום הגנרל דה גול נשאר דמות נערצת בקרב העם הצרפתי. התפיסה הזאת עדיין מחלחלת לתוך שורותיה של הממשלה הצרפתית- פרנסואה הולנד מול ניקולא סרקוזי וכנראה שגם עברה מעבר לים לצפון אמריקה – ג'סטין טרודו מול סטיבן הארפר. וזה בזירה הבינלאומית. וכאן אזכיר את הגישה שהייתה לדה גול כלפי מדינת ישראל אחרי מלחמת "ששת הימים" כשאמר:

"Ils ?taient rest?s tels qu'ils avaient ?t? depuis tout temps: un peuple d'?lite, s?r de lui-m?me et dominateur". "העם הזה (ישראל) נשאר כמות שהיה מאז ומעולם, עם מיוחד, בטוח בעצמו ומושל (שתלטן). בהמשך הוא גם מוסיף: ' J'aimerais tellement pouvoir en dire autant des fran?ais..." - "הייתי מאוד רוצה את היכולת לומר את אותו דבר על העם הצרפתי". אבל בכל זאת, בגלל ה"אגרסיביות הישראלית מול מצרים וארצות ערב במלחמת "ששת הימים", הוא משך את תמיכתו במדינת ישראל.

אז דע לך מר יריב!, הרעיונות כשלכם לא עובדים אצלנו. חזקו עלינו דברי הנביא יחזקאל: "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת, עֵץ וָאָבֶן" (יחזקאל, כ:לב). צריכים אתם להבין שאנחנו לא ככל העמים. חינוך לערכים חשוב. מה הם ערכיכם? הוצאת דיבה על העם היושב בציון? דאגה לעובדים שבאו טיפין טיפין אחרי "הצהרת בלפור" שרוקנה מתכנה בפחות מחמש שנים (ע"ע סייקס פיקו) ושהיום רואים עצמם כ"אדוני הארץ" וחלק ניכר מהם מוצאו מהארצות השכנות הקרובות והרחוקות? לדוגמה, אם הייתה בקרה ואיזון, כמו בארה"ב, כל העניין של רבין לא היה אפילו מגיע לכדי כך..

הדאגה לעם ישראל חייבת להיות נר לרגליכם ולהאיר את נתיבותיכם באשר תלכו. ידיעת הדרך אשר תלכו בה ואת המעשה אשר תעשון תבוא בעיקר מהבנה של ערכי האומה. לתמוך בהחרמת מוצרים מההתנחלויות או לעמוד ולצרוח ככרוכיא מעל כל הר גבוה ומתחת כל עץ רענן: " שלום עכשיו ! שלום עכשיו!" רק מזכיר את דברי הנביא: " י. יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת-עַמִּי, לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵל: יא. אֱמֹר אֶל טָחֵי תָפֵל וְיִפֹּל הָיָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה וְרוּחַ סְעָרוֹת תְּבַקֵּעַ. יב. וְהִנֵּה נָפַל הַקִּיר הֲלוֹא יֵאָמֵר אֲלֵיכֶם אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּם???" (יחזקאל יג) גם הנביא מדבר כבר אז על טיוח.

נמצאנו למדים שאדם באשר הוא אדם או נציג צבור באשר הוא, חייב מכח שולחיו ושליחותו לראות את כל צידי המטבע ולא להתפס לססמאות נבובות. אהבת השלום קודמת לרדיפת השלום כי מי ערב לך שלא תאמר המטרה "שלי" מקדשת את האמצעים ואשר על כן, כל האמצעים כשרים להשגת השלום. הרי זו סתירה מיניה וביה. וכלל גדול יהיה בידך " שלום עושים עם אויבים – לא עם טרוריסטים!" על-מנת לרדוף שלום צריך להיות אוהב שלום .