|
מרגוט וולסטרום [צילום: ברם ג'נסן/AP]
|
|
|
|
|
בראיון לתחנת הטלוויזיה SVT2 נשאלה שרת החוץ של שבדיה, מרגוט וולסטרום, על התקפת הטרור בפריז. היא אמרה, בתשובה: "זה מחזיר אותנו לסיטואציות כמו זו שבמזרח התיכון, שם הפלשתינים אומרים: ׳אין לנו עתיד, עלינו לקבל את המציאות המייאשת או לפנות אלימות׳״.
מאוחר יותר טענה השרה שלא ניסתה לקשר בין הדברים, אבל זוהי טענה מוזרה, בייחוד בהתחשב בעובדה שהמראיין אפילו לא שאל אותה על הסכסוך הישראלי-פלשתיני, זו הייתה יוזמה שלה להעלות את הנושא.
אבל למה בעצם?
התשובה היא שמי שמיואש באמת הוא השמאל האירופי, מפני שאזלו לו ההסברים ההומניים לטרור הרצחני של האיסלאם הפשיסטי. בעולמה הנאור של הגב׳ וולסטרום אסור לעשות את ההקשר בין דת האיסלאם לטרור אלים מפני שמישהו עלול חס וחלילה להיעלב. הפתרון האבסורדי שלה לדילמה הזו הוא שאם מוסלמים רוצחים נוצרים, צריך להאשים את היהודים.
אלא שליהודים קצת נמאס לשתוק. הסכסוך הישראלי-פלשתיני לא קשור לגל הרציחות ההמוני שמובילים פונדמנטליסטים איסלמיים ברחבי העולם. למעשה, אפילו ארגון דאעש לא טען שהוא פצע את פריז בליבה בגלל הפלשתינים. לדבריהם הם עשו זאת בגלל המתרחש בסוריה, כך שלא ברור למה בדיוק מתעקשת השרה וולסטרום למצוא להם צידוק על חשבוננו.
אני מסכים שלא מדובר בדת האיסלאם אלא בעיוות נורא ורצחני שלה, אבל עובדות אינן טובות או רעות, הן פשוט עובדות: יש דבר כזה טרור איסלאמי, והברירות היחידות הן להלחם בו ללא היסוס, או למות. זוהי מלחמה עולמית, ובטווח הארוך כולם יצטרכו להחליט באיזה צד הם.
הטרור הג׳יהאדי הוא גלובלי, גדל במהירות, ומטרתו היא להשמיד את הציביליזציה המערבית. בשורת המוות שלהם מגיעה לכל מקום. למגדלי התאומים, לרכבת התחתית בלונדון, לקשמיר, למומביי, לניגריה, לפריז, ובעיקר לכל רחבי העולם האיסלאמי עצמו, שם הרגו מוסלמים בשישים השנים האחרונות לא פחות מ-12 מיליון מוסלמים אחרים מפני שהם לא נראו להם קיצוניים מספיק.
מספר האזרחים הפלשתינים ההרוגים באותן שישים שנה עומד על אלפים בודדים. אנחנו מצטערים אגב על כל אחד מהם, וישראל נוהגת לחקור כל פגיעה באזרחים ואף מעמידה לדין קצינים וחיילים כשיש בכך צורך. במקביל מקיימת ישראל דמוקרטיה מתוקנת, תוססת, שבה אזרחים ערבים מכהנים בפרלמנט, בבית המשפט העליון ובדרגות בכירות בצבא.
שום עיתון שבדי לא יפרסם את התשובה שלי - ושל ישראלים רבים אחרים - לשאלה למה אנשים מסוימים מאשימים דווקא את היהודים בכל פעם שקורה בעולם משהו רע, אבל מעבר לזה יש פגם מוסרי בסיסי בהקשר שעשתה השרה וולסטרום. מדוע? מפני שהוא מרמז שיש איזשהן נסיבות - או איזשהו נרטיב - שמצדיק רצח.
באסיה, באפריקה, במזרח התיכון ואפילו באירופה חיים מאות מיליוני אנשים שמצבם גרוע בהרבה משל מטורפי דאעש (ובטח משל הפלשתינים, שנהנים כזכור מממשל עצמי ומסיוע אירופי נדיב במיוחד). העולם מלא באנשים רעבים, מדוכאים, פליטים ונרדפים שלא חושבים לרגע שזה מצדיק את הרעיון שהם ייקחו נשק וילכו להרוג צעירים חפים מפשע שהולכים לקונצרט. מי שמספק להם הסברים, עוזר להם.
במסגרת תפקידי כחבר ועדת המודיעין של הכנסת, ובמסגרת תפקידי הקודם כחבר הקבינט הביטחוני, נחשפתי לכמות גדולה של חומרים מודיעיניים שעוסקים בשאלה איך מתייחסים הטרוריסטים האיסלאמיים לאישים מערביים שמנסים להסביר את מעשיהם במונחים של תקינות פוליטית. התשובה היא שהם חושבים שזה משרת את מטרתם ומסייע למהפכה האיסלאמית האלימה.
במקרה הזה, ורק במקרה הזה, אני מסכים איתם.