הטבח בפריז: מסקנות ביניים

שבוע לאחר הפיגוע המטורף בבירת צרפת, נאלצים האירופים שחשבו שהקרבת ישראל למוֹלך האיסלאמי תציל אותם מציפורניו, לחשב מסלול מחדש. האירופים שהפכו את ישראל, למוּדת הטרור, למטרה לחרמות ולהחלטות אוויליות באו"ם, יצטרכו לפשוט את החליפות היוקרתיות, להבין שטרור לא מנצחים בחנופה וברפיסות, ולהתחיל להילחם פיסית באלימות. ללא בג"ץ וללא בצלם.

למענכם, צאצאי שופטי האָוֶון שהרשיעו את דרייפוס, אספנו כמה תובנות ראשוניות המתבקשות מן האירוע המזוויע. אולי הן יעזרו לכם להתארגן נגד הטבח האיסלאמיסטי הבא, הממתין לכם ולאירופים אחרים, מעבר לפינה.

אבל לפני כן, הצעה חשובה אחת: הישמרו שלא ליפול בפח נביחותיה האנטישמיות של שרת החוץ השוודית החצופה, שטענה ברוב יוהרה שוודית (לידיעת לקוחות 'איקיאה') שהיהודים אשמים בכל. גם כאשר מוסלמים מטורפים רוצחים בפריז נוצרים חפים מפשע. עם תפיסות אנטישמיות בזויות שכאלה, לא תוכלו להגיע רחוק במלחמה למיגור הרשע הג'יהאדיסטי.

ועכשיו לכמה תובנות הנגזרות מהטבח הנורא בעיר האורות שהייתה לעמק הבכא:

• לא כל המוסלמים ג'יהאדיסטים, אבל כל הג'יהאדיסטים מוסלמים. כנ"ל כל הטרוריסטים. עובדה. מצד שני, אסור להכליל. יש בהחלט מוסלמים שכל חפצם הוא להתפרנס יפה ולחזור הביתה בשלום. הבעיה היא שלא ניתן לזהות, מי מהם לכם ומי לצריכם. לעולם לא תדעו מי מבין המחייכים מולכם, יתקע לכם בהזדמנות הקרובה סכין בגב. זהירות, כידוע, מונעת אסון.

• עד היום האמנתם, שיש שני סוגים של טרוריסטים. יש טרוריסטים טובים שרוצחים יהודים ביו"ש, ואותם אתם מעודדים באמצעות החרמת מוצרים מיו"ש, פניה למועצת הביטחון להכריז מיד על ייסוד מדינת טרור פלשתינית, ועל הצבת משקיפים בינ"ל בירושלים; ויש טרוריסטים רעים שרוצחים צרפתים. טרוריסטים טובים הם אלה ששחטו באכזריות את הרב יעקב ונתנאל ליטמן הי"ד, וטרוריסטים רעים הם שטבחו ממש באותו יום למעלה מ-130 פריסאים. טרור, חברים, הוא טרור הוא טרור.

• העדפתכם הפאטתית את הזכות לחרות, לשוויון ולזכויות, על פני עצם הזכות לחיים, היא שאיפשרה למיליוני איסלמיסטים להשתלט עליכם מתוך מולדתכם. אל תצפו שיישלחו לכם זרי פרחים. כפיות טובה? זה בדיוק מה שאנחנו מקבלים מערביי ישראל. מצבם טוב יותר (לא יחסית אלא באופן מוחלט!), ממצבם של שאר הערבים במרחב. יש להם שפע זכויות מול אפס חובות: אף אחד אינו מאיים לשחוט אותם כפי שנשחטו 300 אלף מאחיהם במרוצת ימי 'האביב הערבי'; הם נהנים מביטחון כלכלי, וחלוקה נדיבה של קיצבאות למיניהן (ביטוח לאומי, דמי אבטלה, ביטוח רפואי, מענקי לידה, קיצבאות ילדים ועוד). ולמרות הכל הם מקפידים לשלוח לכנסת מידי בחירות את הקיצוניים שביניהם, את הזועבי'ס וחבר מרעֵיה. זה הטבע שלהם. כמו במשל העקרב והצפרדע.

• וכמה מלים על "דת מוחמד בסייף". לא מעניינים אותם תרבות ומדע. לא השכלה, לא חוכמה, וגם לא פרסי נובל. רק רצח, רצח ועוד רצח. ותחשבו ברצינות: אם הם עורפים ללא ניד עפעף ראשי מוסלמים, למה שלא יקרקפו אתכם בחדווה, פְּתָאִים תמימים? דתם שואפת להחיל את חוקי השריעה על כל מדינות תבל, לא לפני שישחטו אתכם הכופרים, או יהפכו אתכם לעבדים ולשפחות. מוּכר לכם? זה בדיוק היה האידיאל הנאצי, שאליו הם חברו במלחמת העולם השנייה, ע"ע הקמת דיוויזיה מוסלמית בשירות ה-ס.ס., בפיקוד המופתי הירושלמי חוסייני. באותה מלחמה נזקקתם ללא מעט זמן, על-מנת להבין שיש לכם עניין עם אשמדאי. ראש ממשלתכם אז, המנהיג הצרפתי אדואר דלדייה, היה שותפו של צ'מברלין הבריטי לכניעה האירופית לנאצים, ולהקרבת צ'כוסלובקיה הדמוקרטית למוֹלך הנאצי. יכולים הייתם אז, לבחור בין חרפה לבין מלחמה, בחרתם, כמאמרו של צ'רצ'יל המפוכח, בחרפה, וגזרתם על עצמכם חרפה ומלחמה גם יחד.

• ואם במלחמה עסקינן, זיכרו שיש לנהל אותה בקשיחות ובנחרצות. ללא בג"ץ וללא בצלם. תלמדו מהאסונות שהמיטו עלינו בג"ץ ובצלם. רק השבוע נתבשרנו על אב ערבי הסגיר את בנו, רוצחם של הרב יעקב ונתנאל ליטמן הי"ד, רק מפני שחשש מהרס ביתו. אילו היה לנו בג"ץ שרואה לנגד עיניו את המלחמה בטרור, הוא היה נמנע מלתקוע מקלות בגלגלי מערכת ההרתעה, וכנראה חוסך לנו קרבנות מבין אלה שספגנו. אל תתנו לכנופיית שלטון החוק להכתיב את מלחמתכם בטרור. השריעה אינה מוכנה להכיר בפשרות הומניטריות. היא דוחה כל פתרון שהוא פחות מכיבוש העולם. בוודאי שאין לה ענין בפשרה בנוסח 'שתי מדינות לשני עמים', שאתם וחבריכם מן הבית הלבן מבקשים לכפות עלינו. פשרות רק מגבירות את תעשיית הרצח, כפי שלמדנו מאיוולת אוסלו. פשרות פירושן מבחינתם כניעה, ובעולמם אין זכות קיום לחלשים.

• אם בכל זאת אתם בעד מיקסם השווא של 'שתי מדינות', הואילו נא לנסותו אצלכם. האיסלאמיסטים שלכם ממש נדחקים לפינה: כפופים לשלטון זר של כופרים דוברי שפה זרה, סובלים מדיכוי רוחני, השפלה פיסית, אפליה, אפס תקווה, היעדר תעסוקה, ללא אופק מדיני. נסו את פתרון 'שתי המדינות': תנו להם מחצית משטחי צרפת, ותחצו את פריס לשתי בירות. נסו את זה בבית. ספרו לנו איך זה עובד. וללא ציניות: מדינת ישראל תוכל להיות לכם בת ברית נאמנה במלחמה בשטן הדאעשי. אבל, אופס! יש בעיה: חלק מן הטכנולוגיה הישראלית שיודעת להילחם בטרור, מיוצרת בשטחים, שאת תוצרתם אתם מחרימים.

• ולמרות החרם ודחיפת החלטות דיפלומטיות, שאתם יוזמים נגדנו, הגיבו הישראלים על הפשע בפריס, בכאב ובצביעת מבני ציבור בצבעי הטריקולור. באותה שעה ממש חגגו בעולם הערבי את הטבח, בהבערת דגל הרפובליקה. הגיע הזמן שתבחינו בין אויב לאוהב.