גם בית המשפט העליון אינו חף מטעויות

אחת מההחלטות המעין-שיפוטיות שקראתי, לאחרונה ואשר העלתה בת-שחוק של קורת-רוח על שפתי, הייתה החלטתו של נציב הביקורת על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אליעזר ריבלין, שקבע ומצא כמוצדקת תלונה שהגיש אזרח נגד שלושה משופטיו של בית המשפט העליון, שניהלו פרוטוקול דיון שלא שיקף דברים כהוויתם.

אל תטעו בי ולו גם לשנייה אחת וגם/או ולו לאלפית השנייה, ואל תחשדו בי, חלילה וחס, כי שמחה לאיד התגנבה והשתכנה לה בליבי, למקרא החלטתו המעין-שיפוטית של הנציב אשר "תפס" שלושה משופטיה של הערכאה השיפוטית, הגבוהה ביותר ובכללם נשיאתו של בית משפט נכבד זה, כב' השופטת, מרים נאור בקלקלה שיפוטית.

שהדי שבמרומים שלא לכך מכוונים דברים. הדברים מכוונים לכך, כי בהחלטתו המעין-שיפוטית הנ"ל, זרקר והאיר נציב הביקורת בזרקור של אנושיות בית המשפט העליון, בכלל ושלושה משופטיו של בית משפט זה, בזרקור של אנושיות ו"הוריד" אותם ממעמד של מלאכי שרת ובני עליון, שבו אוהבים הם "להתקשט", בכל הכבוד הראוי - מפעם לפעם - בהתנהלותם השוטפת ובפסקי-דין, היוצאים תחת ידם, למעמד אנשים, בשר ודם, אשר בדיוק - כמו כל אחד ואחד מאיתנו - נתונים לביקורת, שוגים שגיאות ומשלמים מחירן המלא והמחייב של שגיאות אלה, שהינן פרי מחדלנו אנו.

ומכאן אל עובדות המקרה, תיאור עובדות אלה ופירוטן, אחת לאחת. לאחר שערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחה, הגיש המתלונן בקשה לתיקון הפרוטוקול. בין היתר ציין המתלונן, כי נרשמו בפרוטוקול הדיון אמירות שיוחסו לאחד משופטי ההרכב, שעה שהן לא נאמרו על ידו ואף לא יכול להיות, כי הן נאמרו על ידו. המתלונן ציין, בתלונתו, כי אותו שופט כלל לא השמיע דברים בדיון, אלא היה זה שופט אחר של ההרכב "שניהל" הדיון. עוד הפנה המתלונן, בבקשתו, שימת לב ההרכב לאי דיוקים נוספים המופיעים בפרוטוקול, בכל הנוגע לתוכן הדברים שנאמרו ואף ביחס לשמות המשתתפים בדיון. לדוגמה, התלונן כונה - לאורכו של הפרוטוקול - "עו"ד", זאת למרות שהוא ייצג עצמו בערעור ואין הוא עורך דין. בנוסף, נרשם שמושל בא-כוח הצד כנגד, באופן שגוי.

הרכב בית המשפט העליון דחה בקשת המתלונן לתיקון הפרוטוקול וקבע, כי:

"איננו נוהגים ככלל לעסוק בתיקון פרוטוקולים שהם כלי עזר ולא כלי ראייתי כבבית משפט דיוני, ועל כן לא נידרש לכך מעבר לכך".

המתלונן הפנה שימת ליבו של הנציב לכך, כי בהתאם להוראת סעיף 68א(א) ו-(ו) לחוק בתי המשפט, אמור בית המשפט לנהל פרוטוקול שישקף כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט. לרבות שאלות והערות בית המשפט, כאשר בקדם-משפט בהסכמת בעלי-הדין רשאי בית המשפט לרשום בפרוטוקול עיקרי הדברים שבדיון, בלבד. דיון מקדמי הוגדר, כדיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה וגם/או שמיעת טענות בעלי-הדין ושנועד לבחון האפשרות לסיים ההליך, בהסדר מוסכם בין בעלי-הדין. עוד מדגיש המתלונן, בתלונתו, כי הוראות הסעיף לעניין פרוטוקול, חלות על כל דיון בבית המשפט, לרבות בבית משפט העליון, אלא אם כן נקבעה, בחיקוק, הודעה מפורשת אחרת באותו עניין.

המתלונן ציין ובצדק קובע המבקר, כי המחוקק לא מצא לראוי להבחין בין בית משפט העליון, לבין בית משפט אחר, לעניין חובת ניהול פרוטוקול שישקף המצב העובדתי הנכון שהתרחש באולם הדיונים וכן הדגיש חשיבותו של הפרוטוקול, שאינו משמש כלי עזר בלבד, אלא הוא משמש כלי ראייתי וכלי דיוני, בכל בתי-המשפט ובכללם בית משפט העליון. לטענת המתלונן, אם לפרוטוקול בבית משפט העליון, אין כל חשיבות ותכלית, אז מדוע צריך הציבור לממן באמצעות תקציב המדינה ואגרת בית המשפט - מערך שלם של הקלדה, דבר שיש בו, לכאורה, משום בזבוז מיותר של כספי ציבור, על כל המשתמע והכרוך בכך.

זה הוא המקום להדגיש ולציין חלקה המבורך של התנועה להגינות שלטונית, שעתרה לבג"ץ באמצעות בא-כוחה, עו"ד מרדכי אייזנברג, בשעתו לחייב ניהול פרוטוקול, בבית משפט העליון ומשנתקבלה עתירתה, הוחל בניהול פרוטוקול משפטי מחייב, בבית משפט העליון.

נשיאת בית משפט העליון, כב' השופטת, מרים נאור, התייחסה לתלונת המתלונן ומסרה, כי בעקבות התלונה דנו שופטי בית משפט העליון, בעניין מעמדו של פרוטוקול שנרשם בבית משפט העליון ומסכנתם הינה, כי לאור הוראת סעיף 63א(ו) לחוק בתי המשפט, יש מקום להידרש לגופן, לבקשות לתיקון פרוטוקול המתנהל בבית משפט העליון. נשיאת בית משפט העליון כתבה, כי: "היקף באופן התיקון שיש להורות עליו, משתנה כמובן מעניין לעניין".

יושב-ראש הרכב השופטים, בעליון, מסר בתגובתו לתלונה, בשם כל חברי ההרכב - כי אכן נפלו בפרוטוקול הדיון משגים, דבר שאינו חריג על-פי עדותו. לדבריו, המימון הציבורי לפרוטוקול נועד לאפשר שקיפות ציבורית, גם אם אין מקום לעיסוק מורחב בכל מילה שבפרוטוקול, שכן בבית משפט העליון מתנהלים כ-9,000 תיקים בשנה והזמן השיפוטי יקר מאוד.

יושב-ראש הרכב השופטים הסכים לכך, כי יש לכבד מצוות המחוקק לניהול פרוטוקול שישקף כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, בהתאם להוראת סעיף 68א(ו) לחוק בתי המשפט, "תוך שהיקף ואופן תיקונו של הפרוטוקול משתנה". לדבריו, הוראה זו חלה גם על בית משפט העליון, אולם מאחר שמדובר בערכאה שיפוטית אחרונה, הרי יש להידרש גם לתוחלת ולתועלת שבדבר והקדשת הזמן השיפוטי נתונה לשיקול דעת בכל מקרה, לגופו. לטענתו, מאחר שפסק-הדין נכתב באולם, מייד בתום הדיון, לא הייתה כל חשיבות מעשית בתיקון הפרוטוקול ולכן ההרכב לא נכנס לפרטי הבקשה.

לאחר עיון מחדש בבקשה, מצא הרכב שופטי בית משפט העליון לנכון לתקן הפגמים שבפרוטוקול: הדברים המיוחסים לאחד משלושת שופטי ההרכב, אכן נאמרו מפיו של שופט אחר בהרכב ולכן יש לתקן שמו המדויק של המתלונן ותוך השמטת המילים "עורך דין" ולתקן שמו של בא-כוח הצד שכנגד. בית המשפט ציין שהוא מוקיר הדרשות המתלונן לנושא וכי שופטים יתנו דעתם לכך, במבט צופן פני העתיד, לפי תגובת הנשיאה.

הנציב קובע, שהתלונה הייתה מוצדקת ואין לאבחן בין פרוטוקול בבית משפט העליון לבין פרוטוקול בבתי-משפט אחרים, כאשר יש לקיים הוראותיהם של בית המשפט, במקרה הדווקני, לעניין הפרוטוקול, קרי, היה מקום אפוא לדון בבקשת המתלונן, לתיקון הפרוטוקול, לגופה. במאמר מוסגר, מציין השופט, כי לעיתים קרובות אין פסק-דין בערעור ומה שנשמע בבית משפט העליון, מהווה סוף פסוק.

לכן, קבע הנציב כי משחב בית משפט העליון בניהול פרוטוקול, מן הדין ומן התועלת הוא, שיהיה הפרוטוקול מכבד הערכאה והמעמד, יירשם ביד מיומנת וימלא אחר הוראות החוק. בכך הסתיים נושא טיפולו של הנציב, בתלונת המתלונן, כאשר שלושת שופטי ההרכב שנגדם הגיש המתלונן התלונה, ציינו, כי יש להוקיר המתלונן על שנדרש לנושא אקוטי, בעייתי ויומיומי זה.

הוא אשר כתבנו והדגשנו, תחילתם של דברים. אל תטעו בי ולו גם לשנייה אחת וגם/או ולו לאלפית השנייה, ואל תחשדו בי, חלילה וחס, כי שמחה לאיד התגנבה והשתכנה לה בליבי, למקרא החלטתו המעין-שיפוטית של הנציב אשר "תפס" שלושה משופטיה של הערכאה השיפוטית, הגבוהה ביותר, ובכללם נשיאתו של בית משפט נכבד זה, כב' השופטת, מרים נאור - בקלקלה שיפוטית.

החלטתו המעין שיפוטית של נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס, פרופ' אליעזר ריבלין, כמו-גם התנהגותם המאופקת של שלושת שופטי בית משפט העליון, שקיבלו מתוך ענווה והוקרה הביקורת שמתח הנציב עליהם, מוסיפה אך ורק כבוד לבית משפט העליון ולמוסד נציב התלונות על השופטים, תוך שהיא מפגינה ומאותת לכול, כי הכל נתונים לביקורת ובכלל זה שופטי בית משפט העליון והנשיאה העומדת בראשו של בית משפט עליון זה.