מתקן נפיץ של אורניום מועשר, אם-כל-הפצצות, שהוטל לפני ימים אחדים בידי ראש הממשלה לשעבר
אהוד אולמרט, עבריין שהורשע בפלילים ונדון לשנות מאסר ממושכות, חלף בדממה מוחלטת מתחת לרדאר התקשורתי, מבלי לחולל אפילו גלי הדף סמליים. אילו האירוע בו עסקינן, היה חלילה מתממש, היינו מוצאים היום את מטורפי דאעש מטפסים על הגדרות של טירת צבי וקרית גת, עד כדי חשש לריסוק המפעל הציוני.
מדובר במידע מדהים, בלתי ידוע, שנחשף 'מפי הסוס' עצמו, על אודות מופקרותו חסרת התקדים. לראשונה סיפר לאומה, כיצד תיעתע בה לפני 9 שנים, וכמעט הוביל את כולנו, כמו החלילן מהמלין, לעברי פי פחת של אסון לאומי, והכל בשל תאוות שלטון חולנית.
הכל החל בקיץ 2006, זמן מה אחר שהושבע לראשות הממשלה. חשדות כבדים לנטילת שוחד מאוליגרכים למיניהם צצו סביבו. המשטרה נכנסה לעובי הקורה, ואולמרט חש שהמלכודת מתהדקת סביבו.
הסיכויים להיחלץ היו נמוכים. לפיכך נקט בשיטה שהמציא קודמו
אריאל שרון, והוכיחה עצמה בגוש-קטיף: ויתור מופקר על נכסים ביטחוניים ולאומיים – ואחריו המבול. וכך הזמין אולמרט, בדצמבר 2006, יותר מחצי שנה אחר מינויו לראשות הממשלה, את אבו מאזן לשיחת ארבע עיניים, במעונו הרשמי ברחוב בלפור.
ויתור על הר-הבית והכותל
על תוכנה המדהים של השיחה, שאיימה על עצם קיומנו, הוא סיפר לפני שבוע וחצי למראיינו
רביב דרוקר, בתוכנית 'המקור' בערוץ 10. ב-26 בדצמבר, ערב ירושלמי קריר, הגיע אבו מאזן למעון הרשמי. המושחת סיפר בראיון, במין שחצנות זחוחה, כי הוא היה הראשון שהניף את דגל אש"ף מעל בית ראש הממשלה ברחוב בלפור, בלבה של ירושלים המערבית, לכבוד אורחו. זו הייתה דרכו לשכנע את אבו מאזן לקמבן יחד את עסקת חייהם.
הדגל האש"פי על בית ראש הממשלה, היה רק מבוא נתעב לאסון שזמם אולמרט, בקלות דעת, להנחית על העם היושב בציון - ללא סמכות, שלא ברשות, וללא שום דיון ציבורי. הַנחָתה שרירותית של הנסיך הבית"רי מנחלת ז'בוטינסקי. בשיחה שהתנהלה ללא הקלטות וללא נוכחות זרים, הדהים המארח בהצעת שלום מופקרת, חסרת אחריות בעליל, שעיקרה שיבה לקווי 67' – ובכלל זה חילופי שטחים, בהיקף של 6.5%, מטר מול מטר.
אולמרט נידב לאבו מאזן נתחים נכבדים: "לא תקבל שטחים במדבר", אמר לו, "אלא ליד טירת צבי, ליד עפולה, ליד לכיש ולא רחוקים מירושלים", בתוספת מנהרה מעזה לרמאללה. אילו לא הכביד אבו מאזן את ליבו מול ההצעה המפתה, היה בה כדי להמיט בכייה לדורות על העם היושב בציון. אילו מומשה התוכנית השטנית, היינו מתעמתים היום מול מדינת דאעש בלב הארץ.
על-פי עדות אולמרט עצמו מול המצלמות, כללה חבילת הוויתורים המופקרת הזו, גם ויתור ישראלי מלא על הריבונות בהר-הבית, בכותל המערבי ובעיר העתיקה; חלוקת ירושלים והפיכת חצייה לבירת המדינה הפלשתינית; מסירת האחריות למקומות הקדושים לחמש מדינות שהאו"ם יְמנה, ובהן גם ירדן וסעודיה; מתן שלמונים לרש"פ (או לאבו מאזן אישית) בסכום של 100 מיליון דולר; וקליטת כמה רבבות פליטים פלשתינים בתחומי 'ישראל הקטנה'.
למרבה המזל, ההצעה שמבחינת אבו מאזן לא יכולה להיות אטרקטיבית ממנה, לא נתפסה בשתי ידיים על-ידי האורח. סוג של ויכבד ה' את לב פרעה. אבל אולמרט המשיך להפציר: "יעברו עוד 50 שנה, עד שראש ממשלה בישראל יציע לך הצעה כזו". ומשהוסיף האורח להתעקש, חשף אולמרט במו פיו את האמת שמאחורי תוכנית השלום ההתאבדותית: החשש שהוא ייזרק מהשלטון, מחמת החקירות המשטרתיות המעמיקות.
קלות דעת פושעת
הוא אמר זאת במו פיו. "אמרתי לאבו מאזן: 'בוא נחתום עכשיו, בראשי תיבות, על התוכנית. אני רוצה
שלום עכשיו. תוך שלושה ימים נטוס עם התוכנית למועצת הביטחון של האו"ם, ומשם נחזור יחד לקו התפר בין שתי המדינות, נניח בשער יפו, ונופיע בפני כל מנהיגי העולם. נכריז על בחירות חדשות תוך שלושה חודשים אצלכם ואצלנו. אתה תקבל רוב מכריע ואני אקבל רוב מכריע'".
הבנתם את זה? מכירת חיסול של נִתְּחי מולדת, תמורת איתרוג משפטי, ועל-מנת לנצח ברוב סוחף בבחירות הבאות. מיותר להזכיר, שכל המהלך האווילי הזה, שעלול היה להמיט אסון של ממש על המפעל הציוני, נעשה בקלות דעת פושעת, בזחיחות, מתוך תחושת אני ואפסי עוד. ללא היוועצות בשום פורום ראוי: לא ממשלה ולא קבינט, גם לא עם חבורת שרים מצומצמת נוטרי סוד, ואף לא עם ראשי מערכת הביטחון. איש לא הוכנס בסוד המהלך הבוגדני. העיקר שאולמרט יבטיח בכל מחיר את המשך שלטונו, ושיישרף המועדון.
בסופו של דבר ניצלנו מעונשו-של-זה, בשל הסתבכויותיו הפליליות ותיאבונו המופרז לשלמונים נוסח מעטפות הכסף של טלנסקי.
המפתיע הוא, שאותו אולמרט נכלולי, אדריכל מלחמת לבנון הכושלת (השנייה), שכמעט מכר בנזיד עדשים את המדינה היהודית, זוכר עד היום לפרטי פרטים את יוזמתו הנואלת למכירה הכללית ההיא, אבל לא הצליח לזכור כלום, לאורך חקירותיו במשטרה ובבתי המשפט, באשר למעורבותו בפרשיות הפליליות שנקשרו בשמו, ולכל היותר הפיל הכל על
שולה זקן. נוכל של ממש. מושחת ומופקר. ברוך שפטרנו.