חייו של השופט
עדי אזר נגדעו ביד זדונית ביום 19.7.2004. הוא נרצח בפתח ביתו רק מפני שהיה שופט. מותו הוא, כמובן, אבידה קשה לבני משפחתו שאיבדו את היקר להם מכל. מותו הוא גם אבידה למערכת המשפט שאיבדה שופט צעיר, מוכשר ומצליח שעמד על סף קידום. רצח השופט עדי אזר היכה את מערכת המשפט בהלם, זעזוע ותדהמה. המחשבה שניתן בארץ לרצוח שופט הייתה בלתי נתפסת. זו הייתה בפירוש חציית קווים אדומים.
חלפו 11 שנים, ולצערי השיח הציבורי הפך שיח שהוא לעתים אלים. שיח שיש בו לעתים קריאה ברורה או משתמעת "לנהל חשבונות", ולא בדרכים ראויות, עם איש ציבור שהתבטאויותיו או מעשיו אינם נושאים חן בעיני מותחי הביקורת. אכן, אין איש או מוסד שהוא חסין מביקורת. ביקורת היא חשובה, אך עליה להיעשות בהתאם לכללי השיח הדמוקרטי. מותר לחלוק, אך בין הבעת ביקורת לבין איום או הסתה - רב המרחק. בשיח הציבורי היום מדובר, לא אחת, על איום והסתה - ולא על ביקורת עניינית. כך, אפילו נשיא המדינה - נשיא המדינה של כולנו שהוא סמל לאחדות אזרחי המדינה ותושביה - ספג ברשתות החברתיות איומים והסתה. כך, גם היו מקרים של הסתה ואיומים כנגד שרים וחברי כנסת. וגם כנגד שופטים, על-רקע פסיקותיהם. הדיבור האלים מתבצע לא רק ברשתות החברתיות, אלא גם בשיח הציבורי הפתוח, הגלוי, בשמם ובקולם של מי שמייצגים חלקים מהאוכלוסייה.
במערכת המשפט אנו עושים כמיטב יכולתנו לא לקחת סיכונים. אנשי משמר בתי המשפט מוצבים לאבטחת שופטים מאוימים, בהנחייתם של מנהל בתי המשפט וסמנכ"ל ביטחון ותפקידים מיוחדים, אייל רחלי, האחראי לעבודת המשמר. לא תמיד הציבור יודע על כך. משמר בתי המשפט קיים למעלה מ-20 שנה, ואנו מקווים כי בעזרת שרת המשפטים נצליח לעגן בזמן הקרוב את פעילות המשמר בחוק. אנו פועלים באמצעות המשמר; אנו מערבים במידת הצורך את המשטרה; וזאת לגבי שופטים בכל הערכאות שישנם לגביהם איומים. אנו פועלים גם בדרכים נוספות.
אנו ערים להתמודדויות אישיות קשות של שופטים עם תופעות של הכפשות בדרכים שונות ובהן באינטרנט, הפגנות ליד הבית, תביעות מחו"ל, איומים ועוד. לאחרונה הושלמה עבודת מטה מקיפה בהנהלת בתי המשפט, בשיתוף מומחים למשפט ואינטרנט, במסגרתה נבחנו דרכי התמודדות שונים עם תופעת ההתבטאויות הפוגעניות והמכפישות באינטרנט. בימים אלה אישרתי את תוכנית העבודה שהוכנה במסגרת עבודת המטה. בין השאר התקבלה החלטה למנות גורם ממונה בלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט שירכז את הטיפול בנושא. במסגרת תפקידו יפעל הממונה בתיאום עם גורמים נוספים במערכת ומחוצה לה. אני מקווה כי מהלך זה ייתן בידינו כלים להתמודדות טובה יותר עם תופעת הפרסומים הפוגעניים באינטרנט נגד שופטי ישראל.
בצד ההגנה החשובה שמערכת המשפט מנסה לפרוש על שופטים, אני מבקשת להבהיר: לשופְטים, שופטי ישראל ושופטים בכל מקום בעולם, אין אופציה לפסוק לפי איומים שהם מקבלים. כל אחד וכל אחת מאתנו השופטים הצהרנו 'לא להטות משפט ולא להכיר פנים'. כניעה לאיומים היא הטיית משפט, ואין לנו אופציה כזאת. ההבנה שלא ניתן להיכנע לאיומים חדרה לתודעתי לפני עשרות שנים, שעה שבני היו ילדים בגן, ילדים שלא ידעו שהם מאוימים, ושוב מאוחר יותר, כאשר הם היו בבית ספר יסודי וענו לטלפונים מאיימים. זאת הרבה לפני שנכנס לחיינו משמר בתי המשפט, כשלמערכת בתי המשפט טרם חלחלה ההכרה בעניין הצורך להגן על שופטים מאוימים.
שוו בנפשכם, כל אחד מכם בנפרד, שאתם צד להליך שיפוטי, ובית המשפט פוסק לטובת הצד האחר המאיים עליו בשל האיומים. מובן שזהו אינו משפט צדק. מובן מאליו שזה עיוות דין. ההכרה שלא ניתן לנהוג כך היא נחלתו של ציבור השופטים. ההכרה שאין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה זולת מרותו של הדין, עושה את ההכרעה פשוטה, משום שאין, פשוט אין, מקום להיכנע לאיומים ולהסתה.
אינני מבקשת לנהל חשבונות-עבר ביחס לדברים שנשמעו או לא נשמעו לאחרונה בשיח הציבורי על בית המשפט העליון והכרעותיו. אני מודעת היטב לכך שחלק מאנשי הציבור גינו באופן מיידי דברים שנאמרו. אחרים התעשתו והסתייגו, מי במוקדם ומי במאוחר, מדיבורים מסיתים. דבריי נאמרים במבט צופה פני עתיד. אני קוראת לכל אנשי הציבור, לעורכי הדין, לעיתונות החופשית ולאזרחים שאכפת להם לא להשלים עם הדיבור האלים ולא לשתוק למשמע דברי הסתה. הסתייגו מדברים בלתי ראויים מיד, ובאופן ברור וחד-משמעי. אל תתנו לשיח האלים והמסית להפוך לדבר מקובל ומובן מאליו בחיינו. הדיבור המסית חייב להעלם מחיינו. ואני קוראת לכל אחד ואחת לתרום את תרומתו לכך.
אנו עוברים ימים קשים של טרור. לצערנו אין יום שאינו מביא עמו קורבנות. אל נוסיף על כך הסתה לאלימות מבית. במעמד זה, המכבד את זכרו של השופט עדי אזר ז"ל, נאמר בקול ברור - לא עוד.
