מאז סולק הנשיא מובארק משלטונו הרודני במצרים, בפברואר 2011, משווע המזרח התיכון המסוכסך למשגיח כשרות חדש, שיפסוק ממרום כהונתו בסוגיות שפך הדם המאפיינות את האזור המדמם. אחרי הפסקה קצרה, דומה שמסתמנת עתה מועמדת חדשה וראויה לתפקיד: שרת החוץ של שוודיה, מרגוט וולסטרום, חברת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (כאילו שזה לא היה ברור).
בתוך שבועיים הוכיחה הגב' וולסטרום שהיא שומרת על מה שניתן לכנות "ניטרליות שוודית", בסגנון שהעולם למד להכיר במלחמת העולם השנייה. רבים תהו אז ותוהים עד היום, כיצד הצליחה שוודיה הקטנה להישאר מחוץ למגפי הוורמאכט, שכבש את שכנותיה נורבגיה ודנמרק.
המחקרים השונים שנעשו מאז, גילו כי במהלך כל המלחמה המשיכה שוודיה לספק לנאצים עפרות ברזל ממכרותיה, מחצב יקר מפז שהיה דרוש לגרמנים לתעשיית הפלדה שלהם. שוודיה גם היוותה אתר התיווך לעסקות מסחר רבות, שבהן רכשה מדינה שלישית אפילו מבעלות הברית (ארה"ב, למשל) סחורות עבור גרמניה.
אז למה צריך היה היטלר לבזבז דיביזיות על כיבוש סטוקהולם? במקום זאת יעצה גרמניה לשוודים לשמור על ניטרליות, אבל להישאר "פרו-גרמנית"... עם כל ההבדלים, ויש בהחלט הבדלים. לעולם נזכור את "מבצע אוקטובר" 1943, שבו התגייס העם הדני הקטן אבל האמיץ להציל מכליה את שכניו היהודים, ובתוך שלושה שבועות, אחרי שהחביא אותם במחתרת הצליח למלט 7,200 מיהודי דנמרק - בעזרת צי של ספינות דיג - לחופי שוודיה, ממש ערב גירושם למחנה הריכוז בטרייזנשטאט.
אז - והיום אז, בימי השחור, יעצה גרמניה עצמה לשוודיה, לשמור על ניטרליות אבל שתהיה זו
"ניטרליות פרו-גרמנית". היום, שוודיה של מרגוט וולסטרום היא ניטרלית בסכסוך הישראלי-פלשתיני, אבל
ניטרלית פרו-פלשתינית.
לפני שבועיים פלטה הגב' וולסטרום הברקה אופיינית בכיוון. היא קשרה בין הרצח שביצעו מחבלי דאעש בפריז לבין הטרור הפלשתיני. מיד לאחר מכן, הזדרז משרד החוץ השוודי להסביר כי דבריה הוצאו מהקשרם ושאר מיני בוקי-סרוקי המקובלים במקרים כאלה.
בסוף השבוע, שוב ירתה וולסטרום מהמותן. כנציגת מדינה שבפעם האחרונה נלחמה רק לפני 101 שנה (בקרבות עלובים נגד צבאי נורבגי קטן), חשפה הדיפלומטית השוודית את דלות הידע שלה, בניגוד למצבור הצביעות העשיר שלה.
בתשובה לשאילתה של שלושה חברי הריקסטאד (הפרלמנט), שטענו כי שוודיה נוקטת במדיניות מפלה כנגד ישראל, הסבירה השרה, שהיא אומנם מגנה את הטרור הפלשתיני, וש"לישראל הזכות להגן על עצמה"(!!), אלא ש"כמות המתים לא שווה בין הצדדים". או בלשונה שלה: "ישראל מוציאה להורג ללא משפט".
אין ספק, עם ידע "צבאי" שכזה, יכלה אולי מרגוט וולסטרום לחסוך מהשוודים את התבוסה ההיסטורית בקרב פולטבה (1709), מול צבאו של פטר הגדול, קרב שסימן את תחילת שקיעתה של שוודיה כמעצמה צפונית מובילה.
כמה עוד דקורים? כרגיל, שוב הזדרז משרד החוץ השוודי לנסות לתקן את הנזק. הפעם טען שהגברת "לא הובנה כהלכה". מוזר שבמדינה נאורה למופת כמו שוודיה, המחלקת מדי שנה את פרסי נובל, נבחרה לתפקיד כה משמעותי דיפלומטית עילגת, שכל אימת שהיא פותחת את פיה, קשה משום מה להבינה.
אפשר היה לצפות מדובר משרד החוץ השוודי, שבמסגרת הסבריו, הוא ישכיל את הציבור בישראל, מתי לדעתו כמות המתים בין שני הצדדים הישראלי והפלשתיני תיראה בעיניו כהוגנת, ככזו שעומדת בסטנדרטים הבינלאומיים של "תגובה פרופורציונלית"?
במילים מעשיות יותר: כמה דקורים ישראלים מצדיקים פלשתיני הרוג אחד, אם בכלל? והאם כאשר ישראלי נדקר והדוקר ממשיך במעשיו, מותר לישראלים לפגוע בו, או שעליהם להתקשר טלפונית למרכז האו"ם בניו-יורק כדי לשאול בעצתו של המזכ"ל, לפני שהם מבצעים "הוצאה להורג (פסולה) ללא משפט"?
לחובתה של מרגוט וולסטרום יש לציין עוד, כי הטקסטים שהשמיעה בפרלמנט השוודי אינם מקוריים לגמרי. בעצם הם דיקלום של טענות הרשות הפלשתינית, ושל בת-הקול שלה בעיתון הארץ. מאז החל גל האלימות הנוכחית בסיסמה "אל-אקצה" בסכנה, מנהל הארץ, הביטאון הפלשתיני בשפה העברית מאבק מתמיד כנגד כל הצעדים שהממשלה החליטה עליהם, במאמץ להילחם בטרור.
הארץ התנגד נחרצות להחלטה להקל על ההוראות לפתיחה באש, היה נגד כל ניסיון להגביל תנועה של פלשתינים בירושלים, נגד מעצרים מינהליים, נגד החמרה בעונשיהם של מיידי אבנים, וביום שישי פירסם מאמר מערכת תקיף, בכותרת "פרקטיקה ברברית", שבו שפך זעמו על ה"עונש הקולקטיבי" של הרס בתי מחבלים, שלמרבה צערו, גם קיבל גושפנקה של בית המשפט העליון, למרות שמדובר בפגיעה ב
כבוד האדם וחרותו (כבוד האדם וחרותו הם לגרסת הארץ, נחלת מחבלים בלבד; הזכויות האוניברסליות הללו אינן חלות על יהודים).
לפני כשבועיים, פירסמה הפרקליטה הפלשתינית הוותיקה,
עמירה הס, מאמר הזוי, שכותרתו תהתה האם צה"ל משתיל בידי הפלשתינים ההרוגים סכינים?... הבנתם? הכתבת גם תיארה את המצב המתסכל שבו נתקלה מחבלת אחת, שדקרה חייל, אך אז התברר לה כי הקלגס החצוף עטה שכפ"צ(!!) בלי להודיע על כך מראש לציבור הדוקרים הפוטנציאלי.
לתשומת ליבה של משגיחת הכשרות הטרייה שלנו, מסטוקהולם.
