סקירה כללית: המשבר עוד לפנינו

ברבעון הראשון הסתמנה בלימה מסוימת בתהליך הירידה החריפה בפעילות הכלכלית, שהחלה עוד ברבעון האחרון של 2000. כך לדוגמה היצוא התעשייתי ירד דולרית ב- 0.8% לעומת הרבעון האחרון של 2001, לאחר ירידות רבעוניות חדות ביותר של 5%-6% במהלך 2001. בלימה ניכרת בירידה ביבוא חומרי גלם - עליה של 2.9% לאחר ירידות חדות במהלך 2001.

כמו כן ניכר גידול מסוים בפדיון בענפי המסחר והשרותים. המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל עלה בחודשים דצמבר-פברואר בשיעור מצטבר של 1.3%. מנגד, התפרסמו אינדיקטורים שליליים: ביבוא נכסי השקעה נמשכה מגמת הירידה; בתיירות הנכנסת נמשך המשבר; בענף הבניה נמשך השפל, המשקף צמצום בביקוש לדיור וכן ירידה בבניה למסחר ולתעשייה. סקר החברות של בנק ישראל מצביע על המשך הירידה בפעילות הכלכלית במרבית ענפי המשק.

בתחילת אפריל ערכנו עדכון של התחזית הכלכלית לשנת 2002. ההאטה החריפה במהלך 2001 והתעצמות העימות עם הפלשתינאים יוצרים תנאי פתיחה קשים ל-2002. עם לא מעט אופטימיות אנו צופים שיפור בקצב הצמיחה במהלך השנה לכ-4%, אשר יביא את שיעור הצמיחה הממוצע לכ-0%, כלומר התוצר יישאר ברמתו הריאלית כמו ב-2001. התוצר העיסקי צפוי לרדת בממוצע בכ-1.5%, בעוד שבצריכה הציבורית צפוי גידול של 3.8%, המשקף גידול חד בצריכה הבטחונית.

שנת 2002 תעמוד עדיין בסימן ירידה ממוצעת בהשקעות. היצוא, אף כי יתאושש במהלך השנה, בעיקר בעקבות התאוששות במשק האמריקאי, יצביע על קיטון ממוצע של כ- 2.7%. מאזן התשלומים מצביע על המשך היציבות והאיתנות; גידול מתון בגרעון השוטף מ-1.7 מיליארד דולר ב-2001 ל-2.5 מיליארד ב-2002. החוב החיצוני נטו, שירד לרמה מזערית של 4.3 מיליארד דולר - 4% מהתוצר, צפוי לגדול אך במעט.

רזרבות המט"ח בבנק ישראל התיצבו על כ-24 מיליארד דולר - מעל 20% מהתוצר. בתחום התעסוקה צפוי המשך הגידול בשיעור האבטלה הממוצעת לכדי כ-10.5%, תוך כדי נסיגה חוזרת בשיעור ההשתתפות לכ-54%. בשנת 2002 צפוי המיתון והעליה באינפלציה להשתקף באופן מודגש בשכר: ירידה ריאלית של כ-2% בשכר הממוצע.

בתחום המדיניות הפיסקאלית צפויים מימושם של שורת צעדים שיביאו לקיזוז של כ-9 מיליארד ש"ח, כך שהגרעון התקציבי המקורי של כ-14 מיליארד ש"ח יגדל לכ-18 מיליארד; כ-4% מהתמ"ג. אחרת הגרעון היה מוכפל לכ-27 מיליארד ש"ח.

הגרעון משקף, בין השאר, את ההחרפה בעימות הצבאי עם הפלשתינאים, ובמיוחד קיטון בהכנסות כתוצאה מהאטת הפעילות הכלכלית וכן את הגידול בהוצאות הישירות לבטחון בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח. ראוי לציין כי צעדים אלו, למרות ההרחבה בגרעון, הם עדיין בעלי השפעה ממתנת, כאשר המשק נמצא בלאו הכי במיתון. השיקול של יציבות ועמידה בקריטריונים בינלאומיים היה בעל השפעה מכרעת במקרה זה. חריגה זו מהגרעון הקודם, שעמד על 3%, צפויה להצטמצם מ-2003 ואילך, עם ההתאוששות הכלכלית וירידת עוצמת העימות.

המדיניות המוניטרית צפויה להיות ניטראלית למדי, למרות ההחרפה הניכרת בתחום התקציבי, זאת לאור מצבו הממותן של המשק. עם זאת, צפויה במהלך 2002 עליית ריבית בנק ישראל עד לכדי 5%-5.5%, במקביל לעליית ריבית ה'פד'. זו האחרונה צפויה לעלות במחצית השניה של השנה לכ-2.5%.

יצוין שרמת אי הודאות היא גבוהה ביותר. תתכן גם התממשותו של תסריט חמור יותר של צמיחה שלילית, כאשר התעצמות והתמשכות העימות עם הפלשתינאים הוא הגורם הדומיננטי. אנו נמשיך לעדכן את הערכותינו בהמשך השנה בהתאם להתפתחויות.

בשנת 2001 גלשה הכלכלה הגלובלית להאטה חריפה וצמחה בשיעור נמוך של 1.4% בלבד, לאחר צמיחה גבוהה של 4.0% בשנת 2000 (מבוסס על משקלות תוצר לפי שערי החליפין. מדידה לפי כח הקניה מצביעה על שיעורי גידול גבוהים יותר, המשקפים את עליית חלקן של המדינות המתפתחות).

רמה זו נמוכה מסף מיתון המיוחס לצמיחה הכלכלית הממוצעת בעולם כולו, של כ-2%. ככל הנראה, בשנת 2002 החלה תפנית, אשר מובלת בעיקר על ידי כלכלת ארה"ב וכלכלות דרום מזרח אסיה: התוצר העולמי צפוי לצמוח בכ-1.8%, בסביבת מחירים יציבה, תוך עליה בשיעור האבטלה במרבית המדינות המפותחות. התאוששות צפויה רק בשנת 2003; צמיחה של 2.8%.

ההתאוששות המסתמנת לאחרונה בכלכלת ארה"ב היא פועל יוצא של מדיניות כלכלית מרחיבה נמרצת: הורדות ריבית במהלך 2001 מ-6.5% ל-1.75%, גידול בהוצאות הביטחון, בעקבות המלחמה בטרור והפחתת מסים. על פי הערכות התוצר יצמח השנה בשיעור של 2.5% ובשנת 2003 ב-3.5%. נתוני החשבונאות הלאומית בארה"ב לרבעון הראשון טרם פורסמו, אך לפי הערכות התוצר ברבעון הראשון צמח בשיעור שנתי של 5%-6%.

הערכות אלו נסמכות על נתוני סחר החוץ, הגידול במלאים, הייצור התעשייתי, שגדל במרץ בשיעור הגבוה מזה שנתיים וכן על עליה בשיעור שנתי של 3.5% בצריכה הפרטית ברבעון הראשון לעומת קודמו.

יו"ר ה'פדרל ריזרב', אלן גרינספן, רמז ב-17 באפריל כי אין בכוונתו להעלות את הריבית הבסיסית בזמן הקרוב. על-פי הערכות, ריבית ה'פד' תישאר ברמתה הנוכחית, הנמוכה ביותר בארבעים השנים האחרונות - 1.75%, עד אוגוסט. ההחלטה שלא להעלות את הריבית נובעת מהעדר לחצים אינפלציוניים למרות עליית מחירי האנרגיה (מדד המחירים ללא אנרגיה ומזון עלה במרץ בשיעור של 0.1%), ומשום שההאצה בצמיחת התוצר מובלת בעיקר על ידי גידול במלאים. העלאת הריבית עלולה לפגוע בביקושים להשקעות ובצריכה הפרטית. כמו כן שיעור האבטלה שב ועלה במרץ ל-5.7%. להערכתנו, ריבית ה'פד' תגיע לכ-2.5% לקראת סוף 2002.

תחזית הצמיחה לשנת 2002 במדינות גוש האירו עומדת על 1.4% בלבד, לאחר צמיחה של 1.5% אשתקד. התאוששות צפויה בשנת 2003, בה צפוי התוצר לגדול ב-2.9%. ריבית ה-ECB עומדת כיום על 3.25%. להערכתנו, הבנק המרכזי האירופי יפחית את הריבית ל-3% עד סוף השנה. הפער הנמוך בין ריביות ה'פד' והאירו הצפוי בסוף השנה, ימנע את התחזקות האירו; גורם נוסף שיעודד את הכלכלה האירופית, לצד הצמיחה הצפויה בכלכלה האמריקאית.

הבעיות המבניות הבסיסיות של כלכלת יפן, הרחוקות מפתרון, גרמו להאטה כלכלית הנמשכת כבר למעלה מעשור. המשק היפני סובל ממשבר כבוש במערכת הפיננסית, מירידות חדות בביקוש המקומי ומירידה דרסטית ביצוא, ששליש ממנו מופנה למשק האמריקאי. בשנת 2001 נרשמה צמיחה שלילית של 0.4%, מלווה בירידת מחירים לצרכן של 0.7%. על פי הערכות, יקטן התוצר גם השנה בכ-1% ומדד המחירים ימשיך לרדת בשיעור דומה לאשתקד. ההתאוששות הכלכלית בארה"ב ובמדינות דרום מזרח אסיה במהלך 2002 יגדילו את הביקושים לתוצרת היפנית ובשנת 2003 צפויה התאוששות קלה; צמיחה של 0.8%.

במהלך 2001 ירדו מחירי הסחורות ללא נפט ב-6.5%, בד בבד עם ההאטה הכלכלית בעולם. התמשכות המיתון העולמי השנה תוביל, על-פי הערכות, לירידה במחירי הסחורות גם השנה. מחירי הנפט שירדו במיוחד לאחר אירועי ה - 11 בספטמבר, עם תחילת המשבר בענף התעופה העולמי, והגיעו לרמה ממוצעת של $18.8 בדצמבר אשתקד, עלו בעקביות בחודשים האחרונים, עם התגברות המשבר במזרח התיכון והגיעו למחיר של $27.4 לחבית בתחילת אפריל.

ההאטה בכלכלה העולמית, המשבר בשווקים הפיננסיים; בעיקר בענפי תעשיות ההיי-טק, והעימות הישראלי-פלשתיני, שהחריף מאוד לאחרונה, פעלו יחדיו לצמצום היקף סחר החוץ של ישראל בשנת 2001 באופן ניכר. יצוא הסחורות והשירותים הצטמצם בשנת 2001 בשיעור ריאלי של 11%, לאחר גידול מרשים ביותר של 24% ב-2000.

למעשה, היצוא התעשייתי שהווה בשנת 2001 97% מיצוא הסחורות למעט אוניות, מטוסים ויהלומים, נמצא במגמת ירידה זה הרבעון השישי ברציפות, מאז תחילתה של האינתיפאדה באוקטובר 2000. נתוני הרבעון הראשון השנה מצביעים אמנם על ירידה מתונה של 0.8% לעומת קודמו, אך זו, ככל הנראה, בעיקר תוצאה של גידול ניכר וחריג בסעיף כלי הובלה (תעשיות ביטחוניות). להערכתנו, אם לא תחול החרפה נוספת במצב הביטחוני - יצוא הסחורות והשירותים השנה יצטמצם בממוצע בשיעור ריאלי מתון של 2.7%, תוך כדי גידול במהלך השנה.

המיתון העמוק בישראל אשתקד השתקף גם בנתוני היבוא; סך יבוא הסחורות והשירותים הצטמצם בשיעור ריאלי של 4.4%. אנו מעריכים שב-2002 יחול צמצום נוסף של אחוז אחד. יבוא הסחורות ללא אוניות, מטוסים ויהלומים גדל בשיעור מתון ברבעון הראשון, אך לעומת מקבילו אשתקד הוא נמוך בכ-12%.

מאזן התשלומים של ישראל לשנת 2001, שפורסם במרץ, ממשיך להפתיע לטובה: הגרעון השוטף נותר נמוך ברמה של 1.7 מיליארד דולר ונמשכה המגמה של ירידת החוב החיצוני נטו ל-4.3 מיליארד דולר בלבד; כ-4 אחוזי תוצר. חרף המצב הביטחוני הקשה בישראל, ולמרות ההאטה בכלכלה הגלובלית אשתקד, הסתכמו ההשקעות הזרות הישירות ובניירות ערך בכ-3.2 מיליארד דולר.

השקעות הישראלים בחו"ל הסתכמו בכ-1.9 מיליארד דולר, כך שההשקעה הזרה נטו בישראל הגיעה לכ-1.3 מיליארד דולר. היקפי תנועות ההון פחתו משמעותית בשנת 2001, בעיקר כתוצאה מהמשבר בתעשיות ההי-טק. כמו כן כפי שנראה בגרף, החל ממחצית 2001 הפכו התנועות נטו לשליליות.

להערכתנו, בשנת 2002 יגדל הגרעון בחשבון השוטף לכ-2.5 מיליארד דולר, כתוצאה מירידה בהיקפי הסחר - בעיקר בצד היצוא. תנועות ההון לישראל יצטמצמו אף הן.

שיעור האבטלה עלה בפברואר על פי נתוני המגמה ל- 10.3% מכוח העבודה האזרחי, לעומת 9.3% בממוצע בשנת 2001. על רקע המיתון המעמיק וההחרפה במצב הביטחוני, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה השנה יעלה לכ- 10.5% בממוצע.

מנתוני שירות התעסוקה עולה תמונה מעט יותר מעודדת: בחודשיים פברואר ומרץ ירד מספר דורשי העבודה ב-4.7% והגיע ל-196 אלף איש, על-פי נתונים מנוכי עונתיות. ככל הנראה, מגמת העלייה במספר דורשי העבודה אשתקד נבלמה ברבעון הראשון.

פיגועי הטרור, שהגיעו לשיא חדש בחודשים מרץ ואפריל, יצרו דרישה הולכת וגוברת למאבטחים. בחודש מרץ נרשמו בלשכות כ-1,400 דרישות מצד המעסיקים לעובדים במקצועות השמירה והאבטחה. יתכן ובחודשים הקרובים תמשך מגמת הקיטון במספר דורשי העבודה, לצד בלימה בשיעור האבטלה.

בשנת 2001 עלה השכר הממוצע במשק בשיעור ריאלי של 2.5% לעומת 2000. עיקר העלייה בשכר הייתה במחצית הראשונה של השנה, בה עלה השכר בשיעור ריאלי של 5.1% לעומת המחצית המקבילה לה אשתקד ובמחצית השניה של 2001 חלה ירידה של 0.1%. ההאטה בקצב עלית השכר היא פועל יוצא של העמקת המיתון במשק ומוסברת בעיקר על ידי שני גורמים: ראשית, צמצום מספר המועסקים בענפי הטכנולוגיה, בעיקר ברבעים השני והשלישי אשתקד. עובדים מענפים אלו היו בעלי שכר גבוה מהממוצע, ויציאתם ממעגל העבודה הורידה את רמת השכר הממוצעת.

שנית, הימשכות המיתון עודדה חברות להקפיא את השכר. עובדים שחששו לאבד את עבודתם, נוכח נתוני האבטלה שגדלו במהלך 2001, מיתנו מאוד דרישות לתוספות שכר. להערכתנו השכר הממוצע במשק ירד השנה בכ-2%.

התפתחות הגרעון התקציבי ברביע הראשון שונה במידה ניכרת מהמתוכנן: בצד ההכנסות חלה ירידה משמעותית, עקב המיתון. מאידך בצד ההוצאות חל גידול ניכר בבטחון. כתוצאה התוואי הנוכחי של הגרעון גבוה בהרבה מיעד הגרעון, שהועלה זה לא מכבר ל-3% מהתמ"ג.

ברבעון הראשון של השנה פחתו ההכנסות ממסים בשיעור ריאלי של כ-6.5% לעומת אשתקד. הגרעון המקומי עמד על 2.3 מיליארד שקל לעומת עודף של 1.4 מיליארד אשתקד. להערכתנו, החסר השנתי בגביית המס, טרם שינויים בו, עומד על כ-12 מיליארד שקל. בנוסף יקטנו ההכנסות גם כתוצאה מעליית תשלומי הביטוח הלאומי (דמי אבטלה ואבטחת הכנסה) בסכום של כ-6 מיליארד ש"ח. בצד ההוצאות צפויה עליה של כ-2 מיליארד ש"ח לצרכי ביטחון. הפער בין התכנון לתוואי הגרעון עומד, אם כן, להערכתנו על כ-20 מיליארד שקל.

רמת גרעון גבוהה, אף אם היא תוצאה ברורה של המיתון והמצב הביטחוני, הינה בעלת השלכות שליליות בעיקר בהקשר לדירוג האשראי של ישראל. הממשלה יוצאת לכן בימים אלו בתוכנית חדשה, שמטרתה עמידה בהיקף גרעון של כ-4% מהתמ"ג.

בין הצעדים שנזכרו ניתן למנות; קיצוץ רוחבי בכל המשרדים למעט ביטחון, קיצוץ בקצבאות, הקפאת שכר, צמצום ההטבות שנכללו בחקיקה הפרטית, צמצום הטבות מס, העלאת שיעור המע"מ בנקודת אחוז והעלאת תקרת הגבייה לביטוח לאומי ומס בריאות לפי 7 מהשכר הממוצע. כמו כן הוכרז על מיסוי שוק ההון. הביצוע כנראה יהיה בתחילת 2003 לאחר פרסום המלצות ועדת רבינוביץ.

שורת הצעדים צריכה לעבור את אישור הכנסת ומתכונתה הסופית עדיין לא ברורה. בהנחה שצעדים אלו יכניסו כ-9 מיליארד לקופה הממשלתית, יגיע הגרעון לכ-4% מהתמ"ג.

נטל המס בישראל, למרות היותו גבוה, אינו יוצא דופן בהשוואה למדינות אירופה. בשנת 2001 עמד נטל המס בישראל על כ-41% בדומה להרבה מדינות באירופה וגבוה משמעותית מארה"ב (29% ב-1998). אולם בישראל נטל מס כבד נופל על שכבות הביניים, זאת בשל הבסיס הקטן עליו מוטלים המסים. מבחינה זו העלאת המע"מ בנקודת אחוז הינה בין החלופות המועדפות, שכן בסיס הגביה גדול, ושיעורו החדש דומה לזה של מדינות אירופה.

תהליך הפיחות המואץ, שהחל עוד מספר ימים לפני הורדת הריבית בשיעור של 2% בסוף דצמבר, השלים עד ה-23/4/2002 פיחות מצטבר של %10.4% ביחס לדולר. ב-25 בפברואר העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.6 נקודות אחוז. עוצמת הפיחות שיקפה גם את האירועים הבטחוניים. ראוי להדגיש כי למרות תנאי הרקע, תהליך הפיחות הוא מתון למדי ומשקף את חוסנו ויציבותו הבסיסית של המשק הישראלי שנרכש לאורך יותר מעשור, כפועל יוצא של מדיניות מאקרו-כלכלית מוניטרית ופיסקאלית - שקולות.

בפרט ראוי לציון בהקשר זה את רמתו הנמוכה של הגרעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, החוב החיצוני נטו המזערי ורמת יתרות מט"ח גבוהה ויציבה. אנו צופים פיחות מתון של כ-3% עד סוף השנה, תוך כדי גלי פיחות תיסוף במהלך תקופה זו.

האינפלציה המצטברת בחודשים ינואר-אפריל עומדת על כ- 3.5% בחלוקת המדדים הבאה: ינואר - 1.1%, פברואר - 0.8%, מרץ 0.5% ובאפריל צפוי 1.1%. ביתרת השנה צפויה עליית מדד ממוצעת של כ-0.15% לחודש, לכדי כ- 4.5%-5% בסיכום שנתי.

ראוי לציין שסעיף הדיור מסביר בחודשים ינואר-מרץ 1.8 נקודות אחוז מכלל עליית מדד של 2.4% באותה תקופה. סעיפים אחרים ואפילו "דולריים" הושפעו מעט מהפיחות. רגישותו של סעיף הדיור משקפת את העובדה שדמי השכירות, לפיו מחושב סעיף זה במדד מתחילת 1999, נקובים בדרך כלל בדולרים. בנוסף בשנים האחרונות בולטת תופעה של שפל בשוק הדיור בבעלות וכנגד זה גידול ניכר במחירי השכירות.

לאור זאת יש מקום לשקול את מדידת ההתיקרות בסעיף זה בצורה משוקללת - 50% לפי שכירות ו-50% לפי בעלות ועל ידי כך לנטרל ולהחליק את מחזורי המחירים החריפים והמנוגדים בתחום הדיור. כך לדוגמה מחירי השכירות עלו נומינלית מתחילת 1999 ב-8.7% ומחירי הבעלות ירדו ב-4.7%. המחיר המשוקלל הוא, אם כן, יציב יותר. למותר לציין חשיבות תרומתו של תיקון עיוות זה למדידה נכונה של האינפלציה ולמדיניות מוניטרית יציבה ופחות מרסנת במקרה זה.

ההתפתחויות בשוקי הכספים וההון ברבעון הראשון הושפעו מהעליה בסביבת האינפלציה והגידול באי הודאות. הציפיות האינפלציוניות לשנה, הנגזרות משוק ההון, עלו בהדרגה מ-1.1% בממוצע דצמבר ל-3% במרץ. קצב עליית אמצעי התשלום עלה במרץ לרמה שנתית של 26%.

ריבית בנק ישראל שהופחתה בתכנון המוניטרי לינואר ל- 3.8%, הועלתה במרץ ל-4.4% ול-4.6% במאי. ראוי לציין, שהציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לתקופות ארוכות יותר נותרו בתחום יעד האינפלציה, למרות הפיחות המואץ, הגרעון התקציבי והמצב הביטחוני. עובדה זו משקפת להערכתנו אמון של המשקיעים ביציבות הכלכלה הישראלית.

בחודשים האחרונים חל שינוי בהתפתחות הרכב תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור. היקף הפקדונות השקליים (כולל פח"ק) ירד בשלושת החודשים המסתיימים בפברואר בכ-6%.

עקום התשואות השקלי משקף ציפיות להעלאת ריבית משמעותית בחודשים הקרובים, ועליה באי הודאות לגבי קצב האינפלציה ארוך הטווח. העקום מ-5.7% לטווח של שנה עד ל-7.9% ל-9 שנים. עקום התשואות של אגרות החוב הצמודות למדד עולה מ-3% לטווח של שנה, 4.8% ל-10- שנים ו-5.1% ל-19 שנים. למעשה חלה עלייה די מקבילה בתשואות הלא צמודות והצמודות - תוצאה של החששות מגרעון תקציבי גבוה שיגדיל את היצע האג"ח.