נראה כאילו יש טעות בכותרת, שכן כל תינוק בן יומו יודע, שפרסום טוב ויעיל עולה כסף ואפילו המון. חברות רבות מתקצבות סכומי כסף אדירים על-מנת לפרסם את מוצריהן ומאחוריהן עומדות חברות ענק, אשר תומכות בהן עם יועצי פרסום, קופירייטרים, אנשי קריאייטיב, תוכן, מדיה, יחצ"נים ומה לא. אז תתפלאו שדווקא הפרסום והמודעות הגדולה בעולם, דווקא מאוד זולה וחלקה אפילו בחינם.

אך אליה וקוץ בה - פרסום זה קשה מאוד להשיג ודורש עבודה קשה, מאמץ וגם מזל לא מזיק. הפרסום הטוב בעולם, הוא ללא צל של ספק, זה המופיע בכותרת של גוגל, מידע זה חודר באחת לאנושות כולה וממחיש את היותנו כפר גדול / קטן אחד.

הבעיה היא שפרסום זה, מופעל כיום בדרך-כלל לזכרם של אישים ו/או מאורעות חשובים ואינו מיועד לפרסום שוטף ולכן נעבור לפרסום השני, אשר האפקטיביות שלו היא החזקה והיעילה ביותר. לפרסום זה יש שם מקוצר - פרסום א.א.א. - ("אישה אחת אמרה"). לפרסום א.א.א אין משרדי פרסום מפוארים, אין פוסטרים, אין יחצ"נים ואין אפילו מזכירות ומנהלים מעונבים. פרסום זה נקנה בעמל יום יומי, על-ידי בעלי מקצוע / נותני שירות אמיתיים, ישרים והגונים, אשר בזכות המיומנות, המקצועיות, האדיבות והיושרה שלהם - אנו, הלקוחות, ממליצים עליהם וששים למסור את שמם לקרובים לנו.

בדרך-כלל עסקים אלה, לא מפרסמים את עצמם (כי הם לא צריכים), זה יכול להיות, הסנדלר השכונתי, בית המאפה, האינסטלטור, הקצבייה, הספר, השיפוצניק, המורה לג'ודו, רופא השיניים, סוכן הביטוח וכו'.

פרסום זה הוא זה שמחזיק עסקים אלה, בלי לשלם הון עבור הוצאה, שעבורם היא מיותרת. נהוג לומר שאנו מספרים לקרובים לנו על מקום / שירות טוב לשני מכרים ועל מקום / שירות גרוע ל-10 מכרים. במילים אחרות, בעל עסק אשר אינו מקצועי ו/או אשר פוגע בלקוח, עשוי לקבל ריקושטים רבים על-אף הפרסום אשר הוא נוהג להוציא מדי שבוע.

רשתות המזון בארץ מוציאות סכומי כסף אדירים על-מנת לפרסם את מרכולתן. קיימות בגדול שתי אסכולות, הראשונה, דוגלת בפרסום מוצרים עם מחירים. השנייה, פרסום תדמית בלבד ללא ציון מחיר. לדוגמא: רשת שופרסל, מגה, יינות ביתן, שוק העיר - מפרסמות מדי שבוע / תקופה מוצרים בצירוף מחיר ומנגד רמי לוי, אשר אימץ בחום את שיטת הפרסום של יוניברס קלאב (לימים שופרסל דיל בראשית דרכה), אשר בה הוא לא מציין מחיר (מתוך הנחה סמויה, שתמיד יכול מישהו לפרסם את אותו מוצר במחיר מופחת, ובכך לפגוע באמינות המפרסם).

פרסום זה יכול לפעול כמו בומרנג, במידה והרשת לא תקפיד על אמיתות המסר. במילים אחרות, שם המשחק כאן הוא אמון של הצרכנים, אשר מאמצים את המסר ובודקים אותו כל הזמן ולאורך זמן.