לפעמים, כאשר הצבאות של שני עמים לא שווי-כוח בצד המספרי, ניצבים זה מול זה לקראת קרב מכריע ואולי אף "היסטורי", האם קיימת דרך לדעת מי ינצח במערכה, או שרק ההימור הוא הפוסק האחרון. לכאורה המספרים היבשים על יחסי הכוחות מתארים את התוצאה הצפויה אבל רק לכאורה. האמת היא שבצד השוויון בכמות הלוחמים והחומר - כמו מערכות נשק, טנקים, מטוסים וטילים - קיימת גם עוצמתה של הרוח האנושית הנושאת בכנפיה ערכים כמו אהבת המולדת, האמונה בכוחו של העם, הרעות, ופעמים רבות אנו זוכים להוכחה ניצחת ביכולתה של הרוח לגבור על החומר.
מתוך בדיקת ההיסטוריה של המלחמות עולה, כי לא נמצאו אירועי קרב ממשיים שתוצאותיהם היו תלויות בהגרלה. הרבה מאוד מן ההצלחה בקרבות היה תלוי באישיות ובנחישות של ראשי הצבאות שבדרך כלל היו המפקדים הצבאיים. אבל זה היה המצב בעיקר בתקופה שבה שיחקו בתפקידי מפתח מפקדים שצבא היה מקצועם ואורח חייהם.
כיום המצב שונה. בראש הלוחמים ניצבים רמטכ"לים שבצבאות רחבי היקף כמו ארה"ב למשל, פעם היו משתתפים בקרב ואילו כיום משמשים ראשי המטה של החילות השונים ומתאמים, כפקידים בכירים, את פעולותיהם. תופעה זו מתרחשת גם בצה"ל, הקטן יחסית לצבאות העולם. קצינים קרביים מתוחכמים עוברים למעמד של מנהלים העוסקים בארגון ולא בהתמחות קרבית. לוחמים הם כבר לא יחזרו להיות. את חתיתם הם כבר לא יפילו על-אף טרוריסט.
הגישה הניהולית-ארגונית הזו כבר חלחלה גם לרמות פיקוד פחות בכירות, כמו שאירע במקרה של אלוף פיקוד המרכז
רוני נומה, שעל-פי פרסומים שונים ננזף על-ידי ראש הממשלה ושר הביטחון בנושא הצעתו לטיפול הדרוש לדעתו באינתיפאדת היחידים. על-פי ההצעה שפורסמה בתקשורת, יש לנהוג בסכינאים הרצחניים הללו בדרך אחרת לחלוטין מזו הנהוגה היום. כיוון שמסע ההרג הסכינאי הזה בא לעולם להערכתו מטעמים פסיכולוגיים של תסכול וקיפוח ומחסור בפרנסה, יש להעניק לחבורה הזו שם נויטרלי אולי כמו "מחפשי עבודה" שאינו מעודד פעילות פלילית. ההמלצות אמרו דבר פשוט: כדי לפתור את הבעיות יש לסייע ללוחמים האלה למצוא מקום עבודה ונשק חם להגנה אישית של כל הרשות הפלשתינית מפני כוחו הגובר של הטרור. על כך נאנח בכאב לב אחד הלוחמים הישראלים המסכן יום יום את חייו בחזית הטרור האישי: "עכשיו יהיה לרוצחים האלה יותר קל להרוג אותנו מבלי לסכן את עצמם בטווחים קצרים כמו שקורה בטווחי פעולה בסכינים".
ומה עשה נומה בתגובה לדעות החלוקות על המלצתו המוזרה כאשר פורסמה? הוא אמר שהייתה זו אי-הבנה והכוונה הייתה למצב של אי-לוחמה אם וכאשר יתרחש. ומה עשה איזנקוט לנומה ולהמלצתו הלא מובנת? שלח אותו לקורס ללימוד עברית מובנת כהלכה? הוא לא עשה דבר.
על הדברים האלה אמר ח"כ בנימין סמוטריץ' מ"
הבית היהודי" כי בעקבות התדרוך ננזף נומה על-ידי ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל איזנקוט, טענה אותה מכחישים במערכת הביטחון. עוד כתב סמוטריץ' "עצם העובדה שזו תפיסת העולם של אלוף הפיקוד ושהוא ננזף על הפרסום ולא על כך שזו תפיסת עולמו - מטרידים מאוד".
בקיצור: היה או לא היה, העובדה היא כי אלה שהגו את רעיון הנפל הזה לא נענשו או לפחות ננזפו על איוולתם.
הנה מה שכנראה התחולל בראשם של אותם קצינים בכירים שהגו את ההמלצה? לאחר השינוי הגיאו-אסטרטגי שהתרחש בזירה האירנית, הסתבר לצה"ל לפתע כי השאיפות המגלומניות של הקמת צי צוללות תקיפה ברמה עולמית שוב אינה הולמת את המציאות החדשה, החליט מישהו חשוב בצה"ל - כנראה הרמטכ"ל
גדי איזנקוט, שככול הנראה הפך גם הוא למנהל בכיר, כי הכוונה היא לצמצום תקציבי, כיוון שהכסף הרב דרוש עכשיו למטרות חדשות. ולכן מערך הצוללות החדישות מדגם דולפין לא יעלה על חמש. החיסכון הצפוי - 1.5 מייארד אירו. דעתו זו היה על הרמטכ"ל להביא להחלטת הממשלה או ראש הממשלה.
סוף דבר: אילו הייתי המפקד העליון של צבא ההגנה לישראל כשבחזית מולי חיות אדם מובילות מסע שמטרתו רצח חפים מפשע, הייתי משתדל לייצר לעצמי תדמית של יצור אכזר חסר רגשות אנושיים שכול הנזכר בשמו נתקף חלחלה מרתיעה למען יראו וייראו.
