ועידת האקלים הגלובלית בפריס

אפקט החממה מתייחס להתחממות אטמוספרת כדור-הארץ, ושינוי תהליכי מהותי של האקלים, כולל הפשרת הקטבים - החל לחדור לתודעת האנושות עוד בשנות ה-80 של המאה ה-20.

ויכוחים בין מדענים עסקו בקשר שבין התחממות הפלנטה לבין גידול הפעילות האנושית בה, הגורמת לפליטת גזי וחומרי חממה מזהמים שכוללים: דו-תחמוצת הפחמן, מתאן, גזים וחומרים מזהמים לאטמוספרה בכמויות הולכות וגדלות. את זה יש לווסת ולהקטין על-ידי קביעת מכסות מדינתיות מוסכמות בהמשך הזמן למחויבות הולכת וגוברת לאכיפות למניעת פליטות מזהמות על-ידי החקלאות, התעשיה, התעבורה והתשתיות.

מדענים אחרים שהומרצו על-ידי "בעלי עניין" טענו, ששינויי האקלים בכדור-הארץ אינם מעשי ידי אדם, אלא פעולות אזוטריות על-פני השמש או תוצאות תהליכיות והצטברות תופעות יקומיות בגלקסיה, שלמין האנושי אין שליטה עליהן.

גידול תהליכי מתמשך באירועי אקלים חריגים ומקצינים בעולם, שגורמים נזקי עתק, הביא ליצירת דחף מתגבר לפעולה אפקטיבית להקטנת גודש פליטות גזים וחומרים מזהמי אטמוספרה, הממריצים את היווצרות גזי החממה. זאת בשל העובדה שלפליטות המזהמים יש השפעה על היווצרות קרינה אינפרא אדומה שגורמת לכליאת חום בגבהי האטמוספרה, במקום שיתאפשר לחום לצאת מהפלנטה החוצה.

הפיכת התופעה לדומיננטית ומשמעותית, גורם להגברת המודעות לחשיבות המודעות ל"הגנת הסביבה", כולל אקלים ואוויר נקי. הפליטות המזהמות נובעות, בין היתר, מהחקלאות, התעשיה, התחבורה, והפקת חשמל לאנרגיה.

כמו בכל הליך, שינוי תודעה בקרב המין האנושי, הביא הדבר לעשייה משמעותית. זה כלל התחלה תהליכית והדרגתית שהולכת ומתגברת של התארגנות גלובלית, שמטרתה הסופית היא: הקמת "סוכנות ממוסדת לאקלים" של האו"ם, שתהיה בעלת סמכויות ואחריות אפקטיבית, שתפקידה יהיה לטפל בתופעה על כל היבטיה באופן מחייב ואכיפתי.

סוכנות עתידית כזאת תהיה דומה ל"סוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית", שמושבה בווינה וכן למוסד בית הדין הבינלאומי הפלילי לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בהאג.

ועידת פריס לאקלים 2015 שכינויה הוא COP21 - היא ועידת האקלים ה-21. הוועידה חוזרת ומתכנסת כל שנה מאז כניסתה לתוקף של אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (41FCCC) בשנת 1994. ועידה זו היא הגדולה ביותר מבחינת מספר המשתתפים, שמנו כ-40,000 איש וכללה משלחות מ-195 מדינות שמייצגות ממשלות, תאגידים עסקיים מקצוענים-מדענים וארגוני המגזר השלישי האזרחי.

בוועידה נטלו חלק 130 ראשי מדינות (כולל בנימין נתניהו שהגיע לפורום זה פעם ראשונה בכל שנות שלטונו). בוועידה מיוצגות כל 195 חברות האו"ם. כ-184 מדינות מסרו התחייבויות למכסות ויעדי הפחתת פליטות גזי חממה מזהמים, שתבצע כל מדינה. גם ישראל עשתה כך, בניצוחו של המשרד להגנת הסביבה שבראשו עומד השר אבי גבאי מ"כולנו".

כ-10 מדינות לא מוכנות למסור התחייבויות למכסות, כאמור, בשל מחאתן: ונצואלה, אקוודור, בוליביה ואחרות, דורשות בצדק הקמת בית משפט בינלאומי לצדק סביבתי גלובלי. זה אמור למנוע ממדינות חזקות ותאגידים בינלאומיים מתחזקים לפגוע בסביבה, בחברה, בקהילות אנושיות ובילידים מקומיים. זאת בשל הסדרה שרירותית וכוחנית של מחלוקות בגין פגיעות אנושות שהם מבצעים בסביבה - אצל בוררים בינלאומיים, אנונימיים, שדואגים לאינטרסים עסקיים של הקפיטליזם הנאו-ליברלי-ליברטני הגלובלי, מאחר שהם אנשי שלומם. כל זאת על חשבון אינטרסים חברתיים-קהילתיים-סביבתיים-אנושיים ופיתוח בר קיימא.

צריך להדגיש, שגם מדינות האיים הקטנים באוקיינוס השקט וההודי (כמו המלדיביים), וכן באזור הקריבי - המצויות בסכנת הצפה גוברת בשל התגברות המסת קרחוני ארקטיקה ואנטארקטיקה בשל עליית הטמפרטורות - משמיעים את קולם ובצדק. גם מדינות כמו אינדונזיה וברזיל, דורשות פיצוי על הפסקת כריתת עצי "יערות הגשם" שהם הריאות הירוקות הגלובליות.

כספי הפיצויים בגין הסדרי מניעת נזקים אקלימיים בפלנטה, צריכים לבוא מהמדינות המפותחות. אלה יטילו היטלים, קנסות ועיצומים כספיים בתחומיהן, בשל גרימת נזק זיהום-יתר של האטמוספרה מעל המכסות המותרות שייקבעו. הכל לפי העיקרון "המזהם ישלם".

יש לציין, שכבר בשנת 1992 התקיימה לראשונה בריו דה ז'אנרו שבברזיל, "ועידת כדור-הארץ", שפתחה את השער להסדרת נושא האקלים בהמשך באמנת המסגרת של האו"ם כאמור לעיל. מאז עברו 21 שנים שבהן התקיימו 21 ועידות שנתיות, שבהן התקבלו הסכמות והחלטות המקדמות באופן הדרגתי ותהליכי את הטיפול האקטיבי בפליטות מייצרות "אפקט החממה" המחמם את כדור-הארץ ומזיק לו.

הוועידות החשובות היו בקיוטו שביפן ב-1997, שבה הוכן פרוטוקול קיוטו ליישום בפועל של אמנת האקלים מ-1994. זה נעשה לצורך קידום הטיפול הגלובלי באקלים באופן וולונטרי ורופף. בהמשך צבר התהליך ממד יותר התחייבותי ומחייב בוועידת קופנהגן שבדנמרק ב-2009. בוועידה זו כבר החל תהליך קביעת מכסות מצמצמות זיהום על-ידי פליטות גזים וחומרים מזהמים לאטמוספרה על-ידי מדינות העולם.

כיום בוועידת פריס, המטרה היא קביעת מכסות מוסכמות, מקובעות ומחייבות יותר בתיאום על כל אחת מהמדינות. עבודת ההכנה לכך כבר נעשתה מראש. הוולונטריות, הגמישות והגישה הרופפת ביחס להתחייבות המדינות לצמצם גודש פליטת המזהמים לאטמוספרה - עוברת לפסים יותר מחייבים.

לשינוי דיסקט, התודעה האנושית בנושא האקלים, התחממות כדור-הארץ, פליטות מזהמים כחלק ממכלול "הגנת הסביבה", תרם רבות אל גור, סגן נשיא ארה"ב הדמוקרטי לשעבר, שהיה סגנו של ביל קלינטון. את זה עשה בספרו רב המכר "אמת מטרידה", ובעיקר בסרט התיעודי בעקבות הספר שהפך לשובר קופות עולמי ב-2006. זה תרם רבות להעלאת רף התודעה הגלובלית של המין האנושי לחשיבות הנושא. זה הביא להגברת תהליך הפעלת לחץ על הממשלים לפעול בהתאם. על תרומתו להתמרת התודעה האוניברסלית לנושא האקלים בקרב תושבי הפלנטה, קיבל אל גור פרס נובל לשלום ב-2007, ואת פרס האוסקר לסרטי תעודה.

ועידת פריס היא עוד שלב ונדבך חשוב בדרך להפעלת רובד "ממשל עולמי" על-מדינתי בפלנטה שיטפל במכלול נושאים, ובין היתר באקלים ובשאר בעיות הגנת הסביבה, החי והצומח בפלנטת ארץ, באופן גלובלי.

בסיום ועידת פריס הוחלט על יעד של מניעת גידול זיהום כדור-הארץ בפליטות מזהמות עד סוף המאה בשיעור 1.5%-2%, וכן הוחלט שבוועידת 2020 ייבדק קיום ההתחייבויות שנתנו המדינות לצמצום הפליטות המזהמות, ותוסדר קרן גלובלית בשווי כספי בסך 150 מיליארד דולר לשנה לתמיכתן של מדינות מפותחות במדינות המתפתחות אשר יפעלו לצמצום הזיהום האטמוספרי.

הכסף יינתן להן בצורה מבוקרת כתמריץ לשיתוף פעולה מצידן. התמיכה תינתן במענקים המיועדים לביצוע פרויקטים מיוחדים ומגוונים לצורך הקטנת הפליטות המזהמות לאטמוספרה. הכספים יועברו רק עבור ביצוע הפרויקטים בפועל ובפיקוח מקצועי הדוק.

במאי 2015 הגיעה לישראל השגרירה המיוחדת של צרפת, בראנג'ר קונרי, שתפקידה לקדם את ההכנות האפקטיביות שכוללות, קביעת מכסות לזיהום של מדינת ישראל לקראת ועידת פריס. בכך צורפה ישראל לשיתוף הפעולה הבינלאומי בנושא קביעת הפחתת "מכסות הזיהום של גז החממה".

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, עודד את תהליך שיתוף הפעולה, שקבע בתיאום בין הממשלה לבין המגזרים הציבורי, העסקי והשלישי יעדים ישראלים מרשימים להפחתת פליטות הגז המזהמות עד 2030 בשיעור כולל של כ-25%. הכל קרה בשל הגדרת ישראל כמדינה מפותחת ובהתחשב בגידול מואץ ביותר בגידול האוכלוסייה שלה.

בנוסף, נקבע יעד להתייעלות אנרגטית בצריכת החשמל בשיעור 17%. גם נקבע יעד של 17% לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (רוח ושמש), וכן יעד של 20% להפחתה נסיעה במכוניות פרטיות תוך מעבר להיסעים ציבוריים המוניים בתחבורה מוטורית ורכבתית).

התועלת למשק בתקופת הגשמת היעדים, תגיע לשווי 100 מיליארד שקלים. עקב הכדאיות למשק המדינה, זה יתומרץ כספית על-ידי הממשלה. תועלת העלות והצמיחה המשקית שתגזר ממנו תהיה עצומה. מדובר בפריצת דרך שנובעת גם מהעובדה שישראל חברה ב-OECD, ובעלת הסכמים מועדפים ומשודרגים עם "האיחוד האירופי". זאת כ"מדינה גובלת" ונלווית ושותפה באזור סחר חופשי עם "האיחוד האירופי". ישראל גם שותפה בתהליך הסביבתי המכונה "תהליך ברצלונה" של כל מדינות הים התיכון במנהיגות "האיחוד האירופי".

צריך לציין, שישראל חוקקה חוק אוויר נקי ב-2008 באחריות משרד הגנת הסביבה. כן הותקנו תקנות מפורטות לביצוע החוק בשנים 2010, 2011 ו-2012, הכל כדי להקטין מכסות גודש פליטות מזהמות אוויר ואטמוספרה ממפעלים, כלי רכב, ייצור אנרגיה באופן תהליכי.

הדבר מתבצע בשיתוף פעולה בין הממשלה-הרשויות המקומיות-גורמים עסקיים-המגזר השלישי האזרחי-המדענים והתקשורת. פעולות המנע להקטנת זיהום האוויר, צוברות תאוצה על-ידי הגדרת תקנים, דרישות, קביעת שיעורי זיהום מוקטנים ומחמירים מותרים. הגברת האכיפה היא גורם מפתח להצלחה.

ועידת האקלים הגדולה הבאה, תתקיים ב-2025 ותעקוב אחר מעבר הפלנטה לאנרגיות המתחדשות בקצב גובר והולך. לפני-כן, תבחן ועידת האקלים השנתית בשנת 2020 את התקדמות התהליך וכן תכריע בנושא גיוס והקצאת כספים כדי להגבירו, לשדרגו, לשכללו ולהעמיקו.

ולסיום, תגובת מדען האקלים האמריקני, פרופ' ג'יימס האנסן, אשר פרש מסוכנות החלל של ארה"ב (NASA) ושכיום הוא מרצה ואיש סגל באוניברסיטת קולומביה, נמסרה בגוף התקשורת הגלובלי UPI.

פרופ' האנסן טוען, שאין אפקטיביות ומעשיות אמיתית בהחלטות ההצהרתיות של ועידת האקלים, בשל חוסר מנגנוני אכיפה מחייבים. לפי עמדתו המקצועית, הדרך לטפל ביעילות בזיהום האטמוספרה וב"אפקט החממה" כוללת: אגרות, עיצומים כספיים, היטלים מינהליים וכן אכיפה באמצעות קנסות פליליים שיוטלו על המזהמים והמזיקים לפי העיקרון המרכזי שגובש במשך השנים בדיני הגנת הסביבה. עיקרון זה קובע, כי "המזהם-ישלם". כל זה יבוא לצבירת כ-600 מיליארד דולר לשנה, שישמשו לצורך פרויקטים לטיפול משמעותי ואמיתי של נזקי הזיהום בפלנטה. מדובר בצעד גדול ומשמעותי ליצירת רובד "ממשל-עולמי" לצורך ניהול אפקטיבי של הפלנטה, בין השאר בנושא החשוב ביותר של הגנת סביבה ואקלים.