|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
ככל שיש יותר בעלי חיים סביבנו, כך אנחנו מוגנים מפני מחלות ● עכשיו ספרו את זה לציפורים, לחיות המשק, לדובי הפנדה ולשאר היצורים שמספרם קטן כל הזמן
|
|
האדם גורם להכחדה מואצת של מינים [צילום: AP/Jens Meyer]
|
|
|
|
|
|
|
למרות המצאת האנטיביוטיקה כבר לפני יותר מ-100 שנים, השכיחות והחומרה של מחלות מידבקות בימינו הולכת וגדלה, ומחלות כמו מלריה ושחפת מתפשטות בעולם והורגות מיליוני אנשים בכל שנה. גם בישראל חלה עלייה בהידבקות במחלות זיהומיות כגון לישמאניה עורית (שושנת יריחו) ודלקות מעיים נגיפיות.
כאילו בלי קשר, אנו חולקים את כדור-הארץ עם עוד כ-10 מיליון מינים שונים של צמחים ובעלי חיים. עושר זה של צורות חיים שונות מכונה מגוון ביולוגי. מלבד הידיעה מעוררת ההשראה שאנו חיים בעולם שבו קיימים דוב פנדה, נמר ונשר, המגוון הביולוגי מעניק לנו מה שנקרא שירותי מערכת אקולוגית, החיוניים להישרדותנו.
שירותי המערכת כוללים שירותי אספקה, ויסות ותרבות. שירותי האספקה הם תוצרים חומריים שנלקחים ממערכות אקולוגיות ונצרכים על-ידי האדם כמו מזון, מים, חומרי בנייה ועצים להסקה. שירותי ויסות הם תהליכים במערכת האקולוגית שתורמים לוויסות תנאי הסביבה וכאן מדובר על בקרת אקלים, מניעת שטפונות, מניעת סחף קרקע, האבקה, הדברת מזיקים ומחלות ועוד. כשמדברים על שירותי תרבות מתכוונים לרכיבים ולתהליכים במערכת האקולוגית שמעשירים את חיי בני האדם בדרכים לא חומריות - למשל נופש ותיירות (תועלות פיזיות), חינוך ומחקר מדעי (תועלות אינטלקטואליות) ואמנות ודת (תועלות סמליות).
אלא שבעשורים האחרונים האדם גורם להכחדה מואצת של מינים בגלל פיתוח, הרס בתי גידול, זיהום ושינויי אקלים, והתוצאה היא הידלדלות מהירה של המגוון הביולוגי. האם יש קשר בין התפשטות המחלות המידבקות ובין הידלדלותו של המגוון הביולוגי בעולם? קבוצת חוקרים מאוניברסיטת טמפה שבפלורידה הוכיחה באחרונה שבהחלט כן.
|
|
יותר בעלי חיים - פחות נזק לאדם
|
|
צוות החוקרים בראשותו של דיוויד סיביטלו (David J. Civitello), שפרסמו את תוצאות מחקרם השנה בעיתון המדעי המוביל PNAS, הגיע למסקנה שלפגיעה במגוון המינים יכולה להיות השפעה חמורה על בריאותנו. הם סקרו יותר מ-200 מחקרים וגילו שככל שהמגוון הביולוגי במערכת אקולוגית הוא גבוה יותר, כך קטנה שם שכיחות טפילים גורמי מחלות - חיידקים, נגיפים, תולעים, פטריות ומרעין בישין אחרים. מחקר זה מוכיח את ההשערה של אפקט הדילול (dilution effect) שלפיה עושר מינים גדול מקטין את הסיכון להידבקות במחלות. כיצד זה עובד? טפילים יכולים לפגוע במאחסנים שונים. למשל, טפיל הפלסמודיום גורם למחלת המלריה באדם אך גם אצל קופים, בקר, סנאים ועטלפים. ככל שיש יותר מינים מאחסנים, הסיכוי שהטפיל ידביק את האדם הולכת וקטנה, ולו רק מכיוון שהשכיחות של אנשים מסך שאר המינים נעשית קטנה יחסית. ברחבי אפריקה למשל, שבטים עתיקים נהגו למקם בקר סביב בתי המגורים כדי שהיתושים יגיעו לחיות ולא לאנשים וכך ירד הסיכוי להידבק במלריה.
|
|
אלא שמחלות זיהומיות הן לא רק נחלת העולם השלישי. לפי נתוני משרד הבריאות, כ-18 אלף ישראלים מאושפזים בכל שנה בגלל הידבקות במחלות כאלה. גם בארצות הברית יש עשרות אלפי מקרים של מחלות זיהומיות, בהן מחלת ליים וקדחת הנילוס המערבי, המועברות לאדם מבעלי חיים (זואונוטיות) וממשיכות להתפשט.
קדחת הנילוס המערבי היא דוגמה מצוינת לאופן שבו מגוון בעלי החיים מגן עלינו. מחלה נגיפית זו מועברת לאדם מיונקים ומציפורים באמצעות עקיצות יתושים. היא זוהתה לראשונה בארצות הברית בשנת 1999 ובתוך ארבע שנים בלבד התפשטה צפונה אל קנדה ודרומה אל האיים הקריביים ואמריקה הלטינית. בתוך עשור נדבקו בנגיף כשני מיליון בני אדם ועשרות אלפים חלו בדלקת קרום המוח.
מחקרים גילו, שבאזורים בארצות הברית שבהם חיים מינים רבים יותר של ציפורים, למשל באזורים מיוערים, יש פחות מקרים של קדחת הנילוס המערבי מאשר בסביבה עירונית. נוכחות מינים אחרים יכולה להוריד את הסיכוי להידבק במחלות מכיוון שהם טורפים את הנשא, או מתחרים בטפיל, או מפריעים למנגנון ההדבקה שלו.
אותה תופעה קיימת גם במחלות של חיות משק וחיות בית, בטפילים ובמזיקים התוקפים צמחים בחקלאות. כך, שדות שבהם יש כמה מיני גידולים נדבקים פחות בפטריות התוקפות צמחים. גם כאן, מגוון גדול של מינים בשדה מוריד את הסיכוי של כל אחד מהם להידבק במחלה. התוצאה היא שמגוון מינים לא רק מגן על בריאותנו, אלא גם שומר על מקורות המזון שלנו - מערכות אקולוגיות מגוונות יותר מורידות את שכיחות המחלות בקרב צאן ובקר ומקטינות הדבקה של גידולים חקלאיים במזיקים שונים.
|
|
המחקר של סיביטלו ועמיתיו סקר 61 מינים גורמי מחלות. הם הסיקו שההגנה שמינים אחרים של בעלי חיים מעניקים לנו בפני מחלות היא חד-משמעית: המגוון הביולוגי שומר עלינו בלי קשר לסוג הטפיל, למחזור החיים שלו או למנגנון ההדבקה. מהתוצאות אפשר ללמוד, שהפגיעה שאנחנו גורמים למגוון הביולוגי יכולה להגביר את שכיחות המחלות המועברות לאדם מבעלי חיים (מחלות זואונוטיות) ולהגדיל את הסיכון להידבקות במחלות המועברות באמצעות יתושים וקרציות. המנגנון המדויק שבאמצעותו המגוון הביולוגי מגן עלינו בפני מחלות עדיין לא מובן לגמרי. מה שכן ברור הוא שלמחקר זה יש השלכות חשובות לקביעת מדיניות: תוצאותיו מצביעות על כך ששמירת הטבע כבר אינה עניין רק לקומץ ארגוני סביבה. הגנה על מינים - חקיקה מתאימה, הגנה על בתי הגידול באמצעות שמירה על שטחים פתוחים ופיתוח מפוקח ובר-קיימא, ושיקום שטחים טבעיים - היא דרך להגן על החקלאות ממזיקים ודרך להגן על עצמנו ממחלות מידבקות. לקריאה נוספת לחצו כאן.
|
|
| תאריך:
|
31/12/2015
|
|
|
עודכן:
|
31/12/2015
|
|
ד"ר מירי צלוק
|
|
מה המשמעות של המילים "יכול להיות"? מפסק דינו של השופט ניל הנדל בעניינו של אהוד אולמרט בפרשת הולילנד, עולה לכאורה סתירה פנימית.
|
|
|
|
|
אהוד אולמרט שוב הצליח להתחמק מהרשעה נוספת וממאסר ממושך יותר בזכות הדחת עד ושיבוש מהלכי משפט. זו המסקנה העולה מפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הולילנד.
|
|
|
|
|
בביקור שערך נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, במצרים בפברואר 2015, חתמו הצדדים על מזכר הבנות, שלפיו ישתפו פעולה בבנייה של תחנת הכוח הגרעינית הראשונה בא-ד'בעה, שבצפון מערב מצרים, וב-19 בנובמבר 2015 מצרים ורוסיה חתמו על הסכם לפיו רוסיה תבנה במצרים ארבעה כורים גרעיניים בהספק של 1,200 מגה וואט חשמל כל אחד. אמנם, גילוי מאגר גז משמעותי במים הכלכליים של מצרים יפחית מהתמריץ לעבור לייצור אנרגיה גרעינית, וכך גם שיפור ביחסי וושינגטון-קהיר - באחרונה חלה הפשרה ביחסים, עם הסרת חלק מההגבלות על מכירת נשק, שהטיל הממשל האמריקני על משטר א-סיסי. עם זאת, לאחר חתימת ההסכם הצהיר הנשיא המצרי, א-סיסי, בנאום מוקלט בטלוויזיה המצרית: "היה זה חלום, לבנות תוכנית גרעינית לצרכי שלום במצרים".
|
|
|
|
|
דמיינו שאתם תושבי כפר סבא. ב-10 השנים האחרונות, ביתכם הוצף חמש פעמים. פעם אחר פעם פניתם לעירייה, אבל ללא הועיל - גם אחרי שניקו את מערכת הניקוז, הבית הוצף שוב. נגרמו לכם נזק כספי גדול ועוגמת נפש, אבל אתם חווים בעיקר תסכול: המצב פשוט לא משתנה, ואין מי שיעזור.
|
|
|
|
|
פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הולילנד הוא אחד הארוכים ביותר בתולדות המדינה, אם לא הארוך ביותר: 948 עמודים, למעלה מ-300,000 מילה. מבט על העמודים הראשונים - תוכן העניינים - מספק הצצה נדירה לאופן בו ביצעו השופטים את העבודה.
|
|
|
|
|
