אין מקום לשמחה ואין מקום להילולא

השמחים בהרשעתם היא תופעה ייחודית למורשעים שבאה לידי ביטוי קצת חריג במשפט זה, כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת החזותית.

הישג לסנגוריה של אולמרט - היחידים שיכולים להביע סיפוק מקצועי מהתיק, הם צוות הסנגוריה של אולמרט בראשות עו"ד אלי זוהר, נוית נגב, בלכר וצוותם, מבחינה מקצועית עשו כמיטב יכולתם, והצילו את אולמרט משנים רבות בכלא, ומכאן כל הכבוד להם.

העדה שולה זקן

העדות של שולה זקן בתוספת ההקלטות שנמסרו לתביעה, הן שהביאו להרשעתו של אולמרט בשוחד של 60,000 שקלים שניתנו לשולה זקן, ולכן ההחלטה שלה להקליט את הבוס שלה, הכל יכול, ולשמור את הקלטות "ליום סגריר", הוכיחו את עצמם בגדול.

אילולי שולה זקן והקלטות אולמרט היה חומק פעם נוספת מהרשעה בפלילים כפי שכבר עשה בעבר, בפרשת החשבוניות הפיקטיביות של הליכוד, הכספים בכספת של עו"ד מסר, וההתנהלות הכספית שעליה חלה התיישנות וגם בתיקים הנוכחיים שהיו נגד אולמרט.
פרשת טלנסקי עליה נדון ל-8 חודשי מאסר, מגיעה לעליון בקרוב, ואם העונש יאושר, הוא יכול להיות מצטבר או חופף, הכל לפי החלטת בית המשפט.

הזיכוי של אולמרט מסיעף השוחד על 500,000 שקלים שהגיעו לאחיו יוסי, היו מחוסר ראיות משפטיות מספיקות ולכן הזיכוי לא היה אבסולוטי אלא מחמת הספק. מבחינה משפטית יבשה מדובר בזיכוי לכל דבר מבחינה ציבורית, גם בית המשפט העליון היה מפולג בסוגיה, אומנם 4 נגד 1, אבל גם הרוב פסק על זיכוי בהיסוס ובזהירות למרות הודאתו של האח יוסי, שאכן קיבל את הכסף, למרות שהצ'קים לא נמצאו ובית המפשט קבע שאולי הכסף ניתן לו ישירות על-ידי דכנר, בבחינת "שלח לחמך", ואולי אולמרט לא ידע על כך בזמן אמת. יש לציין שבנקודה זו שולה זקן העידה שאולמרט ידע שהכסף הועבר לאחיו, אך בית המשפט קבע שיש ספק סביר - ומכאן הזיכוי.

השופטים בעליון עמית והנדל והספק הסביר

השופט העליון הנדל, כותב בפסק דינו כי אסור לשופט במשפט פלילי להרשיע על סמך "תחושות או התרשמות".

כאשר יש הרשעה בשל עובדות נסיבתיות, חייבת המסקנה להיות חד-משמעית ומובילה למסקנה אחת. ברגע שאפשר לתת פירוש אחר לנסיבות פועל "הספק הסביר" שמוביל לזיכוי.

גם השופט עמית - כתב דברים ברוח זו של השופט הנדל ובכך החזירו למשפט הפלילי את מקומו הקלאסי תוך מתן דגש ע"י העקרונות הבאים: "חזקת החפות" וחזקת "הספק הסביר" ואני הייתי מוסיף כלל או עקרון נוסף שעדיין לא מצוי במשפט הפלילי "עקרון האינטליגנציה".

השופט עמית במשפט זדורוב סטה מהעקרונות הפליליים, אותם אימץ והדגיש במפשט אולמרט. השופט העליון דנציגר - אב בית הדין במשפט זדורוב, התייחס לדברי השופט עמית בפסק הדין, בצורה יוצאת דופן וחריגה בין שופטי העליון.

בין היתר הוא אמר: שהשופט עמית הסתמך על ספקולציות והשערות שאין להן אחיזה במציאות. אם כך פני הדברים - השופט עמית היה חייב לזכות את זדורוב "מחמת הספק", וחבל שבשני משפטים כה חשובים, פעל בניגוד עניינים כלפי עצמו, שהרי בפרשת אולמרט הפעיל נכון את עקרון "הספק הסביר" במשפט זדורוב - שכח את העקרון.

לגבי השופט דוד רוזן

הביקורת וההתייחסות לפסק הדין של השופט רוזן שכביכול בית המפשט העליון ביטל את ממצאיו, אינם נכונים, ורחוקים מידע משפטי ומצביעים על כך שהמבקרים לא שולטים במטריה המשפטית.

השלד של בניין ההרשעה במשפט הולילנד עומד איתן וגם אושר ברובו הגדול על-ידי 5 שופטי העליון. עובדה: כל הנאשמים הורשעו, מי יותר ומי פחות לאמור: לב ליבו של המשפט וההרשעה עומדים איתן בביקורת העליון.

הזיכוי של אולמרט מסעיף השוחד של 500,000 שקלים לאחיו יוסי, היה מבוסס על עובדות נסיבתיות במקרה כזה - מדובר בפרשנות, וכשיש נושא של פרשנות, יכולים שופטי העליון, לחשוב אחרת.

זה תהליך טבעי, וקורה לעיתים קרובות במשפטים. יו"ר ההרכב השופט ג'ובראן, קיבל את הפרשנות של השופט רוזן, לעניין המענק הנדיב לאח יוסי והרשיע אותו, בדעת מיעוט, גם בסעיף זה.

השופט דוד רוזן, לא צריך להיות נפגע, לא מתוסכל ובוודאי לא מבוהל. פסק הדין שלו במשפט הולילנד, יעמוד איתן כפסק דין מרכזי ותקדימי בכל הנוגע לשחיתות ציבורית ועל כך יש לו על מה להתגאות.

ממשלת צללים של כלא אילון

אז מה היה לנו: יש לנו נשיא בכלא, ראש ממשלה, שר האוצר, שר הפנים, שר הבריאות, שופט מחוזי, קצין משטרה בכיר, שר ושר ביטחון, בשם פואד כנראה בדרך לשם, אז יש עוד חוצפנים בארץ שטוענים שאין פה דמוקרטיה, אין שלטון החוק ושאין לנו ארץ נהדרת - אז בבקשה!.