לאחרונה נחשפה תשתית חמאס בירושלים שהתארגנה על-מנת לבצע פיגועי התאבדות בתוך
תחומי ישראל. פרשנים ישראלים מיהרו לטעון כי משמעות החשיפה היא נתק בין הזרוע המדינית לזרוע הצבאית של ארגון הטרור. כך לדוגמה אבי ישככרוף, הפרשן לענייני ערבים של חדשות "וואלה", טען כי האיש שמאחורי התארגנות הטרור שנחשפה הוא פתחי חמאד, שר הפנים לשעבר בממשלת חמאס בעזה.
יששכרוף טוען כי חמאד והזרוע הצבאית של הארגון פועלים פעמים רבות
במנותק מהזרוע המדינית של חמאס. לטענתו של ישככרוף, חמאד, ביחד עם בכירים אחרים בזרוע הצבאית של הארגון, נתנו הוראות לפעילי חמאס ביהודה ושומרון להתארגן על-מנת לתקוף את ישראל.
הפרשן הצבאי של
מעריב נועם אמיר גרס אף הוא כי "זה כבר כמה חודשים שבמערכת הביטחון מזהים נתק בין הזרוע המדינית של חמאס לבין הזרוע הצבאית שלו". אמיר טען כי הזרוע המדינית שואפת לשקם את עזה ולהמשיך לקיים את הפסקת האש, בעוד שבזרוע הצבאית מנסים "לפתח תשתיות טרור, בעיקר בגדה המערבית". אמיר מוסיף וטוען כי "הקרע בין הדרג המדיני של חמאס ובין הזרוע הצבאית שלו עלול לייצר מציאות כאוטית, שבה ישראל תיאלץ להתמודד מול שתי חזיתות של חמאס" (מעריב, 24.12.15).
אך נראה כי הנתק בין הזרוע הצבאית למדינית הוא מדומה.
כשנתפסים 25 פעילי טרור שהתכוונו לתקוף יעדים בתוך תחומי הקו הירוק, לא ייתכן שאין מדובר על הוראות מגבוה. דהיינו, ראשי חמאס, ובהם בכירי ההנהגה המדינית, נתנו "אור ירוק" לביצוע המהלך. עבור חמאס ההחלטה לבצע פיגועים המוניים דווקא בתוך ערים ישראליות, אינה פשוטה. בכירי הארגון מודעים כי ישראל עלולה להגיב בעוצמה, ולכן, כל מהלך מסוג זה מחייב הסכמה רחבה וקונצנזוס בכל שורות הארגון.
יש גם לזכור כי חוליות חמאס שנחשפו השבוע כללו פעילות של חמאס בקלקיליה, רמאללה ובית לחם. זאת ועוד, חמאס אף גייס אזרחים ישראלים לביצוע הפיגועים. המדובר בתושב חורה שבנגב וכן בתושב ירושלים. פעילות זו כללה ניסיון לפגוע במטרות ישראליות הן באמצעות חגורות נפץ והן באמצעות מכוניות
תופת.
חיזוק לטענה שההתארגנויות הנוכחיות פעלו בהסכמתה של הזרוע המדינית, מצוי
בגירושו של בכיר התנועה סאלח ערורי מטורקיה. ערורי, חבר הלשכה המדינית של חמאס, יזם את הפעלת החוליה שרצחה את בני משפחת הנקין. כמו-כן עמד ערורי מאחורי חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הישראלים ביוני 2014.
יתרה מזו, המנהיג של התארגנויות הטרור האחרונות הוא עבד אל-רחמן
רנימאת, שעל-פי ההערכות הביא למותם של 11 אזרחים ישראלים. רנימאת הוא פעיל בזרוע הצבאית, שהיה גם הוא מעורב בחטיפתם של שלושת הנערים הישראלים אשר נרצחו לפני מבצע צוק איתן. רנימאת ביקר בשנים האחרונות בטורקיה ותיאם את פעולותיו עם חברי הלשכה המדינית של חמאס. למעשה, כבר בדצמבר 2013,
עמוס הראל, הפרשן הצבאי של
עיתון הארץ, הסביר כי רנימאת, בדומה לפעילים נוספים בזרוע הצבאית של חמאס בעזה, נתון
למרותה של הזרוע הצבאית ככלל, ולמרותו של סאלח ערורי בפרט. בנוסף, בעבר רנימאת עמד מאחורי הפיגוע בקפה
אפרופו וכן היה אחראי לרציחתו של החייל שרון אדרי. ב-2011 הוא שוחרר במסגרת עסקת שליט.
על כן ניתן לקבוע בבטחה הוא שחמאס
מנסה ליזום פיגועי התאבדות נגד ישראל. כך מקווה הארגון שייווצר עימות רחב היקף בין ישראל לרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון, והעימות אמור להוביל לפירוקה של הרשות הפלשתינית ולהשתלטות של חמאס על יו"ש.
מעניין לציין כי מערכת הביטחון, וכן פרשנים צבאיים שבויים בקונספציה. אין ולו פרשן/מזרחן אחד הכופר בה. סקירה של הדיווחים על חשיפת ההתארגנויות של חמאס ונסיונן לבצע פיגועי התאבדות, מעלה כי בכולן שולט הנרטיב של שירות הביטחון הכללי. בכולן קיימת קביעה חד-משמעית כי מאחורי החוליות הללו עומדים בכירים בזרוע הצבאית של הארגון, הפועלים בניגוד לרצונם של בכירי הזרוע המדינית: "גל הפיגועים שתוכנן מוכיח כי חמאס, בהובלת הזרוע הצבאית, מתעלמת ממצוקתו הרבה של הציבור ברצועה וממאמציהם של כלל הגורמים בזירה לשיקומה".
התיזה הנוכחית השלטת בישראל, כאילו הזרוע המדינית והזרוע הצבאית של חמאס נמצאות בעימות, משרתת אך ורק את תנועת הטרור שבסיסה הוא בעזה. כך, חמאס יכול לטעון כי פעיליו ביו"ש פועלים עצמאית, בעוד שההנהגה המדינית ברצועה מקפידה להימנע מביצוע פיגועים נגד ישראל. מאז הקמתו, נוקט חמאס מדיניות
מבוקרת של פעילות אלימה וספורדית לצד ניהול משא-ומתן עם יריבים ואויבים. העובדה כי הארגון נמנע מפעילות אלימה בגזרת עזה ובמקביל מנסה "לחמם" את הפעילות בגדה המערבית, אינה מוכיחה כי קיים עימות בין הזרוע הצבאית למדינית. התנהלות זו דווקא מוכיחה את קיומה של מדיניות שעל פיה פועל הארגון, כשבכל אזור הוא מקפיד לפעול בצורה מתואמת ומאורגנת. נזכיר כי רק ב-2014 לבדה, סיכל שירות הביטחון הכללי למעלה מ-100 התארגנויות צבאיות של חמאס ביהודה ושומרון. ושוב, היקף פעילות זה אינו יכול להתבצע ללא הסכמתה המפורשת של הזרוע המדינית בחמאס.
יש כמובן לשבח את שירות הביטחון הכללי על יכולתו לסכל התארגנויות של חמאס, אך בד-בבד ניתן גם לתהות האם מערכת הביטחון הישראלית אכן נותנת אפשרות ביטוי לכיווני מחשבה נוספים בנוגע לפעילותו של חמאס וכוונותיו.
