ראש הממשלה לשעבר,
אהוד אולמרט, מנסה עתה, באיחור רב, לבקש הסדר טיעון כולל ומקיף. ככל שקרב מועד כניסתו לכלא וריח הליזול עולה באפו, מתחיל-הוא להפנים את מצבו האמיתי. הדיבורים והפרסומים מצד עיתונאיו-פרשניו-מקורביו על זיכויו כביכול משוחד, בטלים-המה. לא היה ולא נברא. אולמרט הורשע. נקודה. מקומו בכלא לחודשים ארוכים. האינטרס הציבורי מחייב עתה הליכה לקראתו, וזאת תמורת הודאה מלאה בעבירות שביצע. במיוחד הודאה באותם סעיפי אישום מהם זוכה בגלל שיבוש הליכי חקירה ומשפט. העיקרון שאמור לעמוד על הפרק: לא יצא חוטא נשכר. מי ששיבש ביודעין ובזדון, לא יוכל ליהנות מפירות השיבושים.
אולמרט מבין היטב את מצבו. הזחיחות התאיידה. בערוב ימיו, הוא ייאלץ לבלות בכלא כאחד הפושעים. לא-בכדי שיגר את באי-כוחו לנסות ולהגיע להסדר כולל עם פרקליט המדינה,
שי ניצן, בניסיון להסדר שימתיק עבורו את הגלולות המרות. מטעמו של אולמרט לוקחים חלק במו"מ עורכי הדין:
אלי זהר,
רועי בלכר,
איל רוזובסקי ואמירה עמרה. מצד הפרקליטות: ניצן, שהוא הגורם שיכריע, ולצדו
אלי אברבנאל, פרקליט מחוז ירושלים, ו
אורי קורב, התובע בתיק טלנסקי-מרכז ההשקעות-ראשונטורס. חלון הזמן לקבלת החלטות: עד בוקר 19.01.16 - יום שמיעת הערעורים בבית המשפט העליון.
בלא הסדר טיעון, יאלץ אולמרט לרצות בכלא עונש משמעותי: 18 חודשים בגין הרשעתו בתיק
הולילנד + שמונה חודשים בגין תיק טלנסקי + העונש שיידרש לרצות בגלל התיק שבפתח: שיבוש הליכי חקירה ומשפט.
ההצעה, הדילמה
על-הפרק עומדת ההצעה להסדר כולל: משיכת הערעורים ההדדיים שהוגשו בבית המשפט העליון (הפרקליטות, תיק מרכז ההשקעות; אולמרט, תיק טלנסקי), מאסר חופף בתיק טלנסקי (שמונה חודשים) למאסר בתיק הולילנד (18 חודשים, שנקבעו בהרכב חמישה שופטים), והודאת אולמרט בשיבוש הליכי חקירה ומשפט, בלא עונש נוסף. בין הצדדים קיימים חילוקי דעות. אברבנאל וקורב דורשים ריצוי העונש כמאסר נוסף בתיק טלנסקי ומאסר גם בגין תיק השיבוש. ניצן מביע עמדות מתונות יותר. ההכרעה בידי ניצן.
אולמרט הובס, כפי שלא אירע לשום פוליטיקאי בכיר בישראל: אולמרט נאלץ לעמוד בחקירות לאחר מערכה קשה שהחלה בסוף 2005 בסדרה של תחקירים של הח"מ ב-News1. התחקירים נמשכו כשנתיים, ובגללם ובעיצומם נאלץ היועץ המשפטי לממשלה,
מני מזוז, להורות על פתיחת חקירה בסדרה של תיקים. אולמרט, שהעליל נגד News1 כאילו פעלנו ב-News1 באופן זדוני בשירותם של מיליארדרים מארה"ב, כדי למנוע ממנו ביצוע הינתקות נוספת, הודח מראשות הממשלה, בבושת פנים, עוד לפני שהחקירות הסתיימו. בהמשך הוא הורשע בשורה של סעיפי אישום שהוגשו נגדו: תיק הולילנד, תיק מרכז ההשקעות, תיק טלנסקי. והרע ביותר עוד לפניו - תיק שיבוש הליכי חקירה ומשפט - אם לא ישכיל לחתום על הסדר טיעון כולל ומקיף.
אולמרט נקלע למצב עלוב, לאחר שכל גייסותיו ואנשי חצרו לא הצליחו לחלצו:
נחום ברנע,
שמעון שיפר,
סימה קדמון,
דן מרגלית,
יאיר לפיד,
אילה חסון,
אילנה דיין,
בן כספית,
אמנון דנקנר,
יוסף לפיד, רוני בר-און ו
דליה איציק, הם חלק מהגורמים שפעלו לצדו ו/או לעזרתו, וכשלו. עיתונאים אחרים שיחקו לידיו של אולמרט, מתוך אינטרסים שונים, כשפעלו להטיל דופי בפרסומים ב-News1:
מרדכי גילת,
אמיר אורן,
גידי וייץ. בעבודה קשה ומאומצת הדפנו את ההשמצות, והוכחנו: אולמרט פעל כראש ארגון פשיעה, ודינו מאסר בפועל. הרשעתו בשורה של אישומים מוכיחה את צדקת דרכנו.
האינטרס הציבורי מחייב הסדר
המו"מ להסדר טיעון כולל ומקיף, מצוי בעיצומו. האינטרס הציבורי מחייב סיום ההליכים בהסדר סביר. לאחר מאבק של 10 שנים, יש להתפנות למאבקים אחרים שנכונו לכולנו. מאסר של 18 חודשים, בשיטת הכל כלול, ראוי וסביר,
גם כאשר עסקינן באולמרט, שפעל כראש ארגון פשיעה. לא פחות. בתנאי שיודה, בלא חוכמות, בסעיפי האישום נגדו: תיק הולילנד (כולל 60 אלף ש"ח מ
שמואל דכנר וחצי מיליון ש"ח כספי השוחד ל
יוסי אולמרט), תיק טלנסקי, תיק מרכז ההשקעות, תיק ראשונטורס, והחשוב מכל: תיק שיבוש הליכי חקירה ומשפט, התלוי ועומד נגדו. תיק השיבוש כולל, כידוע, ראיות ועדויות מצד
שולה זקן כי אכן: אולמרט הוא שביקש משמואל דכנר להעביר כספים ליוסי אולמרט, ואף הודה לדכנר לאחר העברת הכספים; וכן ראיות ועדויות בדבר ידיעתו על הכספים מטלנסקי ועל העבירות שבוצעו בתיק ראשונטורס. על פרקליט המדינה לעמוד, אפוא, על הודאתו של אולמרט בכל סעיפי האישום הנ"ל. שאם לא כן, יגרום לתקלה גדולה - חוטא, שהצליח בפועל לשבש הליכי חקירה ומשפט, עלול לצאת נשכר, ושורה של החלטות ופסקי דין יהיו חסרים ולקויים.
על פרקליט המדינה להציב בפני אולמרט שני תנאים נוספים:
- התחייבות לפיה כל כפירה בסעיפי האישום שייכללו בהסדר, אם במסמך משפטי ואם בראיונות לתקשורת, תביא לבטלות ההסדר ולהעמדתו לדין בגין פרשת השיבוש;
- התחייבות מצד אולמרט שלא לשוב לפוליטיקה, ולא להתמנות לשום תפקיד ציבורי. בלי סיפורים ובלי חוכמות.
נזכור נא: השוויון בפני החוק הוא עיקרון חשוב. אך יש להכיר במציאות: אולמרט אינו ככל נאשם אחר. אולמרט כיהן כראש ממשלת ישראל, והודח. את עונשו הציבורי הוא חטף. ועוד איך. בנסיבות שנוצרו, כליאתו ל-18 חודשי מאסר, בערוב ימיו, ולאחר שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, מהווה עונש ראוי. האינטרס הציבורי אמור להתמקד עתה בקבלת הודאתו בסעיפי האישום החמורים. לא מטעמים של חמלה - אולמרט לא ריחם על איש וסיבך בפלילים גם את ידידיו הקרובים, אלא נוכח העדיפות שיש ליתן לאינטרס הציבורי: ערכה של הודאה - מצד בכיר הפוליטיקאים שהועמד לדין בישראל, הוא עצום. הן לאכיפת שלטון החוק, הן להפסקת כפירתו בעבירות שאותן ביצע, והן להדיפת פרסומיהם של כל אותם עיתונאים ומקורבים ופרשנים שדאגו במשך שנים לפמפם שקרים כאילו אולמרט נרדף על-לא-עוול בכפו בגלל סיבות פוליטיות. מי ששלטון החוק יקר ללבו, אמור לתמוך בגישה זו: הקלה משמעותית ביותר לאולמרט, תמורת הודאה מלאה. הח"מ נקט בגישה זו כבר בשנת 2014. בזכות השפיות ומתוקף סמכותנו המוסרית כמי שחוללו וחשפו את פרשות אולמרט. קראנו ב-News1 לכל ידידיו של אולמרט להפציר בו לבקש הסדר טיעון (האופציה של אולמרט: הסדר טיעון, 05.04.14) וקריאה זו בתוקפה עתה יותר מתמיד.
