האם אחת מספינות הדגל של חברת שטראוס מוצר החלב "מילקי" היה כשר? זו אחת השאלות בה ידון בקרוב בית המשפט במסגרת תביעה ייצוגית בסך תקדימי של 12 מיליארד שקלים.
שתי נשים דתיות ושומרות כשרות, רויטל נגלר-מאן מגבעת שמואל ואמה טובה נגלר מבני ברק, הגישו (ב', 28.8.06) לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה ייצוגית בשם 1.4 מיליון צרכני "מילקי", וכחצי מיליון צרכני "דניאלה" ו"סקי" מוקצף, שלטענתן לא היו כשרים שכן הוכנס אליהם רכיב של ג'לטין שיוצר מעצמות בקר.
לטענת התובעות הנזק שנגרם לכל אחד מהצרכני הינו כ- 3,000 שקלים המגיעים לסך כולל של 12.3 מיליארד שקלים.
התובעות טוענות באמצעות עוה"ד קרן תגר, מור תגר וחיים שטנגר, כי במהלך שנת 2003 התגלה, כי המוצרים נשוא התביעה מכילים ג'לטין שמקורו בעצמות בקר המיובא מחו"ל על-ידי שטראוס. "בעקבות הגילוי עוד התברר, כי המוצרים נושאים חותמת כשרות באישור הרבנות, וזאת על אף שבמועדים הרלוונטיים לתובענה, לא ניתנו תעודות הכשר של הרבנות הראשית לאותו ג'לטין המצוי בתוך המוצרים ושיובא על-ידי שטראוס ו/או נאסר השימוש בג'לטין זה על-ידי הרבנות הראשית", נאמר בכתב התביעה.
לפי חוק איסור הונאה בכשרות, תעודת כשרות שניתנת למוצר, רכיב או חומר גלם מיובא, חייבת להיות חתומה בידי הרבנות הראשית בלבד, זאת, להבדיל מתעודת הכשר למוצר המיוצר בישראל, שתעודת ההכשר לגביו ניתנת ע"י הרב המקומי. אולם, בשנת 2001 פרסמה הרבנות הודעה ולפיה "מזה שנה אין הרבנות הראשית מאשרת שימוש בג'לטין העשוי מבקר".
כתב התביעה ממשיך וטוען, כי למרות שהרבנות הראשית לא נתנה אישור עבור ג'לטין מסוג זה "באותן שנים המשיכה שטראוס לייצר ולמכור את המוצרים נשוא התביעה תוך הצגתם כמוצרים כשרים, וזאת חרף העובדה כי הרבנות הראשית לא נתנה הכשר לחומר הגלם/רכיב מיובא המצוי במוצרים אלו- הג'לטין ומשום כך נשללה הכשרות ממוצרים אלו".
כתב התביעה מציין עוד כי בתשובה לעתירה מנהלית שהגיש עו"ד חיים שטנגר בדרישה לקבל את אישורי הכשרות לשטראוס, הגישה המדינה תצהיר של רב ממחלקת הייבוא ברבנות הראשית, בו נאמר: "לא אותרו תעודות הכשר של מחלקת הייבוא של הרבנות הראשית שהוצאו לחברת שטראוס, בקשר לג'לטין המצוי במוצריה של חברת שטראוס לתקופה של 7 שנים שקדמו לשנת 2004".
בין עילות התביעה המגוונות: הטעיית הצרכנים, עבירות על חוק איסור הונאה בכשרות, הפרת חובה חקוקה, עבירות על חוק הגנת הצרכן, ועוד.
כתב התביעה טוען, כי "המשיבות פגעו במבקשות ובקבוצה וגרמו להם נזק לא ממוני אך בר פיצוי, הכולל בין היתר פגיעה בכבודם, באמונתם, במרקם ערכיהם והשקפת עולמם של המבקשות וחברי הקבוצה, פגיעה בהעדפות שמקורן בערכי דת, פגיעה באוטונומיה של הפרט/ הרצון, תחושות שליליות הכוללות רגשות גועל ומיאוס".
משטראוס מחלבות נמסר בתגובה כי החברה טרם קבלה את מסמכי התביעה, לכשיתקבל תלמד ותגיב בהתאם.