א. נבצרים

יותר מ-800 יום אין רשאים ראש המודיעין של חיל הים האמריקני וסגנו הבכיר לעיין במסמכים מסווגים - כיוון שסיווגם הביטחוני הושעה עקב חקירה פלילית נגדם.

הסיווגים של אדמירל טד "טוויג" ברֶנץ', קצין המודיעין של חיל הים, ושל אדמירל ברוס אף לאוולֶס, מנהל מבצעי המודיעין בחיל הים, הושעו בנובמבר 2013 בעקבות חקירה של משרד המשפטים, שעירבה את שני האדמירלים בפרשת שוחד ענקית של קבלן גדול לשירותי נמל באוקיינוס השקט.

בינתיים התקדמה חקירת פרשת השוחד, אך שני האדמירלים טרם הואשמו פלילית, וטרם הוסרו ההשעיות על סיווגם. כתוצאה מכך אינם יכולים לעיין במידע מסווג. יתר על כן, עקב השעיית סיווגו, אין יכול ברנץ' להיפגש לדיונים עם בכירים אחרים בקהילת המודיעין האמריקנית, ולהתעדכן.

בחיל הים יש מי שמערערים על השארת ברנץ' בכהונתו ללא סיווג ביטחוני - משל בעיניהם לספינה, המפליגה ללא קברניט.

למען האמת, חיל הים ניסה פעמיים להחליף את אדמירל ברנץ' בשנה וחצי האחרונות. זו בעיה קשה, כיוון שהמינוי צריך לקבל אישור בסנאט. כרגע אין מועמד ראוי להחליפו. בנובמבר 2014 תכננו להחליפו באדמירל אליזבת טריין, אך מינויה נעצר כיוון שהוגשה תלונה נגדה למפקח הכללי של החיל. טריין נוקתה בינתיים מאשמה, ומינויה הועבר בספטמבר 2015 לאישור ועדת הסנאט לכוחות מזוינים, אך לא קודם מאז. מחיל הים נמסר, כי עד יולי לא תקודם אדמירל טריין.

ביולי ימלא ברנץ' את פרק הזמן המזערי הנדרש כדי שיוכל לפרוש לגמלאות כאדמירל של שלושה כוכבים; וָלא - ייאלץ להסתפק בגמלה קטנה יותר, של אדמירל שני כוכבים. משערים, כי זו אחת הסיבות מדוע אין מחליפים אותו.

בנוסף להיותו קמ"ן חיל הים, מכהן אדמירל ברנץ' כמנהל המידע הראשי של החיל, ומפקד על פיקוד המידע של החיל, שמשרתים בו כ-55 אלף איש, שעיסוקם בלוחמת סייבר.

למרות שכעשרה קצינים כבר הורשעו בפרשה, אין לחיל הים שום מידע על התקדמות בחקירת פרשת השוחד. במיוחד אין שום מידע באשר לחקירת מעורבות שני האדמירלים בה. ובינתיים, תקפה ההחלטה להשעות את סיווגיהם.

מקורות בחקירה מוסרים, כי יותר ממאה קצינים ואנשי חיל הים נחקרו, ועוד יוגשו כתבי אישום בפרשה, שעדיין נחקרת.

ברנץ' - אדמירל של שלושה כוכבים וטייס בהכשרתו - פגש את ליאונרד גלן פראנסיס - "ליאונרד השמן" - ספָק גדול של שירותי נמל בנמלי האוקיינוס השקט (שהודה בינתיים בשיחוד אנשי החיל), לפני כשש-עשרה שנה, כשברנץ' היה סגן-מפקד נושאת-המטוסים ג'ון סי סטניס, ומאז שמר על קשרים עמו. ברנץ' היה, בין השאר, קמ"ן הצי השביעי האמריקני, שמפקדתו מוצבת ביפן.

בפרשת השוחד מואשמים קצינים, נגדים ואזרחים בחיל הים ובצי השביעי, שקיבלו משך שנים שוחד גם בשירותי מין מ"ליאונרד השמן", כדי לספק לו מידע על הצבה מתוכננת של ספינות הצי השביעי בנמלי האוקיינוס השקט.

בנובמבר 2014 הועבר אדמירל לאוולס לתפקיד חדש: למרות השעיית סיווגו, הוא מונה למנהל בפיקוד המידע במודיעין חיל הים, שעוסק בלוחמת סייבר. אולם, בגלל אי-סיווגו, עוסק לאוולס רק בענייני מינהלה ואימונים.

ראוי לציין, כי גם אם יטוהרו ברנץ' ולאוולס מכל אשמה פלילית בחקירת משרד המשפטים, עדיין עליהם להתמודד עם תביעות אפשריות בדין משמעתי של חיל הים.

ב. עמית או טורף?

כיצד להתגונן נגד כטב"מים חמושים?

התברר, כי המערכת האמריקנית מתקשה להתמודד עם כטב"מים זעירים, שניתן לקנותם בחנויות לתחביבים, והם חדרו לא-אחת למרחבים מוגנים - כולל לבית הלבן. בניסוי, שנערך בחודש ינואר, לא הצליחו להפיל כטב"ם קטן, שחדר למרחב אווירי מוגן, באמצעות רובים.

הבעיה אינה רק להפיל את הכטב"ם, אלא לפני כן לזהותו, ולהגדירו - האם זה "עמית" (כלי-טיס תמים), או "טורף" (כלי-טיס עוין) - ולעשות זאת במהירות ובטווח מספיק, שלא יסכן את האזור המוגן. בחודש ספטמבר יערוך הצבא האמריקני ניסוי בשדה הניסויים יוּמָה באריזונה, שאליו יוזמנו תעשיות אמריקניות, שיציעו את פתרונותיהן לסוגיית איתור הכטב"מים ונטרולם.

אחד הפתרונות המעניינים, שכבר פותח, הוא דרוֹן-דפנדר של חברת באטֶל (שיש בו מכ"ם ישראלי) - מערכת ניידת, הנישאת על גב לוחמים, מזהה את הכטב"ם בטווח "כמה ק"מ", ומנתקת את קשר הרדיו לכטב"ם החשוד.

ג. תשומת-לב

בקהיר יצא לאור תרגום מתומצת לערבית של הספר "הג'יהאד של סאדאת" לשמעון מנדס. הספר המצרי נקרא "האיש של סאדאת במוסד", והוא מעורר תשומת-לב רבה בקהיר.

מובן מאליו, שההוצאה המצרית התרכזה אך ורק בחלק בספרו של מנדס, שדן באשרף מרואן. שאר ספרו, הדן באישיותו של אנוואר סאדאת, בהונאה המצרית ובכישלון הישראלי לזהותה, לא תורגם על-ידי המצרים.

ד. כרגיל

בעוטף עזה בדרום, וכנראה, גם בגליל העליון, חרדים התושבים, ששומעים קולות מוזרים בוקעים מהאדמה. הם חוששים, שחמאס וחיזבאללה חופרים מנהרות לשטחנו, ויכולים להפתיע.

ישראל אינה שוקטת על השמרים, מדווחים. מערכת הביטחון משאירה את הפרטים המלאים של התוכנית חסויים, ובינתיים בשטח אין לה שום זכר ושום סימן.

גורם ביטחוני מסר, "הטיפול במנהרות, ובהמשך שדרוגו של המכשול [הקרקעי] בגבול הרצועה הוא מאמץ לאומי אינטנסיווי רב-מערכתי, המושקעים בו משאבים רבים ומגוונים. למרבה הצער, איננו יכולים, מטעמים מובנים, לחשוף את פעילותנו המלאה לגילוי המנהרות ולהשמדתן אך הפעילות הזו מתקיימת כל העת".

כרגיל, נגיע ח"ו למלחמה הבאה כשאיננו מוכנים לאתגר, אבל עם שקים מלאים בתוכניות ועם מצבה מלאה של ש"גים, שרק הם יישאו בתוצאות.

ה. סותמי פיות

איני מצליח להבין את הביקורת על הסרטון של "אם תרצו". האם טעו? האם העלילו על תומכי אויבי המדינה במלחמתה בהם? השמאל התמחה משך שנים בהדרת כל מי שלא התקרנפו בדרכו (עיינו בערכים נעמי שמר, יצחק שלו, נעמי פרנקל, מרדכי הורוביץ, אפרים קישון, אריאל זילבר ועוד רבים אחרים) ובחיסולם. עתה הוא צורח כשאומרים את האמת לגבי כמה מדובריו, שמקדמים (אולי גם במימון זר) את סדר-היום של אויבינו במלחמתם נגדנו, ומסייעים למטיפים להחרים את המדינה.

לפני כשנה חשף טוביה טננבום את צביעותם של הנקראים "ארגוני זכויות-אדם", והם בפועל מוקדים לתעמולה בוטה אנטי-ישראלית. כשפרסם טננבום את ספרו "תפוס ת'יהודי!", אמרו לא-מעטים בשמאל, שצריך היה לחסלו משום שהעז לחשוף בספרו את הפרצוף המכוער של השמאל הישראלי.

מאז שאיבד השמאל את השלטון - ובעיקר מבחירות 2015 - הוא עלה כמה מדרגות באלימותו המילולית. דברי אנשיו, כמובן, אינם הסתה, אלא "הומור", "סאטירה", "ביקורת" וכיו"ב. רק ביקורת על השמאל הנה הסתה.

ו. בושה

שכר חיילי החובה הקרביים עלה ל-1,616 שקל לחודש. זו בושה למדינה ולמפקדי הצבא, שבמהלך מקביל דאגו היטב לשכרם הדשן ולתנאי שירותם.

שירות חובה הוא מין מס - אזרחים נדרשים לשרת חינם את המדינה תקופה מסוימת, שבה אינם משתכרים. זה רעיון אנאכרוניסטי ומעוות, שממשיך לסחוט את ההורים, כדי לממן את בניהם החיילים.

ומה יעשו הורים, שבקושי גומרים את החודש?

במצב הנוכחי, כשרק פחות ממחצית הישראלים מתגייסים, צריכים למצוא דרך לתגמל את המתגייסים. בתקציב הביטחון, לדעתי, יש יותר מדי גושי שומן והרבה פעילויות מיותרות. ויתור עליהם יאפשר לשלם משכורת הוגנת לחיילי החובה.