מי מספק חומרי לחימה לדאעש? ובעצם, מי לא?!
מטענים מאולתרים (IED) הפכו מזמן לאמצעי לחימה עיקרי בטרור. הרכבתם פשוטה, וניתן להשיג את רוב מרכיביהם בשוק החופשי. העיתון וןשינגטון פוסט מצטט דוח של מכון מחקר אמריקני, שבדק יותר מ-700 מטענים מאולתרים, שהניח דאעש בעירק ובסוריה בשנתיים האחרונות. המכון מצא, כי המטענים הללו מורכבים מחומרים, שייצרו 51 חברות מעשרים מדינות, כולל ארצות-הברית.
המכון מצביע על כך, שאין ניטור של חומרים להרכבת מטענים מאולתרים, ואין מודעות מספקת למסוכנותם. הדוח עוסק רק בחומרים מסחריים ולא במה שמוגדר כחומרים לשימוש צבאי. החומרים הללו נמצאים באתרי בנייה ובמכרות, והגיעו לידי דאעש, בעיקר, באמצעות חברות מסחריות בעירק, בטורקיה ובמדינות הגובלות באזור הקרבות.
כמו-כן, קובע הדוח, מעדיף דאעש להשתמש בטלפונים סלולריים להפעלה מרחוק של מטעניו המאולתרים - ובעיקר בטלפון הנייד נוקיה 105. יותר משלושה רבעים מהטלפונים הניידים הללו הגיעו לדאעש באמצעות חברות באיחוד נסיכויות המפרץ, והשאר נרכשו בחבל הכורדי האוטונומי בעירק.
חויל דני מס - מפקד גוש-עציון, סגן מפקד גדוד בפלמ"ח ומפקד מחלקת הל"ה - נהרג בראש אנשיו באמצע ינואר 1948, כשחשו לעזרת גוש-עציון. לפנות בוקר ביום שישי, 16 בינואר, התגלתה מחלקת הל"ה סמוך לכפר צוריף, כחמישה ק"מ מקיבוץ משואות-יצחק בגוש-עציון. בקרב נהרגו מס וכל 34 אנשי מחלקתו. במוצאי-שבת, 17 בינואר, הביאו הבריטים את גופות הל"ה לקיבוץ כפר-עציון, ושם נקברו בקברים ארעיים.
ב-17 בנובמבר 1949 הועברו עצמותיהם, יחד עם שאר נופלי גוש-עציון, לבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.
צה"ל הוקם כחצי שנה אחר נפילת הל"ה. לאחר מותו הוענקו לדני מס מספר אישי 170001 בצה"ל (הקידומת 17 מעידה על חיול לאחר המוות) ודרגת רב-סרן. בכך היה דני מס לחייל הישראלי הראשון, שחויל לאחר מותו.
על פרשת הל"ה יש גרסאות שונות. הגרסה המעודכנת ביותר - ביקורתית למדי של ד"ר
אורי מילשטיין -
מופיעה כעת באתר החדשות
מחלקה ראשונה.
מתחרה בכרמלה לפני הרבה שנים מינתה את עצמה
כרמלה מנשה לאומבודסמן של החיילים, וידיה מאז עמוסות. עתה מנסה להתחרות בה אלוף אלוף
חגי טופולנסקי, ראש אגף כוח-אדם במטכ"ל, שפנה לחיילים ולמועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים), והציע להם להפנות אליו את קובלנותיהם "בפנייה ישירה - אחד על אחד".
כצפוי, הוצף האתר של ראש אכ"א באלפי פניות, שהצבא אינו מסוגל להתמודד עמן. כנראה, משהו לקוי מאוד בטיפול בפרט בצבאנו המפואר.
ממציאים את הגלגל אחד הדברים החמודים אצלנו הוא שינוי הוראות חדשים לבקרים - כנראה, המצאה מחדש של הגלגל רק לצורך השינוי. מפקד חדש מביא עמו פקודות חדשות, שהרי, כידוע, הוא המציא את החוכמה בעשר אצבעות ידיו.
לפני כמה ימים טרח הצבא לכסת"ח דבר חמור ביותר - חייל נח"ל נהרג בפיגוע דקירה לאחר שיצא מבסיסו לחופשה ללא נשק, בפקודת מפקדיו.
גרשון אקשטיין, ידידי, מזכיר לי, שבשנת 1980 הוציאה זירת העורף באג"ם/מבצעים (שהוא פיקד עליה) שינוי לפקודות מטכ"ל - באישור
רפאל איתן, הרמטכ"ל דאז - שחייב כל חייל לשאת נשק אישי מחוץ לבסיסו, לרבות בחופשה, וקבע הוראות מפורטות לפתיחה באש - כדי לענות על הטרור, שפרח אז.
שום דבר לא השתנה מאז. לכן, איני מצליח להבין מדוע פקד
גדי איזנקוט, הרמטכ"ל הנוכחי, כעת לחייב כל חייל לשאת נשק מחוץ לבסיסו.
הסכינאות הפורחת הפכה כל יהודי בארץ למטרה. לכן, ראוי שתגדל כמות הנשק, המצויה ברחובותינו. רק תגובה מהירה, נחרצת וקשה, שתצמית כל בן-עוולה, שחולם על ג'יהאד, תביא לנו שקט. כמובן, זו רק החוליה הראשונה בשרשרת של פעולות נגד הסכינאות.
באותה ההזדמנות, כדאי לשבח את תגובת הציבור היהודי לסכינאות. בעשרות תקריות התגברו אזרחים, שוטרים וחיילים על המחבלים - ובניגוד לצפוי, לא נוצר כאוס, וכמעט שלא היו נפגעים בתקלות.
שופכים שמן למדורה בהבלחה חסרת-היגיון, אמר רא"ל דן שומרון, הרמטכ"ל דאז, שאין פתרון צבאי לטרור. ובמקום להחזיר את מפתחותיו, המשיך בתפקידו. כשפרש, הוריש לנו את הרעיון צבא קטן וחכם. מאז - כמו תמיד - צבאנו ענק וטיפש, ועושה את כל הטעויות האפשריות ואף למעלה מזה, כי בראשו עומדים מי שאינם מבינים את האויב ואינם מבינים צבא.
בנאום פרידתו מהנשיאות הזהיר הנשיא דוויט ד' אייזנהאואר, בינואר 1961, מפני התשלובת הצבאית-ביטחונית, שמתנכלת לדמוקרטיה. ייתכן, שדבריו חלים גם על צמרתנו הביטחונית, שמעוניינת בפתרונות מסוימים ל"הכלה" ול"ניהול הסכסוך" על-מנת לשמר את כוחה העצום מדי. מדי פעם עולה חכם-חלם במדים (לרוב מסתתר, בגלל עודף אומץ ציבורי), או במיל', ומספר על הייאוש, המניע את הערבים להילחם נגדנו. וזה נשמע נכון כמו הקביעה, שהשמש זרחה הבוקר בצפון.
אחרי יותר ממאה שנות מלחמה בבין יהודים לערבים בארץ-ישראל הגיעה העת להבין, שלא יאוש ולא דלות מניעים את המלחמה נגדנו, אלא הרצון להשמיד את היישות המדינית, שהקימו היהודים כאן. כלומר, שיפור התנאים הכלכליים ביהודה, בשומרון, בירושלים ואפילו בחבל עזה יעלה הון תועפות (להזכירכם, השחיתות ברש"פ ובחמאס עולה עשרות מונים על שחיתותנו המרקיעה שחקים), ולא יועיל. אדרבה, מנהיגי הטרור הערבי הנם אנשים מבוססים מאוד, החיים היטב על חשבון מצוקת עמם. גם "אופק מדיני" לא יועיל, אלא יחמיר את הטרור נגדנו - כמו שמן הנשפך למדורה. כזכור, גלי טרור ליוו כל יוזמה מדינית וכל מתווך שהפציעו באזור.
