שפרה מנחם מרמת-גן הגיעה בחודש אוקטובר אשתקד לפיצריית "מג'יק פיצה" בקריית אונו עם חברה. כשהתיישבה על כיסא, ידה השמאלית נתפסה בצידו השמאלי של הכיסא, ומאמצי החילוץ הסתיימו באצבע מדממת, כאבים נוראיים וביקור בחדר מיון.
מנחם תבעה בחודש יולי השנה את יצחק חורש, בעליה של הפיצרייה, בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 10,000 שקל.
לטענתה, בחדר המיון של בית החולים שיבא, אובחן חתך עמוק באצבע שמאל שנחבשה, והרופאים ציוו עלייה לנוח חמישה ימים. "אני טבחית במקצועי ומשתמשת תדיר בידיים. בעקבות התאונה אני סובלת מכאבים ומוגבלת בעבודתי. הממונים עלי חשים בזאת". מנחם צירפה לכתב התביעה תעודה מחדר מיון.
מנחם האשימה שהתיישבה על כיסא פגום שבעטיו נגרמה התאונה. "אין ספק שייגרם לי נזק בעתיד בגין הפגיעה והנתבע הוא האחראי הבלעדי לנזק שנגרם לי". מנחם הוסיפה שנגרמה לה עוגמת נפש ופגיעה בכושר ההשתכרות ועל כן יש לפצותה.
בכתב ההגנה ביקש יצחק חורש לצרף לתביעה את חברת הביטוח "כלל" שביטחה את הפיצרייה. לדבריו, מנחם לא יודעת ממה נחבלה. "המושבים אחידים ואיש מבין לקוחות הפיצרייה הרבים, לא נחבל בעבר מישיבה על כיסא". חורש שמר את הזכות להגיש הודעת צד ג' נגד יצרני הכיסאות.
לדבריו, לתביעה לא צורפו אישורים וחוות דעת, והסכום הנתבע גלובאלי ואינו מעוגן במציאות. "לא הומצא אישור שהתובעת נעדרה ממקום עבודתה במשך חמישה ימים. במוקד הפגיעה לא בוצעו תפרים או גבס. השלכות הפגיעה חלפו בתוך ימים ספורים והתובעת התמידה בעיסוקיה".
בדיון בפני השופט אליהו קידר, שהתקיים בחודש שעבר, אמר הנתבע: "התובעת פנתה אלי עם טיפת דם ביד, והצעתי לה פלסטר. חברה שלה סרבה, אמרה שזה חתך ולקחה אותה לבית חולים".
בפסק הדין קבע השופט: "הנתבע לא יכול היה למסור אם היה איזשהו מפגע באותו כסא, ולפיכך אני מקבל את גרסת התובעת לעניין הפגיעה עצמה". השופט הוסיף שהתובעת לא הפסידה שכר עבודה ולא הביאה ראיות שבעתיד היא עלולה לסבול מנכות כלשהי, "לפיכך כל שנותר הוא לפסוק בגין כאב וסבל".
השופט חייב את הנתבע לשלם לתובעת 3,500 שקל בתוספת 350 שקל הוצאות משפט.
