הפתרון: כותל תיירותי

שינאת המצרים נובעת בעיקר מהרגשה של עלבון עמוק שהם מרגישים, ומאיבוד הכבוד העצמי שהערבי/המוסלמי כה גאה בו (ושזה הדבר הכי חשוב עבורו...). זו ההשפלה שהנחלנו להם בשדות הקרב, עובדה שמה שהם מודעים לה במלואו. המודעות שהפסידו נגדנו ב-4 מלחמות בצורה מבישה ממש לגביהם, "משגעת להם את השכל", וזאת למרות שהם מתפארים בנצחונות (שמעולם לא קרו...). כידוע הם אף הקימו את "מוזאון הנצחון" בקהיר לציון מלחמת יום כיפור שהסתיימה כזכור כאשר אנחנו כיתרנו את הארמיה השלישית שהתחננה למים, ואנחנו יושבים לבטח 100 ק"מ מקהיר כאשר אין כל כוח שיכול לעצור אותנו מלהכנס לקהיר (חוץ מהנרי קיסינג'ר וההגיון הפוליטי החכם שלו...).

כמה פעמים נפגשתם בתקשורת באייטמים שפורסמו בלי תגובה? כי העורכים היו חייבים לעלות עם הכתבה, וכאשר תגיע התגובה היא תתווסף לכתבה-?קראתם מצוין. האייטם יפורסם עד שהחקירה תתבצע ותוכח האשמה, ואם זה לא מזעזע אתכם אז גם אתם שייכים לדור החדש של העיתונות שגדל כאן בעזרתכם. השיטה פשוטה. קודם נפרסם ואחר כך נבדוק אם הפרטים נכונים. מסתבר שאין משמעות לאמיתות הכתבה. מה שחשוב באמת זה מי פרסם ראשון. אחר כך נמשיך לבדוק. נחקור, נשפץ, העיקר שהבאנו עוד ידיעה בלעדית. מדובר במחלה מתפשטת. מחלה בדור שלנו היא באחריות כולנו, ברשת המקום אינו מוגבל, ניתן לספר את הכול בלי מעצורים. אין הבחנה בין שקר לאמת, בין מציאות לדמיון... מותר הכל! מה שחשוב הוא שיש מקלדת, מודם סלולרי, אתר אינטרנט ודף פייסבוק שצמא לינוק לייקים וטוויטר רעב לציוצים צהובים.

לקראת יום האישה הבינלאומי בואו נפסיק להיות צבועים, נביט באמת בעיניים ונבין מהי באמת האישה. זו שאומרים עליה שהיא העומדת אחרי הצלחתו של כל גבר, אבל למעשה עומדת לא מאחור כי אם מלפנים. מדובר על האישה ממוקדת המטרה, המנהלת כבר דורות רבים את המהות והשורשיות של מהלך חיינו, מחזקת ומתחזקת את הדור הבא, שעיניה פקוחות כל הזמן על התא המשפחתי, שרואה בחדוּת גם את הפרטים וגם את העומד לבוא מחר, ולא רק את התמונה הכללית ומה שיהיה בעוד עשר או עשרים שנה (מה שאנו הגברים אוהבים מאוד לחזות).

פרשת מותו של המחבל הפלשתיני עומר אלנאיף זאיד בנסיבות מסתוריות בבולגריה מסעירה את הרחוב הפלשתיני, ההאשמות על הסיבות למותו מתמקדות עתה בטענה כי השגריר הפלשתיני בבולגריה היה מעורב ישירות בנסיבות מותו וכי שר החוץ הפלשתיני ריאד אלמאלכי מנסה לטייח את הפרשה.

לפני מספר שבועות התייחסתי לבעיתיות ההנפקה על-ידי בנקים, של אג"ח מסוג קוקו. בתמצית ההתייחסות השלילית היא לעצם האופציה שיש לבנק למחוק את האיגרת במידה וההון העצמי יורד, ועצם העלאת האפשרות, למחצית. קרי הפסדים גדולים וכן הורדה מהירה של ערך אג"ח אחרות של הבנק עקב ירידה חדה בערך הקוקו שנובעת מהצפי למחיקתן. בינתיים הנפיקו לאומי ומזרחי אג"ח קוקו. הממונה על החיסכון באוצר שכנראה גם לה לא נראות האג"ח פנתה למוסדיים ודרשה מהם הסברים בדבר שיקוליהם להשקיע באג"ח אלה.